אז מה טוב יותר ?

אז מה טוב יותר ?

אני קורא מכתבים של קוראות וקוראים בפורום , על אמהות , על בנים , על חברים קשרים משפחתיים , על נשואים על גירושים . בקיצור ים של מאמרים . אני זוכר את הימים של שנות הילדות ( תחילת אמצע שנות השישים ) הימים של אין כסף פנוי ואם יש כזה אז פשוט אין מה לקנות . כן מי היה מאמין שנעלי חורף יהפכו לסנדלי קיץ . מי מכם זוכר תהליך כזה ? לוקחים את הנעל חותכים את הקצוות על מנת שהאצבעות תרוצנה קדימה וכך מנעל חורף יש סנדל קיץ . מי מאתנו זוכר את נעיצת הפירזול ( לא לא לסוסים ) פירזול בצורת ירח שישמור את סולית הנעל שלא תשתפשף ותשאר בשלמותה . בגדים היו עוברים מאח לאח , מאחות לאח מדור לדור . כסף כיס ??? חחחחחחחח , הצחקתם אותי ....מה זה ? כלום אפס אין גרוש ... והיום ? כמה שתיתן אתה מרגיש אשם , אולי לא נתתי מספיק . תקנה נעל יום ונעל אחה"צ , בגד יום ובגד לערב , תחרות יום יומית לרצות את הבת לרצות את הבן . הימים נעשים קשים יותר , אלפי בתי אב נשארים ללא מפרנסים , אבטלה גואה , המלחמה מלחמת השרדות . עכשיו צריך לחשוב , איך מביאים אוכל הביתה , איך משלמים את החשמל , המים , המיסים , איך משלמים , משלמים ומשלמים . אז עכשיו אני שואל את עצמי , מה היה טוב יותר ? התקופה של אז ? של מעט כסף ומעידך מעט מאוד גירוי של קניות . לא חנויות , לא קניונים , אין שפע אין על מה לבזבז . אוקי , אמשיך לעצום עיניים , לחלום . אתם יודעים מה ? שנהייה בריאים , שנדע לצמצם כשיש צורך , שנדע לשמור על פרופורציות . וכשלא יהיה נדע להגיד אין ולא ... שבוע טוב , יהונתן 38 .
 

נעמי 1

New member
יונתן שבוע טוב...

הימים ההם שהסתפקנו במועט, עברו ולא יחזרו. גם אני שואלת את עצמי, מה היה יותר טוב... ואין לי תשובה חד-משמעית. אבל אני כן יודעת, שהיום יוקר החיים הוא קשה... הרבה יותר מבשנים עברו. ואיכות החיים והשקט... הם בגדר פנטזיה. יש דברים שאני מאוד מתגעגעת אליהם. שבוע טוב נעמי
 

nightroll

New member
יהונתן, נאמת לי מאד...

השגיאה מכוונת. אני דווקא חותכת את קצות נעלי השבת של הבת שלי, כדי לדחות בכמה חודשים את הקניה של סנדלים חדשות. אני דווקא העברתי את הבגדים שלה אל האחיין שלי וקיבלתי אותם חזרה כשנולד הבן שלי, ועכשיו העברתי אותם חזרה לאחותי לקראת בואו של אחיין/ית נוספ/ת למשפחה. גם צעצועים, עגלות, מיטות... הכל עושה רוטציה. אפילו בת דודתי מחו"ל שולחת אלינו בגדים שהבן שלה כבר לבש יותר מפעם אחת. (כשיש כסף אפשר לקנות בגד חדש לכל יום, אבל אני שמחה שהיא יכולה להרשות לעצה, כי אנחנו מרוויחים מזה בסופו של דבר). הבת שלי לא מקבלת דמי כיס. כשהיא תהיה גדולה יותר אני אשקול את זה. אני עצמי לא קיבלתי דמי כיס. אני חסכתי את הכסף שנתנו לי בימי הולדת ובחגים, ובגיל 13 התחלתי לעבוד וחסכתי גם את הכסף הזה, ומימנתי לעצמי את שיעורי הנהיגה וגם קורס בגרפיקה ממוחשבת בחסכונות האלו. אני חושבת שיש המון אנשים שחיים ככה גם היום, יהונתן. אני בטוחה שאני לא לבד, בטח לא במצב הכלכלי הנוכחי בעולם בכלל ובמדיננה בפרט. אני חושבת שההכללה שלך די גסה. אתה מסתכל רק על מה שצף, ויש הרבה מאוד ברובדים העמוקים יותר. מי שחסר לו בדרך כלל לא מנופף בזה. מועדים לשמחה
 
יקירתי !

