Close to the edge - Yes
כן, כפי שסיכמתי
בפתיל הזה, רכשתי את האלבום (הישר מאמזון, יצא יותר זול) ועכשיו זכיתי להסיר את הצלפון מאריזת הקרטון הירוקה והיפה. כרגע אני בהאזנה השניה ברצף, מנסה להבין על מה ולמה היתה כל ה"מהומה" בפתיל
ההוא.
זה אלבום שהיה אמור להשאיר אותי בהלם?
בוא נגיד שמבחינתי 'אקוואלנג' היה הרבה יותר קשה לעיכול (טוב, אבל הוא גם היה בין הראשונים שקניתי, והאוזניים גם היו פחות רגילות). בנתיים לא "נפלתי מהכסא" לשום כיוון. זה לא אלבום מרתיע, או מטריד, או מפחיד, או קשה לעיכול. מצד שני הוא גם לא השאיר אותי עם איזה WOW מיוחד. זה נחמד, אבל מרגיש קצת אלקטרוני מדי לטעמי, ואני בן אדם אקוסטי (ואין חליל... אבל את זה ידעתי מראש). מבחינת תחושה שזה השאיר בי, זה יותר "רוקי" ומזכיר לי יותר פינק פלויד, מאשר ג'נסיס או ג'ת'רו טאל (בעצם, אצלם זה תלוי באלבום). מצד שני, אחרי שיר הנושא (שהוא כידוע מאד ארוך ולכן יש בו קטעים שאני אוהבת וכאלה שאני פחות) יש את And you and I שהוא באמת כבר יותר אקוסטי וגם יותר רך וקומוניקטיבי, וגם הגירסה האלטרנטיבית שלו בבונוסים מאד חביבה (אני אזדקק לעוד אי אילו האזנות כדי לנסות למצוא את ההבדלים). אין לי מושג עד כמה הוא "פרוגי", אבל הוא התחבב מיידית על האוזן שלי. בבונוסים הופתעתי לשמוע את America של פול סיימון. בפתיל
ההוא מישהו ציין שהוא בונוס לאלבום אחר (רק עכשיו כשחיפשתי את הפתיל גיליתי שציינו גם את האלבום הזה). פתאום מתחיל שיר, כשהשורה הראשונה היא מילים כ"כ מוכרות... ולוקח לי שתי שניות לקלוט שהיי, זה 'אמריקה'! מה זה עושה פה?
רמי- צר לי לאכזב אותך, אני נקיה מטראומה. למעשה, אלא אם יש ביצוע נוסף ושונה לגמרי, אני ממש מתקשה להבין מה היה אמור להיות כאן טראומתי מלכתחילה. שמעתי בחיי מספיק קאברים שגרמו לי לטראומה (בעיקר אלה שרצחו שירים שאני מאד אוהבת) אבל זה רחוק מלהיות אחד מהם. ובכן, אין לי תלונות על הביצוע. הוא לא רע, הוא לא הורס את השיר (הקלה!), הוא בהחלט לוקח אותו למקום אחר... אבל לא בטוחה שזה מקום מעניין מספיק, ולמה בעצם את השיר הזה? התחושה שלי היא שזה קצת אקראי, שהשיר הזה הפסיק להיות "פול סיימוני" והפך להיות מאד "יסי", וזה לגיטימי, אבל גם קצת מעקר את המטרה - יש להם מספיק שירים משל עצמם, לא? זה לא הרגיש כמו איזשהו שילוב מיוחד, אלא פשוט כמו "עוד שיר של יס", או אפילו "עוד שיר רוק". הייחוד והקסם שהיו בביצוע המקורי של סיימון וגרפונקל אבדו, לדעתי.