אז מה אנחנו בעצם??

מקומות לדיג... ../images/Emo3.gif

יש את הכינרת ויש עוד כמה נחלים בודדים בארץ, שעדיין אפשר לדוג בהם. גם לחופי הים התיכון יש עמדות דיג טובות. ותפסיק לחפש תירוצים ל"למה לא להנות מהחיים".
 

זכיר

New member
רשתות לוכדות דולפינים

ככה אומרים בערוץ שמונה. ואני, מאז "פליפר" זצ"ל, יש בי חיבה גדולה לחיות האלה. למרות, שזה לא מאד אינטיליגנטי מצידם לנסות את כוחם בהחפות. ובעיקר, כי הם נורא חינניים בלוותם שובלי ספינות. להתראות ותודה על כל הדגים
 
זכיר גם אתה?../images/Emo19.gif

אני "חולה" על בעל החיים היונק הזה... הם לא רק חינניים הם פשוט בעלי אינטיליגנציה כל כך גבוהה. הם מדהימים והם יכולים להיות המדריכים הרוחניים שלנו...
 

loquado

New member
לא זכיר

הרשתות שיש לי לא תופסות כלום לכן הם למכירה. :))
 

conatus

New member
תודה מראש...

זה שלך : "אז למה אנחנו לא עושים מה שהדייג עושה??" וזה שלי : כי לא כולם מסתפקים במועט כמו הדייג ! זה שלך : "האדם במהותו תמיד שואף למעלה, תמיד רוצה להשיג עוד ועוד. גם אם הוא יכול לשבת על חוף הים בניחותא כמו הדייג ולהתפרנס מהיד אל הפה, הוא בוחר לעבוד קשה." וזה שלי : אני לא מוצא קשר ישיר בין השאיפה למעלה לבין הבחירה בעבודה קשה. המון בני אדם עובדים בעבודות כפיים שונות וקשות ואין הדבר מעיד על שאיפה למעלה אלא על כישרון ויכולת שונים. זה שלך : "המסקנה שלי מכך היא שיש בנו משהו מעבר לבהמתיות של לאכול ולישון ומתוך כך אנו שואפים גם לדעת מהי המשמעות של חיינו. אנו מבינים שיש לנו איזושהי תכלית ולכן אנו כל כך לא נינוחים ותמיד דואגים. מה דעתכם?" וזה שלי : אני לא יודע בדיוק למה המילה "מכך" מתייחסת והיא מילת מפתח בשל העובדה שאת מסיקה את מסקנתך ( ואליה ברצונך שאתייחס ) ממה שעומד מאחוריה - האם תוכלי לפרש אותה עבורי ? תודה מראש !
 

Falcor

New member
זה תלוי בתפיסת העולם ..

ובתרבות שממנה אתה בא .. כי יש תרבויות שהאינדיבידואל לא שואף לעושר חומרי וכאלה .. אולי עושר רוחני .. אני חושב שפשוט בגלל שאנחנו חברה די מערבית .. אז מרבית השאיפות שלנו הן חומריות .. או קשורות לחומר .. כמו סטטוס חברתי - מעמד .. השפעה וכו' ..
 
החומריות - האם מביא אושר?

אני מכירה ירסה אחרת על הדיי ומתייחס אליה נראה לי שחיי הדייג הם חיי האושר והרי רובנו טועים בדרך לאושרו של הדייג להגיע לשקט והשלווה לשבת על שפת הים ולדוג דגים החומריות בעצם מכניסה אותנו לתוך מערבולת סחרור ושעבוד אם אני רוצה להקל על עצמי מנסיעות ברכב ציבורי ומהליכות ברגל אני עבודת קשה יותר לרכוש רכב פרטי וכדי להחזיק אותו עלי לעבוד גם שעות נוספות כדי לממן את כל ההוצאות סביבו וכך אנו מוצאים את עצמנו רוצים להקל על עצמנו ובעצם עובדים יותר לתחזקו זה מתחבר לי כמו לראות חתול מנסה לתפוס את זנבו מסתובב מסתובב תחרותיות כמובן יש גם אם איננו מודעים לכך גם לאלה שכתבו שהם יודעים לחיות במועט שלצערי אינם מודעים לכך אז מהו אושר עבורכם? אשמח לשמוע את דעותיכם אושר הוא רגעי או יכול להיות אורך חיים? אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות
 
