אז לא תהיה אזכרה השנה?

[רחוב האגס 1]

אז לא תהיה אזכרה השנה?

פתאום מתברר שכנראה השנה לא נעלה לקבר של אבא שלי. אמא שלי נוסעת לחו"ל לנסיעה קצרה, אבל כשהיא ביררה עם הדודות שלי (שתי האחיות של אבא שלי) לגבי דחיה או הקדמה של העליה לקבר - התברר שהן לא כ"כ רוצות שנעשה את זה, ושאין להן בעיה אם זה לא יהיה בכלל

. יכול להיות שאני ואמא שלי נקבע מועד שבו שנינו נעלה לבד לקבר, לפי הנוחותשלה -לפני שהיא תיסע או אחרי שהיא תחזור. אבל זה מוזר שנעשה את זה רק שנינו, ונשמע כאילו אנחנו עושים את זה לצאת ידי חובה. ממילא בעליות לקבר אנחנו לא ממש עושים שם משהו, רק נמצאים שם ומדליקים נר, וזהו... יש תחושה שאנחנו רק רוצים שזה יגמר. אבל - האם עליה לקבר היא מיותרת? נכון, זו בחירה אישית שלנו, גם בחירה אישית שלי, אבל יש תחושה שאם לא אעשה זאת - כאילו שלא עשיתי שום דבר חשבו כדי לכבד את זכרו של אבא שלי. עצם זה שזו בחירה שלי - זה כבר הופף את העניין להרבה יותר מסובך. אולי היתי מעדיף שמישהו יחליט בשבילי. וחוץ מזה - התאריך העברי למותו של אבא שלי הוא ט"ו בשבט. מתברר שאני היחיד במשפחה שזוכר שזה התאריך. אבל אתמול הייתי במפגש של פורום אחר, ובתחילתו חולקו לנו שירונים קטנים לכבוד ט"ו בשבט. רק אז קלטתי שבעצם לא בא לי בכלל לציין את החג הזה בשום צורה, ושיש לי בעיה עם השירון הזה. האמת - זה אף פעם לא באמת חג שחוגגים אותו, בד"כ זה יום חול רגיל שכמעט אף אחד לא שם אליו לב, ואולי בגלל זה עד היום זה לא הפריע לי, אבל אתמול, עם השירון הזה ועם הידיעה שאולי לא תהיה השנה עליה ראויה לקבר - פתאום זה התחיל להפריע לי.

 

[מעין יודא]

אגס,

שלום לך לעניות דעתי תעלה לבד לקבר בתאריך אם זה לא מפריע לך. זה יקל עליך כי עוד כמה זמן אחרי שיעבור התאריך אתה תתחרט שלא עלית אז עדיף שתעשה את זה גם כשקשה לך

 

[מעין יודא]

התנצלות

מצטערת אם נשמעתי תוקפנית.

 

[רחוב האגס 1]

אין על מה להתנצל ../images/Emo140.gif

ממש לא נשמעת תוקפנית, והעצה שלך באמת נשמעת כנה זה רעיון שלא חשבתי עליו (ודווקא ראיתי שאחרים בשרשור דווקא כתבו על זה) ואולי אעשה זאת, אם כי אף פעם לא עליתי לקבר לבד. תמיד זה נשמע לי רעיון מוזר, אבל אולי אעשה זאת.

 

[MeWithoutU]

שלום

אולי תלך לקבר שלו לבד? זה בטח נשמע מפחיד...אחרי שאתה רגיל תמיד ללכת עם משפחה...אבל אם אתה כל כך רוצה ללכת - תלך לבד. אולי דווקא תרגיש אם זה יותר טוב. אני כבר שנים הולכת לבד...)= ובשנים האחרונות החבר תמיד רוצה להיצטרף אלי - וזה ממש קשה לי...כי אני רגילה ללכת לשם לבד - לבכות לבד על הקבר של אמא שלי.

 

[מור לבבב]

כיף לך

שיש לך חבר כזה

 

[מעין יודא]

מסכימה איתך

עד עכשיו לא מצאתי אף אחד שאני אעז.

 

[רחוב האגס 1]

אולי זה מה שאני אעשה

אני לא נוטה לבכות על הקבר, אבל אולי אעלה לשם רק כדי להדליק נר נשמה, משהו מאוד סמלי

 

[מור לבבב]

2 אפשרויות

או שתלך לבד לאזכרה מתוך כבוד,תשים נר תביא פרחים ואולי תדבר איתו ..(מה שאתה מרגיש שמתאים לך). או שתחליט שאתה לא עולה לקבר,אבל עושה משהו אחר לזכרו ,כמו להדליק נרות נשמה בבית, פעם הציעו בפורום לכתוב מכתב, וכו.. זה לא ששכחת ממנו,פשוט לא נוח לך לעשות את מה שכולם עושים,וזה בסדר,גם לי זה לא נוח,לא אוהבת להיות שם, אפשר לזכור אותו בדרכים אחרות.

