אז למה אני מתכוונת, בעצם?

[אחת בדרך]

אני מבינה בדיוק על מה את מדברת

בתחושה שאני לא מסוגלת עדיין להסביר במילים ברור לי הדבר הזה שלא קשור אלי בכלל ועדיין אני לא אתקיים בלעדיה, הדבר שאני לא יכולה לשלוט בו אבל אני יכולה להשתמש בו. וכן, אני מנסה "להוריד" את זה לרמת היום יום שלי, כי אני חיה פה, ולא בספרים. וברור לי שאני לא "מבינה" את זה, אולי למעט ברמה האינטלקטואלית, ואז זה אומר שאני לא מבינה את זה בכלל, כי אי אפשר להבין אותה באינטלקט. אבל כן, אני יודעת שאני עושה שימוש בכוונה בצורה לא מודעת, רק כשכאני מנסה להשתמש בה במודע אני מסתבכת במילים. אולי, לשם חידוד הדיון, אני ארגיש יותר נוח להפריד רגע את המשמעויות לכוונה - intention והתכוונות - intent. לא משנה כרגע אם מבחינה דקדוקית זה הפוך (אולי, לא בדקתי במילון), אבל כוונה זה הדבר היום יומי שאני עושה כשאני קמה בבוקר בשביל להגיע לעבודה, כשאני מדברת בשביל להיות מובנת, כשאני מנסה לעשות לאיתמר טוב "על הדרך" (טוב איתמר, טוב...) התכוונות הוא הדבר שדון חואן התכוון אליו. זה הדבר הזה שרץ מתחת לפני השטח, שמניע אותי ואת הרצון שלי, שבעזרתו אולי יום אחד אני אהיה חופשיה. שפכתי פה המון מילים,ועדיין לא ברור לי בכלל איך אני מגיעה לדבר הזה, או איך אני משתמשת בו. או מה זה בכלל. בעצם. תודה על תשומת לבך אחת בדרך

 

[joy of existence]

יופי.

לא מגיבה ישירות על מה שכתבת: יש הבדל בין להבין ללדעת. נראה לי שכולם יודעים הרבה יותר ממה שהם מבינים. אז יש "טכניקה" שיכולה לעזור לדעתי, פשוט להתמקד בעד כמה אני יודעת (נגיד, יודעת מה זאת ההתכוונות הזאת), עד כמה אני מרגישה... להתמקד במה שאני כבר יודעת/מרגישה. להרגיש עוד יותר, לנסות להיות מודעת עוד יותר עם תשומת הלב שלי. בלי להבין או לנסות שזה יהיה ברור והגיוני. פשוט לכוון את תשומת הלב למקום מסוים, להתחיל להכיר אותו יותר טוב.

 

[אחת בדרך]

קראתי שוב את ההודעה שלך

המחשבה של "אני מתכוונת לעשות טוב"="אני אדם טוב" היא חלק מהמלאי שלי שאני מנסה לפנות. קשה לי עם זה. זה חלק מה"חינוך" שקיבלתי תחת דוקטרינת "אנשי האור" וכל השאנטי באנטי. (מוסיפה עוד שורה לרשימת השיחזור שלי) ושוב, תודה על תשומת לבך. אחת בדרך

 

[joy of existence]

השקפת עולם-

עזבי להאשים ת'חינוך, את מי זה מעניין מאיפה קיבלת. עוד כמה ימים (דקות/שנים) את מתה. מה את רוצה? תיהי שם/זה. בכל רגע מחדש.

 

[נ ו ל י ה]

כוונה בלתי מוטה, למה התכוון המשורר.

לפי הבנתי את הכתוב בספריו של דון חואן, כוונה הלתי מוטה היא סוג הכוונה שיש לנרקומן שנגמל מסמים, או לאלכוהוליסט שנגמל, או אפילו לאחד שהפסיק לעשן, התכוונות לגמילה צריכה להיות סופית ובלתי מוטה. את הכוונה הזאת צריך ליישם על כל דבר בחיים האישיים. נוליה.