האושר עבורי ../images/Emo6.gif

הוא כל אתגר מוחי, שאפשר להיות מאותגרת באמת. לשמוע מאדם אחר את המילים: "תודה, עזרת לי מאוד." האחייניות שלי. ילדים בכלל. הוא כל פרח בר, שפורח ומקשט את הנוף. ערימות של חציר בשדה, לאחר שנאספו. שדה חמניות פורח. אויר ההרים של ירושלים. בילוי עם החברים שלי. טיולים בארץ. לשבת בערב לאור נרות וריח קטורת. לראות סידרת טלויזיה נחמדה. לבשל. לנקות. לקרוא ספר טוב. השלווה שלי היא האושר שלי. האהבות הקטנות שלי, הן האושר שלי. הרוחניות שלי היא האושר שלי.
 
זהב לבן,התחברתי עם אושרך חוץ...

מלנקות ממש לא עושה לי את זה נקיון ככלל כן ובנוסף עבורי אושר הוא אותם רגעים שנוגעת אני ב"אני" שבי למשל אני נוגעת בעצמי כאשר אני רוקדת אני ממש עם עצמי לא רואה איש ממטר ואז חלה בתוכי תחושה של קלילות, רחיפה, שלווה,והתחברות גם ברגעי השתטות, והעזות שמתפרצים ברגעי אמת אני אדם ספונטני שהאושר מתחבר איתי באותם רגעים גם כשאני מקבלת משוב על נתינתי ואהבתי לקרוביי ולזולת אושר הוא הרגע שמחזק ודוחף אותך קדימה אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות
 
איך הצלחתי לשכוח... ../images/Emo163.gif

אני לא מאמינה, שכחתי לציין את הדברים, שאני הכי אוהבת לעשות... כשאני רוקדת, הרגליים כמו זזות מעצמן... אני כמו מרחפת... הגוף עושה מה שהוא רוצה, אני מאבדת שליטה ונסחפת אל תוך המוסיקה בעונג עילאי. כשאני מציירת, אני נכנסת לתוך הציור, העיפרון, או המכחול, או הצבע, כאילו זזים מעצמם על הדף... ואני תמיד נהנית מהתוצאה. כשאני פורטת על פסנתר, לא משנה אם זו סתם יצירה קלילה, כמו שיר עם, או יצירה של באך או שופן, אני נסחפת... למרות שעבר הרבה זמן מאז ניגנתי לאחרונה, אני לא שוכחת את התחושה הנפלאה. שירי רחל, תמיד עושים לי טוב, ואני נהנית בכל יום לקרוא כמה משיריה, לפני השינה. לדעת, שהדובי שלי, שקנו לי בגיל שנתיים, נמצא תמיד לידי, גורם לי אושר מיוחד. אוכל מתובל בעדינות, מענג אותי מאוד. הרבה דברים עושים אותי מאושרת... מה שמפריע לאושר שלי, אלה כל הקישוטים, שסילקתי ממני מזמן, כמו תכשיטים ואיפור, כמו בגדים, שנראים נהדר, אבל ההרגשה בתוכם כל כך לא נעימה...
 

Swicca

New member
אני אקצר קצת את מה שרשמתם ....

