אז מה חדש

אז מה חדש

כלום. פשוט כלום. אוף. איך לפעמים נדמה כאילו שום דבר לא מסתדר? כל פעם כאשר נראה שיש משהו טוב, שהדברים עומדים להסתדר, אז הם לא. כל כך צריך להיות בחברה, כל כך רע לי לבד, חופשי. חופשי זה לגמרי לבד. מתגעגע. מתגעגע להכל, למה שהיה למה שיהיה להכל רק לא למה שעכשיו. אפילו שוקל לחזור לגור עם ההורים, העיקר שיהיה שם מישהו, שארגיש פחות לבד. לא מסוגל כבר, אני לא יכול עם זה, משהו בי עומד להתפוצץ ואני לא רוצה להיות שם כשזה יקרה. בא לי להרביץ למישהו, אבל אני לא בנאדם אלים. בא לי לזיין ולזרוק, אבל אני לא טיפוס של סטוצים. בא לי נורא, נורא נורא בא לי כבר למצוא מישהי ולהעביר איתה את החיים באהבה, אבל אפילו כוח ליצור קשר אין לי. אני עייף. עייף מהכל. כבר לא יודע מה יהיה איתי, האם ככה זה אמור להיות ? איפה הפסיכולוג שינפיק לי תעודת "פסיכי עם קבלות" וישחרר אותי מהצורך להסתדר עם המחשבות של עצמי.
(נראה לי מוכר האייקון הזה)
 

erlich

New member
אני מוכן לעבור לגור איתך ../images/Emo8.gif

אתה גר בתל אביב - גבעתיים? כי באמת נמאס לי מהנסיעות האלו כל יום. גרגי (אתה מרשה לי לקרוא לך ככה? זה בהגיה מגניבה כזו - כדאי לך
) מי אמר שתעודה כל שהי תקל על חייך? אני פעם חשבתי שזה שיש לי תעודת בגרות אומר משהו. אחרי זה חשבתי שזה שתהיה לי תעודת ב´ (למבינים) פה ושם גם תעשה משהו. אבל לא :) נההההה ולמה אתה שולל דברים מהסיבה הכל כך נלאת "זה לא אני"? אני לא בעד. אני אומר שכאשר מתחשק לך לעשות משהו תעשה אותו. אתה חושב שתרגיש רע אחרי שתעשה אותו אז אל תעשה. אבל אם מתחשק לך לעשות משהו אל תשלול את זה כי זה לא אמור להיות אתה. או הדמות שבנית לעצמך. לפני שלושה שבועות אמרת שכמות היאוש שנמצאת בתוכי גדולה מדי ואני חייב לפרוק אותה. אתה יודע שבאותם ימים הרגשתי בדיוק מה שאתה מרגיש עכשיו. שאני לא רוצה להיות שם כשאכניס את האגרוף הזה למישהו. התחלתי לרוץ הצטרפתי לקרב מגע. עכשיו כשאני מרביץ זה לגיטמי
. וברצינות, אתה חייב לעשות משהו. רגש זה דבר נורא יפה. אחת המתנות הכי גדולות שקיבלנו. מי שמתכחש אליו לא יודע בכלל איזו מתנה נפלאה הוא מחזיר לחנות ואפילו לא מקבל עליה החזר. לא שאפשר. לך (וכנראה שגם לי) יש הרבה מאוד רגש, והוא מאוד חזק, ברגע שנמצא לאן לתעל אותו, מה לעשות עימו ואיך לנצל אותו כנראה שנגיע למקומות מדהימים, אבל כמו תמיד (ולשירת ההמנון הקהל מתבקש לעבור לדום) לא קלה היא, לא קלה, דרכנו. החוכמה היא לא תמיד לחפש את האדם שאליו נפנה את הרגש, או העשיה. לדוגמא, אני בימים אלו חזרתי לאותה אחת מאז, אנחנו בקשר לא מחייב, ואני מרגיש עם זה מצויין. טוב לי איתה ועם זה :) וחוץ מזה אני לא במרדף אחרי הקשר הרציני. זה לא אומר שוויתרתי עליו. זה אומר כשאשר הוא יגיע אני אקבל אותו בשמחה, ואם זה יהיה עם הנוכחית ואני ארצה בכך איתה (לא חשבתי על זה לעומק האמת) אז מה טוב. אחת אחרת מה טוב :) אז מה בנוגע לדירה? ארז.
 
לגור איתי ?

צריך קודם לחכות שהשותף שלי יעזוב, או שיגמר לי החוזה. בקשר לתעודה, לא דיברתי על תעודה של לימודים, שים לב (קרא בשנית) מתחשק לי לעשות משהו, הרי כתוב גם שנורא מתחשק לי למצוא מישהי ראויה ולבנות איתה קשר אמיתי, אבל ממש אין לי כוחות להתחיל עם מישהי. אפילו לדבר שיחה פשוטה בטלפון אני לא ממש רוצה - נראה לי יותר מדי מלאכותי כרגע. ברור שיש לי רגש, מסכנה האחת שבסוף תיהיה איתי על כמה אהבה שארעיף עליה, אבל עד אז
 
למעלה