ים סיבות
היו לי אהבות ומערכות יחסים ארוכות ומוצלחות בחוויה המשותפת.
בזו האחרונה עדיין לא הייתי בשל 'לסגור את הבסטה'- רציתי לעבוד ולחיות בחו"ל, לעשות רישיון טיס, להתנסות עוד קצת בדברים.
הדבר נכון גם במס' דייטים שהלכתי אליהם אחרי ולצערי היום אני יודע שלא הייתי אז פנוי וחבל- פגשתי יעלות חן משובחות מאוד ואני מוטרד מזה שאכזבתי.
יש כמובן גם את אלה שלא רצו בי, קשה לי להשיב מעבר לעובדה שכאשר אני מרגיש שבוחנים אותי (מבחן באונ', ראיון עבודה, דייט..) אני חרד- זכר לחוסר ההצלחה שלי בבי"ס.
אז אני מדבר שטויות הרבה פעמים, מודע לזה ולא יכול להפסיק כ"כ. לא לכולן הסבלנות לראות מעבר, כמוני, כמו כולנו אולי יש ששופטות מוקדם מידי ואולי יש כאלה שפשוט לא מתאים לטייפ קאסט שלהן מאלף ואחת סיבות.
המוטיבציה שלי למצוא היום באה והולכת, לא סובל הצהרות על אושר אבל אין ספק שהיום אני בשיא שלי דבר המוריד קצת את המוטיבציה לצאת מתוך הבנת הסטטיסטיקה אז בקיצור אצלי בא והולך בעיקר הולך.
מודה גם שמחפש מישהי דומה לי מחד אבל נעדרת תכונות מסוימות שקשה לי איתן (חלקן גם תכונות שהן שלי) מאידך, אני מניח שזה לא עושה את החיים קלים יתר על המידה.
כעקרון אוהב פורומים, לאחרונה קצת חסר סובלנות לעניין (גם באופנועים ובאופנועי שטח לא ביקרתי יובלות) ומודה שמעט קשה לי עם זה שיש כאן תפוסות (ותפוסים) אבל זה רק אני.
בנוסף תמיד שמח לקרוא את שי

ועוד כמה אבל קצת קשה לי עם לפנות (אף פעם לא התחלתי עם בחורה במציאות) ואני גם אוהב יעלות חן שיוזמות, עם בטחון שלוקחות את חייהן בידיהן (פמיניסט במובן העמוק של המילה) אז אולי יקרה כאן נס.
סחטיין על שרשור
יאללה חפרתי