... פה בשרשור לכמה מילים (משפטון חביב) ... פעם אמר סופר חכם לאחד ששלח לו מכתב ,ובמכתב השאלה:"איך ידעת שאתה רוצה להיות סופר".. ענה לו במכתב בחזרה :"כשאתה מתעורר בבוקר ,איך שאתה רק מתעורר ,מה הדבר הראשון שאתה חושב עליו?.... עם זו כתיבה אז אתה סופר!" וזהו אושר אמיתי .. (טוב לפחות לדעתי ) מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם מתעוררים בבוקר? נ.ב עשיתי לעצמי בדיוק אותו דבר ... התעוררתי בבוקר והדבר הראשון שחשבתי עליו היה מאגיה ואנרגיות ותכננתי את הדבר הבא שאני אעשה .. חח ובכל בוקר שאחרי זה שמתי לב שיש תבנית דומה .. ואני בעצם מאושר מעצמי ומכל דבר שסביבי ועם אני עושה משהו חוץ מהדבר שאני כל כך אוהב רמת האושר פוחתת ,מה דעתכם?
 
מסכימה איתך ../images/Emo140.gif

כי אני חיה למען האושר שלי, ואני יודעת, שלקום בבוקר ולחשוב דבר ראשון על הפעילות המרכזית בחיי, ולחייך חיוך ענק, כי שוב הגעתי להישגים, ובגלל שהפעילות הזו ממלאת אצלי כמה וכמה סוגים של צורך... אז אני יודעת, שאני מאושרת באמת. אבל אם אני קמה בבוקר, ואין לי כוח בכלל לחשוב, על אותה פעילות מרכזית בחיים, סימן שאני מאמללת את עצמי.
 

loquado

New member
שאפת - נסעת

האלן שמירה ציטוט מדברייך: "יש לי השערה, ותביעו את דעתכם: האדם במהותו תמיד שואף למעלה, תמיד רוצה להשיג עוד ועוד. גם אם הוא יכול לשבת על חוף הים בניחותא כמו הדייג ולהתפרנס מהיד אל הפה, הוא בוחר לעבוד קשה. המסקנה שלי מכך היא שיש בנו משהו מעבר לבהמתיות של לאכול ולישון ומתוך כך אנו שואפים גם לדעת מהי המשמעות של חיינו".... לשאוף : המילה מציינת פעילות שבה הנושם מכניס אוויר ובנוסף במובן שני מציינת כי האדם מונע ע"י כוח מסויים בכיוון מסויים. נשארנו לאחר "זיקוק" עם התמלאות בדבר בלתי נראה מצד אחד (שאיפת אוויר) ולידו הכיוון (שאיפת חייך היא להיות עורך דין ?- הכיוון הוא לימודי משפטים) ----------------------------------------------------------------- המכניקה מתקבלת בצורה הבאה : לכל תחום בעולם הזה יש שורש או מקור בעולם הבלתי נראה. בכל תחום שאתה עוסק בו אתה מתהלך למעשה את "הדבר השכיח" שהוא מייצג מהעולם הבלתי נראה. אצלנו יש משפחה וחברים ושכנים וקשרים עם אנשים באותו תחום...-וכך גם בעולם הבלתי נראה. במילים אחרות -כשאומרים על מחותן לעתיד הוא בחור ממשפחה טובה מתכוונים לדבר שהבחור "מביא איתו" ולאו דווקא שייך אליו. במקרה ההפוך לדוגמא "אסף פלוץ מגיע ממשפחה של אוכלי חמין"משפחת הכלה תתרחק כי היא מבינה על מה מדובר (או מה ישמע יותר נכון...) כשמישהו נמצא בקשר עם משהו למעשה הוא "שואף" את איכותו ותדירותו. העניין בלתי נמנע ואין כאן עניין של בחירה. אם אתה מחובר למשהו- אתה "שואף" את מה שמגיע איתו. האדם במהותו עושה בדיוק את זה כל ימי חייו. אתם קוראים עכשיו הודעת מילים כתובה, אך משהו בכם חש ב"דבר שבא עם ההודעה". הוא לא מופיע במילים, אי אפשר להצביע עליו, קשה מאוד לתאר אותו, אך כך אנחנו בעצם מתחברים לדברים, אין דרך אחרת. במכניקה הזאת אין נשיפה ! רק שאיפה... אך החופש מאפשר לך לשאוף להיות מחובר לדברים נכונים או לדברים שיעצרו את חייך. גם כאן אין דרך ביניים. -מה שלא גדל ...קמל. בנוסף כיצורים שנבראו בצלם הדבר האדיר שיצר את הכל, אנחנו מונעים אינסטנקטיבית לשפר ולהגדיל כל דבר שאנחנו אוהבים או אכפת לנו ממנו... אך הדחף הזה יכול לעבוד לכל הכיוונים , ולכן השאיפה להשיג חופש, היא ברמה הראשונית לדעת יותר על יותר תחומים בחיייך, או בפשטות -להפוך למודע. הנה הבסיס והסקירה הראשונית והחשובה על החופש האנושי. תהנו
 

