ראשית קבל ח"ח על הדיון הפרודוקטיבי
אה בעצם זה אני מעלה הדיון.. אחח מה הייתם עושים בלעדיי
שנית, אבישג, רק אני מחלק פה פטורים ולא זכור לי שנתתי לך אחד כזה. אז קדימה תתחילי להקליד.
ועכשיו לגבי:
תמיד היה לי בחורות, לא יודע למה, כי אני לא עשיר, בטח שלא חכם, ובטח ובטח שלא חתיך. והכי גרוע זה שאפשר לספור על כף יד אחת את הפעמים שהתחלתי עם בחורות במובן הקלאסי של המילה - אל תראו אותי ככה, אני ביישן ורחוק מלהיות איש מכירות.
אז איך היה לי בחורות ? לא יודע.. מזל.. אלוהים.. מה שתרצו..
כפי שאתם יודעים [או לא יודעים], אני בן 33 , ואת החיים שלי ניתן לחלק ל 2, לפני היהדות ואחרי [לפני גיל 30 ואחרי]
ואת התקופה של "לפני" אפשר לאפיין בקלות בחוסר הרצינות שלי כלפי בנות. אף פעם לא הייתי "מנייאק" מסוג של השיר של אריק ברמן "סליחה תזכירי רק איך קוראים לך ?" אבל לא הייתי רחוק מזה.
היו לי מספר קשרים רציניים במהלך השנים הללו עם אהבה וכול הסיפור הזה, אבל לא משהו שאני היום מסתכל אחורה ואומר "חבל".
הנקודה שבה הבחנתי שיש לי בעיה בגישה החוסר רצינית שלי לבנות, היה בגיל 29 בערך, כשבן דוד שלי [כמו החבר הכי טוב שלי] שאל אותי "אתה לא בלחץ שאתה לא בקשר זוגי ?"
אחרי שחשבתי על זה מעט, עניתי לו "אני בלחץ שאני לא בלחץ".
אתם מבינים, היה לי הכול, דירה שלי, מנקה, אוכל בחוץ או שאני מבשל או אצל אמא, סקס זמין ומזדמן ----- אז בשביל מה אני צריך להיות רציני ?
הדרך לטפל בבעיה, היה לרדת לשורשה, ולנטרל את הסקס המזדמן, ליצור געגוע, להפסיק להשתמש ב"מכונת הרדמת החושים הזו" שנקראת סקס ללא רגש.
היום הבעיה אצלי שונה, אני כבר פחות יוצא למקומות שבהן הייתי מכיר "חילוניות", ובציבור היותר מסורתי אין לי כל כך דריסת רגל, לפני שנה [אולי קצת יותר] נרשמתי לראשונה בחיי לאתר הכרויות, לאוכלוסיה המסורתית/ דתית לייט, אבל נראה לי שדיי איחרתי שם את הרכבת.
רוב הבחורות הדתיות הטובות, מתחתנות בגיל 21 , אם ממש היה להן מזל רע אז בגיל 23 ואם ממש ממש מזל רע אז בגיל 25.
עד שאני רואה מישהי שמוצאת חן בעיניי, היא גרושה [אני כהן] וזה אסור.
לא מזמן ראיתי מישהי שממש לטעמי באיזה שיעור תורה, והיא אפילו החמיאה לי על הבושם [לא מבין בזה כלום, אחותי קונה לי], גיששתי קצת עליה מאחורי הקלעים, מסתבר שהיא גרמניה שנחשפה ליהדות במקרה, עלתה לארץ והתגיירה - וכרגיל גם זה אסור לכהן.
עם הרבה פלאגים של האוכלוסיה הדתית לסוגיה יש לי בעיות קשות של השקפת עולם, וקשה לי להאמין שאני יכול לגשר על הפער הזה, המרחק ביני לבין חרדיות הוא רחוק בהרבה מהמרחק ביני לבין אתאיזם.
בקיצור השילוב של :גיל 33 + דתיות + אי הכירות מבית של העולם הדתי + השקפת עולם + כהן = לא פשוט בכלל.