התקדמתי צעד אחד קטן
צעד הינו אישי. לאחד צעד גדול, לאחר יותר קטן בהתאם למידת הרגל שלו וצורת ההליכה. יש כאלה ההולכים בצעדים קטנים מדודים ויש הצועדים בדרך בצעדים גדולים רחבים מאד. הנסיון במשך השנה האחרונה לימד אותי כמה דברים. ראשית, שיש אסכולות שונות למספר המוצלח, יש מגוון של גישות לאמנות זו, והתעשרתי בעוד אספקטים במשך השנה הזו. גם חזיתי במספרים שונים מארצות שונות, כשכל אחד הביא את הניחוח המיוחד שלו ושילוב של כל הניחוחות יוצר ארומה מיוחדת.אני שואפת כל הכל לתוכי... ומרגישה נפלא. אז התנסיתי בלספר סיפורים למבוגרים, לזקנים ביותר, (שנות ה-90 של חייהם), ילדים חמודים וכולם לימדו אותי. לימדו אותי לנהוג בסבלנות ובסובלנות יותר מתמיד, לימדו אותי שגם להם כקהל יש את הסיפור שלהם שהם מביאים לתוך הופעתי... (לעיתים) למדתי שהבעת פני הקהל אינה תמיד מלמדת על מה שקורה. יכול להיות מישהו שהבעת פניו חתומה ואז בסוף הוא יאמר לי שקיבל משהו מעניין מהופעתי. והנה אני מופתעת כי לאורך ההופעה הוא/היא היו פסיביים, ונראו "משועממים" מסתבר שלא כך הדבר. אפילו יכול להיות שמישהו קם והלך בכעס, (כנראה שמשהו בסיפור שלי "לחץ על הכפתורים אצלו/ה"), גם זו דרך לתגובה. אז לסיכום התעשרתי ואני מאמינה גם העשרתי אנשים בצדדים חדשים להסתכלות על ארועים בחייהם, שכן סיפורי לקוחים מה"חיים" לא? ואם העשרתי מישהו רק בדבר אחד קטן או בהסתכלות קצת שונה שהרי כל דבר ניתן להביט בו מכמה זויות - הרי זה שכרי. והצמיחה שלי ממשיכה וכל שאני מפללת לו הוא לא להסחף באגו ולשמור על צניעותי. שהרי בסופו של דבר זה רק סיפור וזה כל הסיפור שלי.