שמירה

New member
כן, אבל לא מדובר פה בחופש

אלא במהותו האמיתית של האדם. גם אם הוא חופשי, במה החופש הזה מתבטא? רק במובן הפיזי כמו שתארת במאמר שלך?? ומה עם הרוח? האם גם היא חפשיה? או אולי משועבדת?
 
שמירה היקרה ../images/Emo140.gif

אל תפגעי, אבל את נשמעת, כמו כבולה בהיסוסים של עצמך... רוצה ולא רוצה לוותר החומר לטובת הרוח... אני חיה בעולם הרוחני, יקירה, החומר לא משחק תפקיד ממשי בחיים שלי, ומעולם לא שיחק תפקיד. החומר בשבילי הוא משחק להנות ממנו וזהו. אני מרוויחה, כשאני משחקת ונהנית, אני משיגה גדולות ונצורות תוך כדי משחק. זוכרת את המשחק הזה... מונופול? כשהייתי ילדה הייתי משחקת בו שעות עם האחים והחברים שלי... זה היה משחק וזה נשאר משחק!!! הנפש חופשיה תמיד, השאר תלוי בך, אם תלכי בעקבות הלב שלך, או אם תשתיקי את הלב ותלכי בעקבות הדרך שאחרים סוללים לך, ותתלבשי בבגדים, שלאחרים נוח לראות אבל לך לא נוח ללבוש. אם נפשך משועבדת - זו את שמתכחשת ללב שלך ולרצון העצמי האמיתי שלך.
 

loquado

New member
היי שמירה

המאמר שהבאתי הוא החלק הראשון בעניין. זהו הבסיס. הקשר המחוייב הראשון. שאר התשובה תמיד רלוונטית :)
 

loquado

New member
המשך - סבונטני לאללה :)

כשאת שואלת שאלה כמו" האם הרוח חופשיה ?" אני מביןבצורה מדוייקת את המילה הראשונה בלבד. מי שמשער שהבין במדוייק מוזמן לפתוח דיון -דבר חשוב להגדיר לעצמך דברים ומושגים, רק ככה אתה מהלך על קרקע יציבה באמת.(ויודע שזו אכן הקרקע) אז ככה: חופש -זקוק להגדרה מקובלת והגיונית שתוסכם. וכמו שברי סחרוב זועק בשירו "ממה חופשיים -ממה ?!" כנ"ל רוח. -------------------- אני משער שחשיבה עצמית על חופש מביאה אותך להבנה שלא הבנת די מהר... כדי להגדיר רוח צריך ללמוד באופן מסויים. האנשים שכתבו את המונחים האלה במילון לא בדיוק ידעו על מה הם מדברים... יש רוח יש נפש יש נשמה יש חיה יש יחידה יש צ'אקרות, יש הילה, יש גוף אסטרלי, ישנם עוד כמה גופים...כך שזה בלאגן אחד שלם להתייחס ברצינות לשאלה הראויה והכנה שלך. -------------------- בקיצור - לא :) כפי שהמושג חופש והמושגים רוח נתפסים בדרך כלל, -מאפיש חוריה! (אין חופש) -------------------- אבל! מצד שני השמיים הם לא הגבול...
 
למעלה