מה 'ני יגיד לכם:
26 שירים, כל אחד מנסה להיות יותר "קליט" מושך מהשני. כמה בודדים יעשו מליונים במועדונים באירופה, הגרמני עם שני התורכים הצעירים, הפיני, יש אומרים, גנוב, הארמני - אחח פראג יעשה ת'מיליונים. מאחל בשבילו שלא יתפתה לשפע המדומה של עשירי אירופה, שלא יקח סמים בלי סוף, שלא יחטוף מחלות מין באף אחד מפתחיו ובידית שלו.
כמה שירים מעולים, לטעמי ולטעם שותפת צפייה: השיר ההולנדי, השיר היווני, השיר הצרפתי
כמה סתם דביליים כמו השיר הלטבי, הקרואטי, המלטי ועוד לא הזכרתי את זוועת "סן רמו".
בסוף השיר שהביצוע הרשמי שלו הזכיר התקף אפילפטי זכה במקום ראשון, בזכות השופטים ולא בגלל שהקהל אהב אותו. למרות תעמולת הארס מבית מדרשו של מהנדס הרעל והתודעה ושופריו, קרנפיו ושליחיו ולמרות מעשינו הנוראים בעזה, שאולי באירופה מהפחד הנורא שיש בהם מהתפשטות האסלאם [כן, זיכרון היטורי קשה מהאה ה- 6 עד המאה ה- 15 וקצת אחרי, ואח"כ האימפריה העות'מנית ] רואים בנו צודקים, השיר הישראלי קיבל את מקבית קולות הקהל, בשיר האוסטרי בערך מחצית מהקולות, אבל השופטים קבעו.
זו שאלה מעניינת - שאלה שמעלה פעם אחר פעם את הפער העצום בין שיפוט "מקצועי" לבין הבחירה של הציבור. רבים מהסופרים והאומנים בימינו עומדים מול הפער העצום בין חוו"ד מקצועיות של מומחים לתרבות, לאומנות ובין בחירות הקהל. ספרות מתח, בלש, בידור, רומןרומנטי מול ספרות עילית, שלא נמכרת. כן גם א"ב יהושע או גרוסמן לא נמכרים בכמויות כמו רם אורן או יונתן שגיב [שילוב מעולה של בלש עם ספרות "גאה" ומרדנית].
אז
לו הצבעות השופטים לא היו פולטיות מובהקות [כן גם של ישראל, מישהו התפלא שיוון קיבלה 12 נקודות? אם תורכיה היתה משתתפת היא היתה מקבלת 10 נקודות.. אלא מה?!] יתכן וישראל היתה זוכה.
אגב, גם אם היתה זוכה לא היה מתקיים בארץ האירווזיון בשל המלחמה שלא נגמרת, הטילים שמאיימים עלינו, היעדר בטחון מלא לחיי הזמרים, הלהקות וכו'
