אז מה חשבתם על הסרט?

[1Reebok]

אז מה חשבתם על הסרט?

כי אני.. אישית... מאוד ציפיתי לראות אותו כי אני מאוד אוהב את הסיפורים, ואהבתי את הסדרה של ה-BBC, ואני כמובן אוהב לראות האוס

אבל הסרט... אכזב אותי מאוד.
הרגשתי שכל העלילה יותר מדי "נוחה", ממש מרגישים שישב מישהו וקבע והחליט את האירועים ואת התפניות. לא הרגשתי אמינות, לא ראיתי במי שנמצא מולי את שרלוק הולמס. והכל, כמו שאמרתי ואני מדגיש, הרגיש יותר מדי נוח. גם הדדוקציות של שרלוק, שלרוב הן פשוט נפלאות (הפרק הראשון של הסדרה של ה-BBC הוא דוגמה נפלאה, בעיקר הפלאפון של ווטסון) בסרט יותר מדי הרגישו מכוונות.. ולא באות מהמציאות הפנימית של הסרט, אלא כאילו מישהו ארגן הכל היטב כדי שיתאים לשרלוק.

לפחות ככה הסרט הרגיש לי. התסריט לא הרגיש מספיק מהוקצע.

 

[The LadyKiller]

ראיתי רק את הסרט הראשון,

ולא התלהבתי כלכך.
הפריע לי ששרלוק אלים, ולא אהבתי את ג'וד לאו בתור ווטסון. למרות שאני כן אוהבת את לאו בכללי.
גם לדאוני לא כלכך התחברתי, וחשבתי שאני לא אוהבת את השחקן עצמו, עד שראיתי אותו בנוקמים וממש אהבתי.
בקיצור, זה היה נראה הרבה הרבה פחות נכנסת לפרטים הקטנים ומושקע מאשר הסדרה של BBC, לדעתי.
אני צריכה לראות את הסרט השני, רק כדי לסמן וי..

 

[shaharEB]

ראיתי רק את הראשון.. ולא היה לי ממש ידע

קודם בנושא על שרלוק הולמס כדמות בספר..
ואממ זה היה לפני המוון זמן

אבל אני זוכרת שדי חיבבתי את זה

הרגיש לי קצת מסובך מדי , וקצת אמריקאי מדי

><
אבל סך הכל..אין לי ממש דעה

אני חייבת לראות את הסרט שוב בשביל זה. אהבתי את רוברט דאוני וג'וד לאו דווקא , היה בהם משהו..משעשע

 

[L e i a]

ראיתי את שני הסרטים

האמת שהייתי בחברה טובה, במיוחד בשני, אז נהנתי מאוד מכל המסביב וההשוואות לשרלוק של ביביסי.

הסרטים הם פחות או יותר נקודת המבט האמריקאית לספרים... כשלא לוקחים אותם ברצינות הם זורמים, אישית אני מרגישה שהם חצי פארודיים. לא אוהבת את האקשן אבל ממש התלהבתי מהצילום והקצב המהיר וגם שהצליחו לבנות שרלוק בלי להרכיב תעלומה שצריך לשבור עליה את הראש (אקשן אמריקאי, נו).

אני אהבתי את רוברט דאוני ג׳וניור בתור ״סוני סטארק משחק את שרלוק״ ולא שרלוק עצמו. אני לא באמת יכולה לחבר אותו לדמות המקורית... כנ״ל ג׳וד לאו, הוא כל כך רחוק מכל ג׳ון אפשרי.

 

[A little respect]

לדעתי,

הסרט הראשון היה גדול. אולי מפני שהוא היה השרלוק הראשון שאי פעם יצא לי לראות, ובעקבותיו יצאתי בחיפושים גם אחרי הסדרות והספרים. למרות זאת, גם אחרי שצפיתי ב-BBC, שבתי לצפות בסרט הראשון והוא עדיין נראה לי ממש טוב. ז'תומרת, מובן שהBBC לוקחת אותו בהליכה אחורית, אבל בכל זאת, ההנחות של שרלוק מהסרט לא נראות *עד כדי כך* מכוונות. אפילו בגרסה הבריטית אני יכולה למצוא רגעים שנראית קצת מכוונים. וחוץ מזה אני ממש אוהבת את המשחק של דאוני. כולו אדישות ובלגן

. לאי'דעת. אני דווקא הייתי צריכה להתרגל לבנדיקט (למרות שזה לא לקח יותר מחצי פרק

). גם את ג'וד לאו אהבתי.

הסרט השני, לעומת זאת, היה אכזבה. לקראת הסוף הוא עובר להילוך גבוה ודי משתפר, אבל בגדול לא נפלתי ממנו.

 

[כפית במצב כפית]

חיבבתי מאוד את שניהם

הם סוג של שרלוק הולמס בתור גיבור על - פיצוצים, אקשן, מכות. התחכום פחות בא לידי ביטוי (או שככה לפחות אני הרגשתי) אבל זה לא כל כך הפריע לי, כי הסרטים לא ממש כיוונו לשם.
זה לא שרלוק הולמס הקלאסי, אז אני יכולה להבין אנשים שאוהבים את שרלוק אבל לא אהבו את הסרטים, אבל אני אישית נהנתי מהם מאוד.

 

[TheLastDayofSummer]

אהבתי

מתייחסת לכל עיבוד בתור משהו שונה,
מ2 הסרטים בבימוי גיא ריצ'י נהניתי היה מלא אקשן טוב
במיוחד בשני

הכי אוהבת את סידרת הסרטים משנות ה40 עם באזיל ראטבון בתור שרלוק, במיוחד את 'האישה בירוק' הפמיניסטי משהו עם אישה בתפקיד הנבל שזה עיבוד מעניין ביותר ונאמן למקור של המפגש שלו עם פרופסור מוריאריטי אשר כתמיד מושך בחוטים.