 

[אחת בדרך]

יופי. אבל איך? ת.ע.ת.ל. וגו'

 

[נ ו ל י ה]

ככה לא בונים חומה.

שלום לך. התכוונות בלתי מוטה היא דבר בלתי מושג, ולמה? כי קודם כל אין לנו מטרה, אנו צריכים לשים לנו מטרה בחיים, ואז להתכוון אל אותה המטרה, ושלא יגיד לי אף אחד פה בפורום שהוא החליט לשים לו למטרה את נתיב הלוחמים, כי אף אחד מאיתנו לא רוצה ממש ממש לעזוב את החיים הנוחים ולהתמקד בדבר אחד בלבד 'הדרך'. כמה שלא נעשה מעברים קסומים, שיחזור, חלימה, לעולם לא יהיה ביכולתנו לבצע לבד את המשימה, היא פשוט כבדה עלינו. הדרך היחידה לדעתי להצליח במשימה היא להתאחד לקבוצה, רק כקבוצה אפשר להצליח, עם כל החסרונות שיש בכך, יש לקבוצה יתרון אדיר על האדם הבודד מאחר והקבוצה תמיד תדחוף את הפרט קדימה,דבר שהוא לא יכול לעשות בעצמו. נוליה.

 

[מעבר קסום]

מי רוצה לבנות חומות?

ההודעה האחרונה שלך עמוסה ב"אנחנו"ו"לנו" חשבתי לעצמי לרגע.. אתה מציע להתגבש לקבוצה? ולרוב לקבוצה יש מנהיג אתה רואה את עצמך יכול להחזיק קבוצה ולשמש מנהיג? או שאתה ממליץ על מישהו אחר או אחרת.... (מנהיג בדרך הלוחמים הוא הנוואל שבעצם גם רואה) ומה דעתך על בנים. היית רוצה שיהיו גם בנים בקבוצה? אני שואל כי אני חש שהיחס שלך לבנים ובנות ולחשודים כבנים אינו שווה

 

[נ ו ל י ה]

תשובה....../images/Emo13.gif

למעבר קסום היקר שלום. א. לא הצעתי להתגבש כקבוצה, ואני גם לא רואה כיצד או אם בכלל אפשר לגבש קבוצה פה בפורום. ב. אני לא רואה את עצמי כמנהיג, כי אני לא כזה, ובטח שאני לא נהוול. כבר מזמן הסקתי לעצמי מסקנות מתוך קריאת הספרים של ק.ק וזיהיתי את המין(סוג) שאליו אני משתייך. ג. והיה אם כן תקום קבוצה, הקבוצה צריכה להיות מעורבת, בנים\בנות, והמספר ההתחלתי של הקבוצה צריך להיות 8, 4 בנים ו4 בנות. אם יהיה צורך במנהיג אני בטוח שאחד מהקבוצה יראה כושר מנהיגות. ד. בקשר ליחס שלי אל בנים, בנות, וכאלה שחשודים, הענין הוא שולי לגמרי ואני כבר שכחתי ממנו.

 

[נ ו ל י ה]

עוד משהו נוסף.....

מאחר והשאלה שלך נשאלה, אני אוסיף עוד שאלה אחת: מי צריך להיות בקבוצה? אני אזרוק לחלל האויר כמה שמות כדי לתת לך חומר למחשבה. בנים: 'עיט עינברי', 'מעבר קסום', 'רועי',(roigr), ואני משאיר שם אחרון לבחירתכם, בגלל שאני לא מכיר היטב את כל חברי הפורום. בנות: 'שירהת העשבים', 'אחת שבדרך', 'קליפת השום', ועוד שם אחד לבחירתכם, כי אם אני אבחר, תהיה פה מהומה. הקבוצה שתקום, אם תקום בכלל, תצטרך לשנות את אורח חייה, ועל מנת ליצור איטראקציה בין חברי הקבוצה, חברי הקבוצה יצטרכו לגור ביחד. זה הכל לבינתיים, אם יש לך השגות כל שהן, אשמח לשמוע.

