גידי גוב - ריקוד ירח
קניתי אתמול יחד עם 'שבלול' המחודש במבצע של 2 דיסקים ב-100 שיש בטאואר (50 ש"ח זה לא ממש זול, אבל הכל יחסי. בדיעבד קצת התחרטתי על הרכישה, כי אלה לא דיסקים שחשתי צורך עז לקנות, זה היה יותר שילוב של המבצע עם דגדוג חזק בידיים שלא אפשר לי לצאת בידיים ריקות). להפתעתי, דווקא מוצלח משחשבתי, חביב ביותר. אמנם, מדובר בקאברים שונים - גרסאות מתורגמות (שחלקן כבר בוצעו בעבר ב'לילה גוב') או שירים שונים מהרפרטואר של גוב, רובם לעוסים למדי; אמנם הקול שלו (שמעולם לא היה קול גדול) עדיין צרוד להחריד ולא מה שהיה פעם; ועדיין - עיבודים סימפטיים ביותר, חלקם מרעננים למדי. אפילו 'העיקר זה הרומנטיקה' שכבר באמת נטחן מכל כיוון, קיבל כאן עיבוד ג'אזי שונה מהסטנדרט הרכטרי עם הסקסופונים וגרם לי לחבב אותו שוב. לא מדובר באלבום ג'אז מופלא או בפסגת היצירה של גוב, אבל בהחלט מוצלח לחובבי ג'אז קליל, או כרקע לאירוע חברתי (כשלא רוצים להכביד על ההורים / חברים וכו'). יש גם ביצוע חינני ביותר ל'ככה היא באמצע'. אני שומעת אותו בשעות העייפות לפני השינה, וזה אכן נעים, גובי במידה, ג'אזי באופן משביע רצון (הכל יחסי) ולא מכביד על המוח. נ.ב. אני יודעת שאני לא כותבת על פרוג; כיוון שכמות הדיסקים ה'מתקדמים' שלי מועטה (ובאחוזים בכלל...) הפתיל תופס אותי לא פעם שומעת הרבה דברים אחרים. אבל אני חושבת שזה יחודו של הפתיל, שמאפשר לאנשים לספר קצת על טעמם גם מעבר לכך. מקווה שאנשים נהנים מההודעות גם אם הטעם שלי עלול להתקבל כ"תמוה" לא פעם.