באמת זה מדכא כשזה לא הולך ...אבל אל
תחשבי שהדשא של השני יותר ירוק פגישת שידוך . . . לדעתי ,זה מונע הרבה עוגמת נפש לשני הצדדים... כי מתחילים בצורה שכלתנית ,שני הצדדים מבררים מה דעותיו של אחד על השני מבין שני הצדדים,ורואים אם יש התאמה מבחינה מחשבתית... ואח"כ כשהכל תואם לפי ההגיון ורואים שלבנאדם יש מידות טובות,ויראת שמיים(אחד או אחת שיש לה יראת שמיים לא יעיזו לבגוד האחד בשני), אז יורדים אל הלב ~אל הרגשות ובודקים אם יש משיכת הלב . . . אם יש כימיה ,`קליק` רגשות וכדומה.. נכון שזה לא יהיה כמו בסרטים . . עם אהבה ממבט ראשון,ולא יהיה ספונטני כמו בהיכרות ברחוב או בצ`אט או פייסבוק.. אבל זה ימנע הרבה עוגמת נפש בעתיד... כי מה הקטע להכיר בנאדם להתאהב בו.. ופתאום הבחורה שמה לב שפה ושם משהו לא בסדר והמידות הטובות הפנימיות לא הכי הכי..אז מה פתאום תגיד לו שזה ניגמר.. איך? הרי היא שבויה באהבה וברגשות.... אז ברור שהיא תרצה לסנגר על כל ה`נורות האדומות` העיקר שהאהבה והריגוש ימשיכו . . . הרגשות מחפים על ההגיון ..ומספרים שהכל יהיה בסדר.. אבל לא בטוח שזה יהיה ככה.. איך אומרים לפעמים הרגש `משקר` אותנו וגם`משכר אותנו`.. לכן קודם כל צריך להכניס את ההגיון, ואח"כ במידה וזה מתאים להכניס את הקטע הריגשי ולבדוק אם יש כימיה `קליק`ורגשות כלפי הבנאדם. נכון שזה רישמי..וזה לפעמים ממש מרגיז שלא רק שזה כ"כ רישמי ומעצבן זה גם לא הולך...אבל שווה המאמץ כי אז אפשר להיות רגועים שיש פה מהלך הגיוני ..ולא סתם ריגוש..חולף.