 

[אחת בדרך]

אתה לא מציע, אבל יש כבר רשימת שמות

נראה לי (ואני מניחה פה הנחה מופלגת) שאתה הראשון שאני מכירה שמצליחה לחשוב בשתי האונות של המוח במקביל ובנפרד. זה בטח דורש את מלוא תשומת לבך. אחת בדרך.

 

[נ ו ל י ה]

אני מפעיל את הקשב השלישי../images/Emo13.gif

 

[נ ו ל י ה]

וחוץ מזה...

זה רק דיון תאורטי פילוסופי. אני אישית בטוח בכל מאת האחוזים שלא תקום קבוצה שכזו, ואם כן תקום, היא לא תצליח להחזיק מעמד זמן רב. על מנת שקבוצה שכזו תצליח להתקיים לאורך זמן, וגם חברי הקבוצה יוכלו להרויח משיתוף הפעולה, צריכים כל חברי הקבוצה לשחזר קודם את כל חייהם שיחזור מלא, וזהו דבר מאוד קשה לכשעצמו. עוד דבר אחד קטן. היכולת ללכת בנתיב הלוחמים לבד: אני מאמין בכל נפשי שישנם אנשים שכן מסוגלים ללכת בנתיב לבד וללא כל צורך במורה, הם נדירים מאוד, ואני בטוח שהם לא מבזבזים את זמנם היקר מפז על כתיבה פה בפורום

 

[אחת בדרך]

יש לך תולעים? או שאתה בהריון?

מי זה ה"אנחנו" הזה שאתה מדבר בשמו? אני לא חלק מהאנחנו הזה, כי אני כן הצבתי לי למטרה את נתיב הלוחמים, ואני בהחלט מנסה לעזוב את החיים הלא נוחים של כמיהה-סבל-רחמים עצמיים לטובת עולמות אחרים ואינסוף. ברור לי שלבד אי אפשר, אבל אני לא לבד. יש עוד לוחמים בדרך ולא חייבים להקים "חבורות מכשפים" כדי ללכת בדרך יחד. קח לתשומת לבך אחת בדרך

 

[נ ו ל י ה]

תולעים? אולי, בהריון? לא.

שלום לך. א. לא דברתי בשם אף אחד, אלא בשמי בלבד. ב. את אומרת שהצבת לך כמטרה את נתיב הלוחמים? נו טוב. כמה זמן את כבר בדרך? מה הצלחת להשיג בזמן הזה? את כבר מסוגלת לראות? עברת כבר לאיזה עולם אחר? את כבר מישמת את כל כללי היקוש ואת כל עקרונות היקוש? שיחזרת כבר את כל חייך? האם את חושבת שאת יכולה לעבור לבד את מה שקרלוס עבר?, בשאלות האלה אני לא מנסה לעקוץ אותך, או להעליב, או להרפות את ידייך, רק לנסות להבהיר לך שהדרך גם קשה וגם ארוכה, ובדרכים מהסוג הזה, תמיד טוב שיש איתך מישהו.

 

[joy of existence]

לא נכון

 

[נ ו ל י ה]

למה? לנמק, להסביר, תאירי את עיניי.

 

[אחת בדרך]

כבר אמרה פה יפה וטובה

"הדרך ארוכה היא ורבה, רבת הדר". אני בדרך. מה שהגעתי אליו, קטן או גדול, כבר שייך לי. וכבר אמרתי - אני, לא לבד. כנראה לא לקחת לתשומת לבך. אחת בדרך (ואם דיברת בשמך בלבד, ואתה לא בהריון, לך טפל בתולעים שלך).

 

[נ ו ל י ה]

לא משנה מה ומי, אני מאחל לך שתצליחי

 

[נ ו ל י ה]

בקשר לתולעים...

אני לא יכול להפטר מהם, אני זקוק להם בתור פתיון לדגים.