ריקוד לאור ירח
New member
אז מה הסטיה שלך?
גם אם היו אומרים לי מראש שאני אסתמס איתך כאלה מילים לא הייתי מאמינה , פתאום בצהריים אחד במשרד פנטזיה של למעלה מעשור התחילה להיות ממשית.
הסמס שלך אמר רק : "לסטיה הזו צריך אמון" ולא הסכמת לנדב עוד, בכל פעם ששאלתי אותך לפשר הסטיה התחמקת בחיוך מרושע ואמרת שסקרנות זה דבר בריא אבל אין שום דבר בריא בחרמנות שמציפה לי את הבטן כבר יותר משבוע, מערבלת אותה בגלים וממריצה לי את הדופק. אין שום דבר בריא גם בלהיכנס לסיפור הזה איתך הרי שנינו אנשי משפחה למופת אבל מצד שני- אני מוכנה להיות חולה לנצח אם זה אומר שאני אוכל לגעת בך יום אחד.
אתה אחד הבחורים היותר מבוקשים בעיר, תמיד היית כזה ואני חושבת שכשהתחתנת הרבה לבבות נשברו ואצלי לא הלב הוא זה שנשבר,אף פעם לא הייתי מאוהבת בך אבל מאז ועד היום אתה היית מן פסגה שלעולם לא אוכל להעפיל אליה אבל אף פעם לא חשבתי להפסיק לחלום.
הכרנו כשעבדתי אצלך, הייתי מחפשת כל הזדמנות אפשרית להיכנס למשרד הדחוס שלך ולסגור את הדלת מאחוריי, הייתי מלקטת רסיסים של פלירטוטים וקמצוץ של מגע וכל ערב מחדש חוזרת הביתה ומאוננת עלייך למוות.
מאז עברו כמה שנים, אני כבר עברתי לתחום אחר ואתה נשארת בקצה השני של העיר, נפגשים במקרה פעם ב ותמיד האוויר טעון כל כך ביננו.
ופתאום, צהריים אחד שאני מסמסת לך בצורך מקצועי ואתה עונה בחזרה בזריזות ואחר כך מבקש גם לראות אותי, שאשלח לך תמונה.
הבקשה הזו מפתיעה אותי ומוזרה, אתה הרי אחד האנשים היותר מוסריים שאני מכירה, גם אם המוסריות הזו נובעת מפחד שיתפסו אותך אבל המוזרות בבקשה מתחלפת מהר מאוד בדפיקות לב חזקות מאוד אצלי שמזרימות לי דם עמוק מתחת לתחתונים ואני נועלת את הדלת במשרד ושולחת לך כמה תמונות שלי.
אתה לא שולח לי כלום בחזרה מרוב הפחד שלך אבל אתה לא ממש צריך, אני זוכרת כל פרט בגוף שלך ומדמיינת את מה שלא ראיתי לעולם וזה מספיק לי בשביל לשלוח לך תמונה של היד שלי בתוך התחתונים,מחורמנת למוות ומאוננת בשקט.
ואז הגיע הסמס הזה שלך, ועוד כמה אחריו לאורך הימים ופתאום אני צריכה לחשוב עם עצמי מה אני עושה, איך אני קמה ובוגדת בבעל המקסים והתומך שלי, האיש שהוא כל עולמי אבל אחרי כמה דקות אני מוצפת במחשבות מרירות על כמה שהבעל המקסים הזה מונע ממני את חסדיו המיניים במשך הרבה זמן ועל זה שאין מצב שאני אומרת לא לפנטזיה האולטימטיבית שלי. אתה לא סתם בחור שעושה לי עיניים, אתה ה-דבר ואני מוכנה לעשות הכל בשביל לשכב איתך ולא אכפת לי מכלום.
ועכשיו אני יושבת כאן במשרד ולא מצליחה ממש להתרכז, מריצה אלף תרחישים בראש על הסטיה שלך, מה זה כבר יכול להיות?
תמיד חשבתי שאתה זיון נהדר כי אתה לא שיא הנחמדות בתור אדם ולי יש תיאוריה שאגואיסטים כמוך הם זיון למופת בעיקר כי הם לא חושבים על כלום חוץ מעל עצמם ואני אוהבת שמשתמשים בי למימוש כל תשוקה אפשרית. אני בטוחה שהאדרתי אותך בדמיון אבל אני חושבת שאני לא טועה בהרבה.