ראשית אני מאוד מעריך את הכנות שלך . שנית אני מוחה ! מטבעי אני אדם מאוד , מאוד יסודי , בדר"כ אני עושה ניתוחים מעמיקים , יורד לעומקם של דברים . אני מסתכל רק על מה שצף ? ממש לא , קראי עוד פעם וחזרי אליי . שבוע טוב , יהונתן 38 .
 

nightroll

New member
סליחה, צודק, אבל

מה שהפריע לי היו השורות: והיום ? כמה שתיתן אתה מרגיש אשם , אולי לא נתתי מספיק . תקנה נעל יום ונעל אחה"צ , בגד יום ובגד לערב , תחרות יום יומית לרצות את הבת לרצות את הבן .
 
אני חושבת.......

שבייחוד עם בגדי תינוקות ואפילו עם ילדים קצת יותר גדולים, רובנו ממחזרים בגדים, חבל לזרוק לפח בגדים שהתינוק לבש בסה"כ חודש או חודשיים ואותו כנ"ל לגבי ילדים קצת יותר גדולים שהבגדים טובים עליהם בסה"כ לעונה אחת. אבל אני חושבת שהכוונה הכללית שיהונתן התכוון זה שהיום יש היצע כל כך גדול שאנחנו מזבזים גם את הכסף שאין לנו, בניגוד לזמנים ההם. (שאני שמחה להגיד סוף סוף שאני צעירה מכדי לזכור אותם..) ולצעירים של היום שהם ילדינו בעצם יש דרישות בגלל המגוון הרחב של ההיצע, שלא תמיד אנחנו ההורים מסוגלים לעמוד בהם... וכמה שההיצע גדל כך גם הביקוש, ואנחנו כהורים מוצאים את עצמנו מנסים לרצות אותם, מה שהורינו פחות היו צריכים לעשות בגלל תקופות הצנע (שאני חושבת שאליהן הוא התכוון)
 

קצפת~

New member
בדיוק כך ליהי...........

כך גם אני הבנתי את רוח הדברים וככל שמנסים לרצות את ילדינו נכנסים לתסכול מכיון שהם לא תמיד יודעים להעריך זאת ואז אנו כועסים ונכנסים למילכוד לא כך? מועדים לשמחה קצפת~
 
נייטי.....

ריצוי הילדים עד תום "נולד" יחד איתם .... אני בטוחה שאם תסתכלי פנימה אצלך , גם לך יהיו הרבה צביטות פנימיות על דברים שרצית להגיש להם , ולא יכולת .... לכולנו יש את אותן צביטות , זאת לא בושה.... <יותר משהעגל רוצה לינוק , הפרה רוצה להניק > מועדים לשמחה
 
נייטי......

ריצוי הילדים עד תום "נולד" יחד איתם .... אני בטוחה שאם תסתכלי פנימה אצלך , גם לך יהיו הרבה צביטות פנימיות על דברים שרצית להגיש להם , ולא יכולת .... לכולנו יש את אותן צביטות , זאת לא בושה.... <יותר משהעגל שרוצה לינוק , הפרה רוצה להניק > מועדים לשמחה
 

קצפת~

New member
נייט´ אולי תקראי שנית?../images/Emo91.gif

לא ראיתי כל הכללה בדברי יהונתן....... מה קראיתי זו תהיה.....כותב שמשתף אותנו הקוראים בהתלבטויותיו............. לא מבינה על מה יצא הקצף ומאין יוצא הכעס לפעמים כדאי לקרוא כמה פעמעם כדי לראות שאכן הבנו נכונה מה שנקרא מבחן בהבנת הנקרא שלך קצפת~ שגם היא מימנה לעצמה שיעורי נהיגה וגם בנותי ממחזרות בגדים אז מה?
 
