פאם פאטאלללל
New member
אז כמה כבר אפשר
מיסיונרית, ששים ותשע שבעים ושתיים, למעלה, למטה, אחורה קדימה. כמה כבר אפשר. הלא כבר ניסנו הכל, טעמנו הכל, ליקקנו, מצצנו, הרגשנו, כמעט הכל. כמעט. עוד לא ניסינו - בלי לגעת. ממש בלי. בלי לערבב את גופנו, בלי לחלוק מיצים. רק לראות, רק לשמוע. אז שב מולי, כאן ממש מולי, ודבר אלי. מילותיך מרטיבות אותי, מבטך הופך אותי דביקה. אני רואה אותך רואה אותי נוגעת, טועמת, מתקמרת. אל תפסיק, ספר לי. כל מילה שלך מעבירה רטט בבשרי. עד שאני כבר לא שומעת, צועקת, צורחת, חייבת אותך עכשיו, בוא אלי! אבל אתה יושב מולי, מחייך, מסתכל עלי מתפתלת, רוטטת, גומרת, איברך קשוי בידך. מבטך מרוצה. אכזרי שכמוך. מי בכלל המציא את השיחה הזו?!
מיסיונרית, ששים ותשע שבעים ושתיים, למעלה, למטה, אחורה קדימה. כמה כבר אפשר. הלא כבר ניסנו הכל, טעמנו הכל, ליקקנו, מצצנו, הרגשנו, כמעט הכל. כמעט. עוד לא ניסינו - בלי לגעת. ממש בלי. בלי לערבב את גופנו, בלי לחלוק מיצים. רק לראות, רק לשמוע. אז שב מולי, כאן ממש מולי, ודבר אלי. מילותיך מרטיבות אותי, מבטך הופך אותי דביקה. אני רואה אותך רואה אותי נוגעת, טועמת, מתקמרת. אל תפסיק, ספר לי. כל מילה שלך מעבירה רטט בבשרי. עד שאני כבר לא שומעת, צועקת, צורחת, חייבת אותך עכשיו, בוא אלי! אבל אתה יושב מולי, מחייך, מסתכל עלי מתפתלת, רוטטת, גומרת, איברך קשוי בידך. מבטך מרוצה. אכזרי שכמוך. מי בכלל המציא את השיחה הזו?!