אז מה אתם אומרים ...איך נשפר...
את דרכינו לחוש טוב , כל יום אני שומעת המון על אנשים שלא טוב ולהם וסובלים מכל מיני דיכאונות קטנים או גדולים ולא תמיד מוצאים מזור ומרפא לרגשותיהם אבל לטעמי חייבת להיות דרך , דרך כזו שתוביל אותנו לחופש ולאהבה והשמחה , כי זה טבענו הבסיסי (גם אם לפעמים אנו מתכחשים אליו) זו אפשר להגיד אפילו זכותנו מלידה אז בעצם למה יש כ"כ הרבה אנשים בדיכאון ואנשים שסובלים ממצבי רוח עגמומים איך זה קורה כלומר בגיל קטן אנחנו חופשיים כמו ציפורים ועושים כל מה שברצוננו ואילו במהלך הגדילה נצברים לנו אמונות שליליות ושגויות לגבי החיים ופתאום דברים נראים אפרוריים מדכאים ומשעמים אם כך מה הפיתרון ? במי נאמין , בהורינו? לא נראה לי רוב הילדים גדלים בשדה קרב (ולא במשפחות נורמליות) אז אולי בדת? יש אם זה בעיה כי גם הדת לוקחת בצורה מכוונת מאוד את חופשינו ומנסה לגרום לנו לשכוח מאופיינו האמיתי וללכת כמו עיוורים אחרי ה"מקובלים" או אולי ? בשלטון ובממסד ? שם קורות כל השחיטויות...? אז במי נאמין מי נשאר ? זה נראה עגום כי מדברים על הכאב וחולקים אותו ולפעמים זה עוזר לזמן מה אבל אחרי כמה זמן הכאב חוזר ולפעמים בעוצמות הרבה יותר גדולות . אז מה בדיוק אפשר לעשות? האמת שלדעתי התשובה היחידה היא לפנות לאלוהים ולבקש ממנו שיתרום לנו מחוכמתו האינסופית ויפגיש אותנו עם ההזדמנויות המתאימות לכל אחד מאיתנו , הכי מתאימות ובדרך החדשה שנלך נחזיר לעצמנו את החופש האהבה והכוחות שאבדו במהלך השנים (ואני ממש לא דתייה או מנסה להחזיר מישהו בתשובה רק מה שקרה זה שלפני שנתיים לפני המשבר שעברתי נפתחתי ליקום עצום ומלא במה שלא תרצו והבנתי איך המשחק מתנהל ולמי לפנות כשרוצים לשפר אותו ולגדול ולמצוא את המקום שלי וחוף המבטחים וחשבתי לעצמי למה שאנשים לא ילמדו את זה בבתי ספר ובגנים וכשהם יהיה\ו גדולים הם ייצאו לעולם מוכנים ויידעו איך להתמודד עם המכשולים זה היה רעיון כביר ללמוד את הדרכים האלו שיכולות לשנות חיים של בן אדם מהקצה אל הקצה). אני גם חושבת לפי מילות השיר של אחת הזמרות האמריקאיות שבו היא אומרת "וכן כן אלוהים הוא טוב , כן כן אלוהים הוא נהדר...אף אחד לא מתקשר אליו בטלפון מלבד האנשים שטועים...תאר/י לעצמך אם אלוהים היה אחד מאיתנו ...אחד אהוב כמונו אחד זר כמונו מנסה למצוא את דרכו לגן עדן מחדש ..." "ואם היה עליך להאמין בישו וכל הקדושים...ואם היה עלייך לקרוא ולראות את פניו מה היית אומר לו וכו" השיר הזה מאוד ריגש אותי אבל מצד שני הייתי עצובה כי לא חשבתי שלאלוהים הגדול והכל יכול שהיה קיים בתודעתי יש גם צד מאוד עצוב...מעין צד בודד כזה שאוהב לעזור ומחכה שמישהו יזדקק לעזרתו "ויתקשר" אליו זאת אומרת אתה תמיד חושב שלאלוהים יש הכל ופיתאום בא השיר ומציג זווית אחרת שלו זווית יותר עצובה בודדה ואולי גם זרה כמו כל אחד מאיתנו... למרות שלא הסתפקתי בשיר הזה והחלטתי שאני אברר את הנושא לעומק ומי שירצה אני אשגר לו את הממצאים (אזהרה: זה יכול לקחת הרבה זמן) אביטל