תקופה שונה......אך יש דברים שלא

משתנים. מחזור בגדים קיים גם היום. כנ"ל לגבי קלטות לילדים....(סרטים "תינוקיים" מעבירים לאחיינים) משחקי קופסא מעבירים לקרובי משפחה.....ספרים לילדים קטנים עוברים בכיף לאחיינים....להיפך,,,, בגיל 12=13 כבר לא רוצים את קופיקו בספריה... פעם ילדים בגיל העשרה.....חיפשו "פרנסות" שונות. (בייבי סיטר, ניקוי מכוניות...גינון שליחויות וכו´) . לידיעתך, גם היום ילדים ואפילו ילדים של כאלה שיכולים להרשות לעצמם שהילד או הילדה לא "יעבדו" שולחים אותם כדי שילמדו הלכות דרך ויעריכו את משמעות הכסף. פעם אם אחד מההורים יצא לאבטלה...לא מצא עבודה....היו שומרים בסוד כדי לא לפגוע בילדים חלילה. היום מדברים איתם בגלוי על המצב הכלכלי. ילדים יודעים בדיוק ולא בערך מה המצב בבית. היום הכיוון לספר לילדים את האמת. מן חינוך בסגנון חדש. אומרים בגלוי לילדים "קשה לנו" ולמה. נכון שהפיתויים גדולים היום בקניונים. רואים הרבה דברים שפעם לא ראו והפיתוי היה יותר קטן. היום גם הטלויזיה עם הפרסומות מזרימה מסרים של קנה וקנה.... שלא נדבר על האינטרנט....לך היה כשהיית ילד מחשב בכלל ?????? היה לך אינטרנט..??? מתב דיגיטל ??????? בקיצור היום יש יותר פיתויים והילדים יודעים יותר ממה שהם רואים בתקשורת. הבן שלי למשל....משקה גינות...מרוויח מעט, חוסך דמי כיס שמקבל מסבתות.....והוא קמצן גדול. לא מוציא גרוש משלו. הכל מתחת למזרון..... הוא חוסך לרשיון נהיגה.....לטיול לתיאלנד.....הוא מחושב וקמצן כזה עד שבעלי שואל אותו אם גם ל"תשלום לבית אבות" הוא חוסך........מי יודע..... ולנו ההורים יש תפקיד חשוב. נווט. חינוך. והחינוך הוא החלק הקשה ביותר בגידול ילדים..... (וחס וחלילה לא מזלזלת בהנקה, בחיתולים, ולספר סיפורים וכו´). בהצלחה לכולנו.
 

י פ ע ת

New member
יהונתן, סוגיה מעניינת...

אני חושבת שהשפע וכל ההנאה המתלווה אליו עדיין עולה ביתרונותיו על המחסור והתיסכול ממנו, כל אחד אמור להציב את הגבולות בהתאם ליכולת שלו ולהעניק כפי שידו משגת בצורה שלא תפגע בערכים שהוא מקנה לילדיו. נתינה בפורפורציות נכונות . ברור שאת מה שקשה להשגה מעריכים יותר אבל אם יש שפע והיצע שניתן להעניק , אפשר למצוא דרכים להעניק ועדיין להנות מהערכה על כך! אני מודעת לכך שהיום הילדים מקבלים כמעט כל מה שהם חפצים בנקל, בלי להתאמץ עבור זה וכמובן מאליו...אבל עם קצת עבודת שטח חייבים ללמד אותם להערכה ולא חסרות דרכים לטפטף זאת. כדוגמא : ניתן לממן 90% ממשהו שהילד כ"כ רוצה וה-10% הנותרים הוא יממן! השפע הוא מענג יותר ובר שליטה להבדיל מהמחסור שהוא כפוי ואינו מאפשר בחירה...אז ברור מה עדיף!
 
למעלה