 

[רחוב האגס 1]

תודה גם לך, מור

וכמו שכתבתי לאחרות - אולי אני אאמץ את הרעיון, ובכל מקרה אני מדליק כל שנה נר בבית, ואולי אעשה זאת השנה גם על הקבר (לבד) וגם בבית. אני לא נוהג לקיים שיחות על הקבר (אני דווקא מבין את אלה שכן עושים את זה, אבל זה לא אני) ובמאת יכול להיות שאעלה לקבר השנה פעמיים - לבד ולאחר מכן עם אמא שלי.

 

[מור לבבב]

בשמחה ../images/Emo13.gif

 

[A GIFT OF LOVE]

היי

בתגובות שלפני הוצעו כל מני הצעות ככה שלא נותר לי מה להוסיף. מקווה שהיום יעבור עליך בקלות.

 

[אביתר28]

../images/Emo201.gif

 

[eshkolit32]

יש באמת לא מעט אפשרויות

עד כדי כך שנדמה לי שמרוב אפשרויות נוצר בילבול לא קטן. ממה שאני מבינה אתם נוהגים אמך, האחיות של אביך ואתה לעלות בכל שנה לקבר. השנה אמך נוסעת לחו"ל וזה הביא לשיחה עם הדודות שמשתמע ממנה שהן לא מתלהבות מהעליה לקבר. אני חושבת שאתה יכול לבחור מה לעשות: 1. לדבר עם הדודות, להבהיר להן שזה חשוב לך שהן יגיעו, ואם הן יבינו ללבך - לתאם איתן מועד שמתאים לכולכם. 2. לפטור את הדודות מעלייה לקבר אם באמת אינן רוצות בכך, ולהגיע לבית הקברות אתה ואמך. אין כל פסול בכך. 3. להגיע לבדך לבית הקברות, מה שנותן לך יתרון של פרטיות, יכולת להרגיש בנוח ליד הקבר, לדבר, לבכות או כל דבר אחר. 4. לא להגיע בכלל ולציין את תאריך הפטירה בטקס משלך. אתה יכול לשמוע בבית שלך ביום השנה מוסיקה שאביך אהב; לכתוב לאביך מכתב שבו תתאר את הרגשות שלך כלפיו וכלפי האובדן שלו; לעשות פעולה כלשהי שמזכירה לך אותו; אולי לראות סרט מסוים שהוא אהב בוידאו/די וי די; או כל דבר אחר שעולה על רוחך. 5. לא ציין את יום השנה בצורה כלשהי. זוהי באמת זכותך הלגיטימית, אף אחד לא יכול לשפוט אותך אם אתה מעדיף השנה לוותר על עלייה לבית הקברות. יש שנים קשות יותר מאחרות, מותר לנו לא לעלות. ומותר לנו גם לא להגיע לבית הקברות בכלל. שהרי ברור שכולנו זוכרים את יקירינו שאינם איתנו ביומיום, ואיננו זקוקים ליום מיוחד בשביל הזיכרון הזה. דרך אגב: אני מאמינה שרוב האנשים הולכים לבית הקברות ומחכים שזה ייגמר....זה קשה, קשה להתמודד עם בית הקברות, לכל בן אדם. אחרי הכל זה המקום שבו ראינו את יקירינו בפעם האחרונה... לכן זה תמיד ביקור מורכב. אני מכירה היטב את התחושות האלה, שאם לא עולים לבית הקברות אז מה זה אומר, שאין לנו כבוד למי שאיבדנו....שאנחנו לא זוכרים אותו...? מהניסיון שלי - אל תקשה על עצמך. גם ככה קשה לשאת את האובדן. עשה מה שאתה מרגיש. פשוט לך עם הלב שלך. זאת העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך.

 

[רחוב האגס 1]

תודה גם לך

ובאמת עזרת לי לארגן את המצב בראש. לגבי הדודות שלי - לא אשכנע אותן לבוא. האמת היא שבאופן בעי הנוכחות שלהן מעיקה מבחינתי, בלי קשר לעליה לקבר אלא גם בכל ימות השנה... כמובן שכשהן עולות איתנו לקבר אני לא מתערב, חלילה, אבל אם הן לא רוצות - כנראה שהן לא יהיו חסרות לי. כלומר - מה שהפריע לי זה לא חוסר שנוכחות שלהן, אלא זה שלא תהיה עליה לקבר. לכן - יכול להיות שאעלה לקבר רק עם אמי כשתחזור מחו"ל (גם איתה זה לא נוח לי, אבל גם איתה אני לא מתערב בקשר לרצונה) ובמקביל אעשה זאת לבד. לפחות אני יודע שיסורי המצפון האלה, של לא לעלות לקבר, זה לא דבר פרטי שלי אלא שלכולם יש את זה...