דעתי בעניין
מה שעושים עכשיו הוא הכי גרוע. יש שתי אופציות בכזה מצב. או להכנע ללכת על גישה של מו"מ, החזרת אסירים (ויהיו מאה אחוז גם עם דם על הידיים), או גישה של לא נכנעים לטרור, דבר שיוריד משמעותית את הסיכוי להחזיר את גלעד שליט, אבל הגיוני שימנע חטיפות עתידיות, בדיוק כמו שיודה אמר. אני אישית עד היום לא ממש יודע מה יותר טוב. מצד אחד, כל חייל שנשלח, חובתה של המדינה לעשות הכל על מנת שיחזור בחיים. אבל מצד שני, בשביל להחזיר אותו בחיים, צריך להקריב הרבה. האויב מבין שמשתלם לו לחטוף וימשיך לעשות זאת. מלחמת לבנון השנייה פרצה בגלל חטיפה, לא רק, אבל גם.. והתגובה הישראלית היתה פראית הרבה יותר ממה שהם אפילו העזו לחשוב. עד היום אני לא מבין למה התגובה על החטיפה בעזה היתה חלשה כל כך. הכניסו קצת טנקים, שניים שלושה גדודי חי"ר, ופה ושם יחידות מיוחדות. זה לא לחץ צבאי שהוא מספיק חזק כדי להוריד אותם מרעיון החטיפות. גם אחרי שיחזירו את גלעד שליט, ימשיכו הניסיונות, ועל כל אפשרות שלהם הם יקפצו בשמחה. למה? כי הם רואים שאנחנו חלשים. שאנחנו מחזירים 1200 מחבלים על חייל אחד (שברור ששווה יותר מהם). הם רואים שכשחוטפים לנו, אנחנו נכנסים קצת, יורים קצת, הורגים קצת. אבל שוב, המילה קצת עושה את ההבדל. בכל אופן, אני לא סגור על דעתי, אני רק יודע שאת גלעד שליט צריך להחזיר גם במחיר גבוה, אבל אם יקרו חטיפות נוספות חס וחלילה, צריך לשקול גישה של להכנס בהם עד הסוף ו"להקריב" את החטופים למען ההמשך. נשמע עצוב, נשמע נוראי, אבל אולי זאת הדרך למנוע שזה יקרה בעתיד.