אז למה אתם פה ?

itay Jerusalem

New member
אני פה

כי אני אוהב לכתוב בפורומים השונים!

אני עונה להגדרה מבוקש והינה אני לבד ויותר ויותר מתברר שזה פשוט מזל!

פשוט מאוד אני עם כיפה סרוגה ליברל וזה מצמצם מה שנקרא ,אני לא לחוץ ומודאג !אם אני רוצה להקרא נשוי אין בעיה לומר כן ולבוא לדירה שלה במגדל דירות עם החבלה שלה ילדודס מנישואים קודמים !ואז אני הופך למלך קסום:):)

נוצר מצב שהמון פנויים מכל הזרמים וכו !
אני לא מקנא בנשואים כל אחד בוחר את הבחירה שלו בחייו ועל פי מזלו!

אין אשמה יש רק מזל !ואני לא בא למתוח בקרות על אנשים וכו למה זה לא צלח ,זה כמו שאני אגיד להם שהם תקועים יחדיו בגלל המורכבות והפסד בלהפרד ולא משתלם ,אז נתקעים עם בני זוג לא מתאימים לחיים וזה כמו לישון עם אוייב!

יש גורל וכל אחד והמזל שלו,ראיתי כאלו שהתרוממו וראיתי התרסקויות ,אני שומר על פרטיותי !הפסקתי לפני המון שנים לחשוב מה יגידו וכו!חבר טוב שלי מרוב החשש של מה יגידו נכנס כל הנים בלחפש כו ולהיות בנורמה החברתית ,גם לא מצא ום איבד את כספו בגלל יוקר המחיה וכו והחברה לא ממש עזרה לו מסביב בהרבה תחומים1

לחיות את החיים ,לדעת מי משלים ומי עושה לנו טוב ורצון לחלוק את חיינו איתו !ומה שתבחר ככה יראו חייך!
 

ליבליב1

New member
למה אני פה.....?

שאלה מצויינת, כזו שבעיקר דורשת ממני לשים מראה מול הפרצוף ולהסתכל על מה שבד"כ לא קל להסתכל.

אני פה "בשוק" כי אני לא מספיק בזוגיות עם עצמי.
אני פה בגלל העניין הדפוק הזה של ביטחון עצמי....
אני פה כי אני רואה יותר מדי את הדברים המצ'וקמקים בי והרבה פחות את מה שמשובח בי - ויש, אלוהים הוא עדי שיש.
אני פה כי אני חוששת להיפגע שוב. (גרושין וזה... במבט לאחור - לא טראומה היסטרית במיוחד, אבל עדיין... מסוג הדברים שגורמים לי לחשוב פעמיים ושלוש על מי שאני רוצה להכניס לחיי....)
אני פה כי אני לא כל הגברים אוהבים נשים עגולות - אבל מגלה בהחלט שיש לא מעט שדוקא כן

אני פה כי אני סוג של Late bloomer.... אז אולי גם בעניין הזה.....

אני פה למרות מי ומה שאני ולא בגלל מי ומה שאני.



אני פה ואני לגמרי כמהה לא להיות פה יותר......
 

ivgy1980

New member
בגלל שאני בישראל והכסף לפני הכל

בגלל שלא בא לי לעבוד עוד יותר קשה
 

ismeralda100

New member
וואו. נראה לי שכמו תמיד בחיים

זה אף פעם לא רק תשובה אחת לשאלה אחת, אלא משהו קצת יותר מורכב....
אצלי למשל ראיתי שבמסגרת איזשהו תרגיל שעשיתי (-5 חבירם היו צריכים לכתוב לי למייל ולענות על השאלה "למה לדעתך אני לא בזוגיות?") עולה מהתשובות של כולם שכנראה אני לא מספיק רוצה....והסיבות לזה? מגוונות.
אגב למדתי המון מהתרגיל הזה, מאוד ממליצה
 
אני יודעת איפה הטעות שלי

יש לי דפוס קבוע למשוך ולמשוך ולמשוך קשרים לא מתאימים.
אני די על ההתחלה מזהה את המשהו הבעייתי הזה שיחריב את הקשר, אך למרות זאת אני לנצח אנסה בכל כוחי לפתור אותו ואעשה הכלללללל פרט ללסיים אותו.
אין לי כלל יכולת לקטוע קשר מיזמתי נורא ככל שיהיה. על אחת כמה וכמה אם הוא "ככה ככה", תמיד אדגיש את הדברים החיוביים שבו/ אחכה שיזרקו אותי אך לעולם לא אפרד.

לכן בעצם אני נמצאת שוב ושוב במערכות יחסים ארוכות שלבסוף בדרך כלל מסתיימות במפח נפש לאחר כשנה, בגלל דבר שהבנתי אותו כבר לאחר כמה שבועות! אך התעלמתי ממנו או חייתי איתו בידיעה שלא ניתן יהיה בסופו של דבר להשלים איתו. אני לא יודעת אם לקרוא לזה סתם טמטום, או תקוות שווא תמידית שדברים ישתנו לטובה, או חוסר הערכה עצמית, או כל הדברים גם יחד.
 

shayCn

New member
תודה לאל

הקשר האחרון לימד אותי להתמודד בדיוק עם המצב שתיארת.תמיד הייתי
מושך קשרים גם כשהם לא מוצלחים.אני שמח שסוף סוף למדתי להתעורר
בזמן.
 

Chicobo

New member
ביישנות

לייט בלומר, חוסר בטחון עצמי,
אולי גם המראה לא היה מאוד אטרקטיבי..

אני כמובן שמחה לציין שהרוב השתנה והשתפר, ועדיין במגמת שיפור.
 
למה...

האמת שאני לא בנאדם מי יודע מה חברותי. אין יותר מדי אנשים בחיים שלי וזה לא כ"כ מפריע לי.

מה שכן, בן זוג אני כן רוצה למצוא ואני מרגישה שאת זה אני כן צריכה. אז אני מנסה...קצת. אבל לא מספיק. כי כל כשלון מפיל אותי למטה, לוקחת את זה יותר מדי קשה אז מעדיפה לא לנסות יותר מדי. יוצאת לדייטים, פה ושם. פוסלת, נפסלת..וכנראה גם בגלל שאין יותר מדי אנשים בחיי, אני גם חשופה פחות ויש פחות הזדמנויות.

אני גם חושבת שיש פה עניין של מזל. כי אם כבר יוצא לי לפגוש בחורים שמוצאים חן בעיני, וזה הדדי (היו כמה מקרים במסגרת העבודה)- אז-
אי אפשר!!
, מסיבות כאלה ואחרות..("אם לא הייתי נשוי..", "אם לא היתה לי חברה..", "אם הייתי נורמלי..").

ולפעמים כשאני חושבת על זה, בעיקר בתקופה האחרונה, אני פשוט מבינה. שאולי...אולי לא. אולי אני לא אזכה לחוות זוגיות ואהבה. החיים הם לא קומדיה רומנטית, ואף אחד לא מבטיח שום דבר. אפשר רק לנסות לשמור על התקווה והאופטימיות ולהמשיך לקוות.

ואולי...אולי בעצם זה לטובתי? אולי זה לא בשבילי והמצב הנוכחי הוא (מבחינתי) האידיאלי? לא יודעת
.
 

somewoman

New member
למה אני פה?

כי התגרשתי


וכי כיף לי אתכם


וכי בשלב הזה של החיים, אני רוצה זוגיות ממקום אחר...
 
למעלה