את דרכינו לחוש טוב , כל יום אני שומעת המון על אנשים שלא טוב ולהם וסובלים מכל מיני דיכאונות קטנים או גדולים ולא תמיד מוצאים מזור ומרפא לרגשותיהם אבל לטעמי חייבת להיות דרך , דרך כזו שתוביל אותנו לחופש ולאהבה והשמחה , כי זה טבענו הבסיסי (גם אם לפעמים אנו מתכחשים אליו) זו אפשר להגיד אפילו זכותנו מלידה אז בעצם למה יש כ"כ הרבה אנשים בדיכאון ואנשים שסובלים ממצבי רוח עגמומים איך זה קורה כלומר בגיל קטן אנחנו חופשיים כמו ציפורים ועושים כל מה שברצוננו ואילו במהלך הגדילה נצברים לנו אמונות שליליות ושגויות לגבי החיים ופתאום דברים נראים אפרוריים מדכאים ומשעמים אם כך מה הפיתרון ? במי נאמין , בהורינו? לא נראה לי רוב הילדים גדלים בשדה קרב (ולא במשפחות נורמליות) אז אולי בדת? יש אם זה בעיה כי גם הדת לוקחת בצורה מכוונת מאוד את חופשינו ומנסה לגרום לנו לשכוח מאופיינו האמיתי וללכת כמו עיוורים אחרי ה"מקובלים" או אולי ? בשלטון ובממסד ? שם קורות כל השחיטויות...? אז במי נאמין מי נשאר ? זה נראה עגום כי מדברים על הכאב וחולקים אותו ולפעמים זה עוזר לזמן מה אבל אחרי כמה זמן הכאב חוזר ולפעמים בעוצמות הרבה יותר גדולות . אז מה בדיוק אפשר לעשות? האמת שלדעתי התשובה היחידה היא לפנות לאלוהים ולבקש ממנו שיתרום לנו מחוכמתו האינסופית ויפגיש אותנו עם ההזדמנויות המתאימות לכל אחד מאיתנו , הכי מתאימות ובדרך החדשה שנלך נחזיר לעצמנו את החופש האהבה והכוחות שאבדו במהלך השנים (ואני ממש לא דתייה או מנסה להחזיר מישהו בתשובה רק מה שקרה זה שלפני שנתיים לפני המשבר שעברתי נפתחתי ליקום עצום ומלא במה שלא תרצו והבנתי איך המשחק מתנהל ולמי לפנות כשרוצים לשפר אותו ולגדול ולמצוא את המקום שלי וחוף המבטחים וחשבתי לעצמי למה שאנשים לא ילמדו את זה בבתי ספר ובגנים וכשהם יהיה\ו גדולים הם ייצאו לעולם מוכנים ויידעו איך להתמודד עם המכשולים זה היה רעיון כביר ללמוד את הדרכים האלו שיכולות לשנות חיים של בן אדם מהקצה אל הקצה). אני גם חושבת לפי מילות השיר של אחת הזמרות האמריקאיות שבו היא אומרת "וכן כן אלוהים הוא טוב , כן כן אלוהים הוא נהדר...אף אחד לא מתקשר אליו בטלפון מלבד האנשים שטועים...תאר/י לעצמך אם אלוהים היה אחד מאיתנו ...אחד אהוב כמונו אחד זר כמונו מנסה למצוא את דרכו לגן עדן מחדש ..." "ואם היה עליך להאמין בישו וכל הקדושים...ואם היה עלייך לקרוא ולראות את פניו מה היית אומר לו וכו" השיר הזה מאוד ריגש אותי אבל מצד שני הייתי עצובה כי לא חשבתי שלאלוהים הגדול והכל יכול שהיה קיים בתודעתי יש גם צד מאוד עצוב...מעין צד בודד כזה שאוהב לעזור ומחכה שמישהו יזדקק לעזרתו "ויתקשר" אליו זאת אומרת אתה תמיד חושב שלאלוהים יש הכל ופיתאום בא השיר ומציג זווית אחרת שלו זווית יותר עצובה בודדה ואולי גם זרה כמו כל אחד מאיתנו... למרות שלא הסתפקתי בשיר הזה והחלטתי שאני אברר את הנושא לעומק ומי שירצה אני אשגר לו את הממצאים (אזהרה: זה יכול לקחת הרבה זמן) אביטל