התרחיש הראשון אומר שאתה רוצה שאני אהיה הכלבה שלך, אני מדמיינת חדר מואר ואותי על ארבע, הידיים שלי קשורות לראש המיטה והתחת שלי לבן גדול ופעור למולך, אני מדמיינת אותך מגיע ומרביץ לי, נותן לי ספנקים שמאדימים לי את התחת, אולי מוריד את החגורה ומצליף בי איתה, אולי אפילו יש לך שוט...אני לא מכירה אותך מספיק בשביל לדעת כמה את פסיכי אבל כן מספיק בשביל לתת בך אמון מוחלט ולא אכפת לי לשכב ככה, קשורה ודוממת ורק לתת לך לשחק בי, לחדור לכל חור שתרצה, לזיין אותי בפראות עד כדי כאב שישאיר בי סימנים בגוף גם ימים אחרי, לשמוע אותך נוהם ומקלל, לספוג את כל מה שתרצה לתת לי.
אני מאוננת בטירוף בכל רגע פנוי במשרד ובבית, עוצמת עיניים ומדמיינת ששיחררת אותי מהקשירה ועכשיו אתה עומד מעליי עם הזין שלך,פוקד עליי לאונן ותוך כדי לפעור פה גדול כדי שתוכל לזיין לי את הגרון, אני ממש יכולה להרגיש אותי נחנקת ואת רפלקס ההקאה מופעל כי אתה לא תתן לי לנשום, רק לבלוע אותך עוד ועוד תוך כדי שהיד שלי משתפשפת חזק על הדגדגן שלי. אני מדמיינת אותך משפריץ את הזרע שלך על הפנים שלי, על החזה וגומרת עוד ועוד,משפריצה את הנוזלים שלי על כסא העור מתפתה לשלוח לך תמונה אבל עוצרת בזמן.
כמו כל אחת במקצוע שלי יש עוד הרבה תרחישים ואפשרויות שאני מריצה בראש,כל אחד מטריף מטורף ומענג בדרכו שלו, אני לא יודעת במה תבחר בסוף אבל אני יודעת דבר אחד- אני שלך ולשירותך לכל אשר תרצה,ואני כבר ממש לא יכולה לחכות.
גם אם היו אומרים לי מראש שאני אסתמס איתך כאלה מילים לא הייתי מאמינה , פתאום בצהריים אחד במשרד פנטזיה של למעלה מעשור התחילה להיות ממשית.
הסמס שלך אמר רק : "לסטיה הזו צריך אמון" ולא הסכמת לנדב עוד, בכל פעם ששאלתי אותך לפשר הסטיה התחמקת בחיוך מרושע ואמרת שסקרנות זה דבר בריא אבל אין שום דבר בריא בחרמנות שמציפה לי את הבטן כבר יותר משבוע, מערבלת אותה בגלים וממריצה לי את הדופק. אין שום דבר בריא גם בלהיכנס לסיפור הזה איתך הרי שנינו אנשי משפחה למופת אבל מצד שני- אני מוכנה להיות חולה לנצח אם זה אומר שאני אוכל לגעת בך יום אחד.
אתה אחד הבחורים היותר מבוקשים בעיר, תמיד היית כזה ואני חושבת שכשהתחתנת הרבה לבבות נשברו ואצלי לא הלב הוא זה שנשבר,אף פעם לא הייתי מאוהבת בך אבל מאז ועד היום אתה היית מן פסגה שלעולם לא אוכל להעפיל אליה אבל אף פעם לא חשבתי להפסיק לחלום.
הכרנו כשעבדתי אצלך, הייתי מחפשת כל הזדמנות אפשרית להיכנס למשרד הדחוס שלך ולסגור את הדלת מאחוריי, הייתי מלקטת רסיסים של פלירטוטים וקמצוץ של מגע וכל ערב מחדש חוזרת הביתה ומאוננת עלייך למוות.
מאז עברו כמה שנים, אני כבר עברתי לתחום אחר ואתה נשארת בקצה השני של העיר, נפגשים במקרה פעם ב ותמיד האוויר טעון כל כך ביננו.
ופתאום, צהריים אחד שאני מסמסת לך בצורך מקצועי ואתה עונה בחזרה בזריזות ואחר כך מבקש גם לראות אותי, שאשלח לך תמונה.
