sunrise of love
New member
אז ככה........
אנחנו עומדות שתי גראציות בבגדים מחויטים במיטב האטפנה מריחות כמו פרחים ומכינות את הדוכןעם תכשירי הקוסמטיקה ומימולנו דוכן של כלי טפרוואר, ובחדר השני תכשיטים וכל הדברים הרגילים. פתאום מגיע לחדר איזה גבר, אבל ממש ממש גבר, יפיפה, בוגר, כהה, מבושל טוב טוב על האש.....ומציע קפה כל כך יפה ובעדינות. הריח של האפטר שייב....מממממממ.....החיוך עם השיניים הלבנות....מה אגיד לך???? חברתי החלה לפרפר ולהתבלבל ואני עניתי:כן מיד היגיע הקפה בתוספת חיוך מדהים. שיהיה ברור, לא היה לי מושג שהוא אסיר. הייתי בטוחה שהוא עובד שם בתור איש תחזוקה או משהו. בקיצר, הוא שמר על קשר עין כל הזמן, ומיד איך שנגמרה הכוס קפה היציע חדשה וכון הלאה. חיוכים, בדיחות ולאט לאט הופיעו עוד חתיכים כאלה מכל מיני מקומות. וזה היה יום חורפי מלא שמש. בכניסה לכלא הזה יש מן גינה קטנה ואיך שהפציעה השמש, כולנו הוצאנו כיסאות לשבת בשמש. התישבנו וכמובן שמסביבנו כל הקבוצה של הגברברים/גברים. שיהי ברור שגם עכשיו ממש לא היה מושג שהם אסירים. התישבנו ופטפטנו ואז החלה השיחה לגלוש לאט לאט למן וידוי כזה ש"היו לי אישה וילדים ועשיו כבר לא......." למה? שאלתי. "כי אני שפוט על שוד ונסיון לרצח......." אני הייתי בשוק. ראבאק את יושבת ליד שודד ואשם ברצח........ לא ידעתי מה להגיד, פתאום אני נאלמת דום, אבל החלטתי להיות אמיצה להראות שאני לא מפחדת אז התחלתי לשאול את כל היתר שישבו איתנו על מה אתה יושב, ועל מה אתה וכן הלאה...... אח"כ גם היינו בסיור בתוך הכלא ממש ממש בחדרים שלהם, המיטות שלהם, במקלחות, ב"מועדון" (אלק מועדון)...וזה מדהים לראות איך שאסירים חיים. זה כלא מרווח יותר . טוב, לא בדיוק הילטון. וגם ראיתי את האסירים שלא יוצאים לחצר אפילו. אלה שרואים אותם בסרטים שולחים את הידיים כשמישהו מגיע דרך הסורגים.....זה ממש ככה.....שלא לדבר על ה"בואי מותק...יפה שלי....כפרה..נשמה. הגעגועים והכאב בעיניים אבל יש עוד הרבה בעיניים שלהם. הם אנשים שראו את החיים מכיוון אחר לגמרי. לגמרי. יש עוד קצת אבל לא אתן לך לחכות יותר כי אני אוהבת אותך.
אנחנו עומדות שתי גראציות בבגדים מחויטים במיטב האטפנה מריחות כמו פרחים ומכינות את הדוכןעם תכשירי הקוסמטיקה ומימולנו דוכן של כלי טפרוואר, ובחדר השני תכשיטים וכל הדברים הרגילים. פתאום מגיע לחדר איזה גבר, אבל ממש ממש גבר, יפיפה, בוגר, כהה, מבושל טוב טוב על האש.....ומציע קפה כל כך יפה ובעדינות. הריח של האפטר שייב....מממממממ.....החיוך עם השיניים הלבנות....מה אגיד לך???? חברתי החלה לפרפר ולהתבלבל ואני עניתי:כן מיד היגיע הקפה בתוספת חיוך מדהים. שיהיה ברור, לא היה לי מושג שהוא אסיר. הייתי בטוחה שהוא עובד שם בתור איש תחזוקה או משהו. בקיצר, הוא שמר על קשר עין כל הזמן, ומיד איך שנגמרה הכוס קפה היציע חדשה וכון הלאה. חיוכים, בדיחות ולאט לאט הופיעו עוד חתיכים כאלה מכל מיני מקומות. וזה היה יום חורפי מלא שמש. בכניסה לכלא הזה יש מן גינה קטנה ואיך שהפציעה השמש, כולנו הוצאנו כיסאות לשבת בשמש. התישבנו וכמובן שמסביבנו כל הקבוצה של הגברברים/גברים. שיהי ברור שגם עכשיו ממש לא היה מושג שהם אסירים. התישבנו ופטפטנו ואז החלה השיחה לגלוש לאט לאט למן וידוי כזה ש"היו לי אישה וילדים ועשיו כבר לא......." למה? שאלתי. "כי אני שפוט על שוד ונסיון לרצח......." אני הייתי בשוק. ראבאק את יושבת ליד שודד ואשם ברצח........ לא ידעתי מה להגיד, פתאום אני נאלמת דום, אבל החלטתי להיות אמיצה להראות שאני לא מפחדת אז התחלתי לשאול את כל היתר שישבו איתנו על מה אתה יושב, ועל מה אתה וכן הלאה...... אח"כ גם היינו בסיור בתוך הכלא ממש ממש בחדרים שלהם, המיטות שלהם, במקלחות, ב"מועדון" (אלק מועדון)...וזה מדהים לראות איך שאסירים חיים. זה כלא מרווח יותר . טוב, לא בדיוק הילטון. וגם ראיתי את האסירים שלא יוצאים לחצר אפילו. אלה שרואים אותם בסרטים שולחים את הידיים כשמישהו מגיע דרך הסורגים.....זה ממש ככה.....שלא לדבר על ה"בואי מותק...יפה שלי....כפרה..נשמה. הגעגועים והכאב בעיניים אבל יש עוד הרבה בעיניים שלהם. הם אנשים שראו את החיים מכיוון אחר לגמרי. לגמרי. יש עוד קצת אבל לא אתן לך לחכות יותר כי אני אוהבת אותך.
