אז מה הלאה?

[שמולה]

אז מה הלאה?../images/Emo122.gif../images/Emo46.gif

אז זהו, עברנו עוד שלב. זה התחיל עם אבחנה שאני פוליציסטית וזה "לא נורא" ההמשך הטבעי היה אי ביוץ תמידי ואיקקלומין - שתי סדרות. לפני חודש פתחתי פה הודעה שפעם ראשונה שבייצתי זה היה בימי ההתנזרות שלנו לצורך בדיקת זרע...

מסתבר, שלא "פספסנו" כ"כ כי הבדיקה הראתה שנצפתה טיפה בלבד ורק במשטח צבוע נצפו זרעונים בודדים (תקינים...) האמנו שזו טעות ויכול להיות טוב יותר אבל כשחזרנו על הבדיקה - אותו הדבר. כנראה כשהרקדנים נופלים זה לא בגלל הרצפה העקומה... אז זה מצבנו, אשמח מאד לשמוע מה האפשרויות לצעדים הבאים... בינתיים, אני בוכה כל היום, ומבשלת כמויות אוכל למאה איש בערך - כדי לפרוק ת´עצבים...

שמולה

 

[נועם@בת]

קודם כל תבואי פה, תבשלי קצת אצלי.

אוכל זה תמיד טוב. אבל לבשל המון - לא לאכול המון .

לא יודעת מה להציע כדי לנחם. עכשיו כנראה ישלחו את בעלך לצילום/מיפו אשכים כדי לברר מה גורם לכמות הקטנה. אם זאת חסימה מכנית או וריקוצלה (דליות באשכים) ימליצו על ניתוח. אם לא- יאלצו להסתפק בכמות הקטנה ויפנו אתכם לIVF. או אולי יבקשו לעשות ביופסיה של האשכים כדי לברר אם יש זרעים תקינים ברקמת האשך. לא נורא שאת בוכה כדי לפרוק את המתח, אבל את צריכה לזכור שיש פתרון. גם אם הוא נראה רחוק או מסובך או קשה- יש עדיין פתרון ודרך להגיע לילדים שלכם. כי אי שם מחכה לכם הילד שלכם. זה שישתרש אצלך ברחם, שיקבל את החיוך של אבא שלו (וגם את הגבות של חמותך

) את תראי בשבוע הקרוב איך את קמה ומתנערת וממשיכה הלאה בלי לרחם יותר על עצמך. מעבר לזה אני מניחה שאת בקשר עם מכון פועה- הם יכולים לתת לך מידע נוסף על שיטות או מומחים שאפשר לפנות אליהם. שיהיה מעכשיו רק יותר טוב {חמסה| נועם

 

[לי חן]

../images/Emo8.gif יהיה בסדר!!!

הי שמולה גם אני בבעיה שלך, גם אני לא מבייצת, והזרעים של בעלי - גם הם במצב גבולי... אז לגבי הביוץ - יש טיפולי זריקות (אם האיקאקלומין לא עוזר - שגם לי זה לא עזר) אז ממשיכים הלאה, עם זריקות... לגבי הזרע, עושים השבחת זרע, ואז הזרעה (גם אני לא לגמרי בקיאה בזה, כי עוד לא הגעתי לזה) אז נא להתעודד, כי יש מה לעשות בנידון!... ושיהיה ב

 

[רוני קול]

לי חן!

את כבר נשמעת יותר טוב ואני שמחה בזאת שמולה גם אני באותה הבעיה כמו שלכם חוץ מזה שבדיקת הזרע של בעלי תקינה ולהיפך יש לו יותר מדי זרע ואנחנו אפילו צוחקים על זה. אני יודעת שיהיה בסדר אבל בכל זאת אני לחוצה ומה שיותר מרגיז זה השאלות כי אנחנו נשואים כבר שנה וחצי ומתחילות השאלות המעצבנות הללו שבכל שיחה אני מתפללת שרק לא ישאלו. אז באמת שיהיה בהצלחה לכולנו , אני בשבוע הבא מתחילה טיפול ראשון של זריקות ואני מקווה לטוב. תהיו בקשר! ב ה צ ל ח ה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[עמית@]

היי שמולה

את יודעת- אנחנו היינו באותו מצב בדיוק כך שהתחושה של "נפלו השמיים" לא זרה לי (בל אני מודה שאני לא בישלתי למאה איש- נו טוב- לא כולנו מושלמות

) אז הרצפה לא מש עקומה אבל גם לזה יש פיתרון (פל-קל? סתם סתם) IVF כנראה- אני זוכרת איך בכיתי ואיך קמתי מהבכי כי אין ברירה וכמו שתבתי פה מישהי עכשיו זה חלק מהחיים- ועכשיו אני חיה עם זה (לא ממש טוב אבל אני כבר לא מרגישה זרות לכל הסובב אותי) אני מנחה שקבעתם פגישה עם מומחה (ואם לא- זה הזמן הנכון לעשות כן) שירגיע אותכם ויגיד לכם בדיוק מה עושים עכשיו. תחבקי את הבעל ותמשיכו הלאה- עמית

 

[רומי 007]

המשבר של המדרגה

הוא תמיד מפתיע ולא נעים, אפילו כשמזמן צפינו אותו בסתר לינו, לא? אני לא מבינה גדולה בבעיות זרע אבל את הקטע של הבכי אני מבינה גם מבינה. אז אצלך זה תרפיה בבישול? אצלי יותר גרוע - תרפיה באכילה! שמולה יקרה, תתחזקי ותמחי את הדמעות, שהאוכל לא יהיה יותר מדי מלוח... מחבקת אותך.

 

[שחר החדשה]

שמולה

גילוי חדש תמיד נראה לי מפחיד. נראה לי שמה שהכי קשה זה חוסר הוודאות לאן הלאה. אז כמו שכבר אמרו כאן רופא מומחה נראה לי הפתרון שיאיר את הדרך. כבלי ממני המון אנרגיות מקווה שבקרוב דברים כבר לא יראו איומים ושהכי בקרוב כבר נוכל לעשות לך המון קוללללו. תחזיקי מעמד שחר

 

[שמולה]

תודה לכולכן,../images/Emo24.gif

האמת היא שדי נרגעתי (באופן זמני לדעתי אבל גם זה חשוב) והיום יש לנו תור למומחה פריון. מקווה שהוא יהיה השליח הטוב... לפחות הבנתי מה בערך האופציות, כדי לאלהיות בשוק ראשוני אלא לדעת למה אני הולכת... שוב, תודה על העידוד והתמיכה...