הבקשה הזו מפתיעה אותי ומוזרה, אתה הרי אחד האנשים היותר מוסריים שאני מכירה, גם אם המוסריות הזו נובעת מפחד שיתפסו אותך אבל המוזרות בבקשה מתחלפת מהר מאוד בדפיקות לב חזקות מאוד אצלי שמזרימות לי דם עמוק מתחת לתחתונים ואני נועלת את הדלת במשרד ושולחת לך כמה תמונות שלי.
אתה לא שולח לי כלום בחזרה מרוב הפחד שלך אבל אתה לא ממש צריך, אני זוכרת כל פרט בגוף שלך ומדמיינת את מה שלא ראיתי לעולם וזה מספיק לי בשביל לשלוח לך תמונה של היד שלי בתוך התחתונים,מחורמנת למוות ומאוננת בשקט.
ואז הגיע הסמס הזה שלך, ועוד כמה אחריו לאורך הימים ופתאום אני צריכה לחשוב עם עצמי מה אני עושה, איך אני קמה ובוגדת בבעל המקסים והתומך שלי, האיש שהוא כל עולמי אבל אחרי כמה דקות אני מוצפת במחשבות מרירות על כמה שהבעל המקסים הזה מונע ממני את חסדיו המיניים במשך הרבה זמן ועל זה שאין מצב שאני אומרת לא לפנטזיה האולטימטיבית שלי. אתה לא סתם בחור שעושה לי עיניים, אתה ה-דבר ואני מוכנה לעשות הכל בשביל לשכב איתך ולא אכפת לי מכלום.
ועכשיו אני יושבת כאן במשרד ולא מצליחה ממש להתרכז, מריצה אלף תרחישים בראש על הסטיה שלך, מה זה כבר יכול להיות?
תמיד חשבתי שאתה זיון נהדר כי אתה לא שיא הנחמדות בתור אדם ולי יש תיאוריה שאגואיסטים כמוך הם זיון למופת בעיקר כי הם לא חושבים על כלום חוץ מעל עצמם ואני אוהבת שמשתמשים בי למימוש כל תשוקה אפשרית. אני בטוחה שהאדרתי אותך בדמיון אבל אני חושבת שאני לא טועה בהרבה.
התרחיש הראשון אומר שאתה רוצה שאני אהיה הכלבה שלך, אני מדמיינת חדר מואר ואותי על ארבע, הידיים שלי קשורות לראש המיטה והתחת שלי לבן גדול ופעור למולך, אני מדמיינת אותך מגיע ומרביץ לי, נותן לי ספנקים שמאדימים לי את התחת, אולי מוריד את החגורה ומצליף בי איתה, אולי אפילו יש לך שוט...אני לא מכירה אותך מספיק בשביל לדעת כמה את פסיכי אבל כן מספיק בשביל לתת בך אמון מוחלט ולא אכפת לי לשכב ככה, קשורה ודוממת ורק לתת לך לשחק בי, לחדור לכל חור שתרצה, לזיין אותי בפראות עד כדי כאב שישאיר בי סימנים בגוף גם ימים אחרי, לשמוע אותך נוהם ומקלל, לספוג את כל מה שתרצה לתת לי.
אני מאוננת בטירוף בכל רגע פנוי במשרד ובבית, עוצמת עיניים ומדמיינת ששיחררת אותי מהקשירה ועכשיו אתה עומד מעליי עם הזין שלך,פוקד עליי לאונן ותוך כדי לפעור פה גדול כדי שתוכל לזיין לי את הגרון, אני ממש יכולה להרגיש אותי נחנקת ואת רפלקס ההקאה מופעל כי אתה לא תתן לי לנשום, רק לבלוע אותך עוד ועוד תוך כדי שהיד שלי משתפשפת חזק על הדגדגן שלי. אני מדמיינת אותך משפריץ את הזרע שלך על הפנים שלי, על החזה וגומרת עוד ועוד,משפריצה את הנוזלים שלי על כסא העור מתפתה לשלוח לך תמונה אבל עוצרת בזמן.
כמו כל אחת במקצוע שלי יש עוד הרבה תרחישים ואפשרויות שאני מריצה בראש,כל אחד מטריף מטורף ומענג בדרכו שלו, אני לא יודעת במה תבחר בסוף אבל אני יודעת דבר אחד- אני שלך ולשירותך לכל אשר תרצה,ואני כבר ממש לא יכולה לחכות.