אז ככה....

[הפרה עדנה]

אז ככה....

אני יושבת מול המחשב...בוהה במסך, החברות שלי יושבות בחוץ באיזה פארק עם אנשים מקסימים... ואני פה, לבד...בלי אף אחד לבלבל לו באי סי, ואפילו האמא ה^*&*$@% לא פה כדי לראות שחזרתי בשעה שקבעה... היא באיזה כנס מסריח, קובעת לה שעות מרחוק. מה איכפת לה בכלל? חוצמזה אני לא יכולה להרדם בכלל, מחשבות...מחשבות...מחשבות, איכפת לה בכלל?- ל-א - לאף אחד לא איכפת האמת....ולמה שיהיה איכפת..? הרי לי לא איכפת. סתם יושבת בוהה במסך, מתקתקת שטויות ואין לי מושג מה אפילו.... בטח נמאס לכם לראות אותם... האמת גם לי!

 

[הדבורה מאיה]

לירני...

מקווה שעכשיו את כבר לא לבד ושאחרי שכתבת את מה שכתבת הצלחת להרדם או למצוא משהו לעשות עם עצמך פרט לבהייה במסך. קשה להיות לבד עם המחשבות במיוחד בשעות הלילה כשנדמה שאת לבד בעולם כולו ושאין אף אחד שחושב עליך ודואג לך. ואני שמחה שבאת לכתוב לנו ושאולי הצלחת להפיג במקצת את תחושת הלבד הקשה. וזה גם לא נכון שלאף אחד לא איכפת. כי אכפת לנו. מאוד איכפת לנו לראות שקשה לך ושמצב הרוח דומה למיץ תפוזים עצובים. ואני בטוחה שגם לאמא שלך איכפת וודאי גם לחברותיך. חמודה, קחי חיבוק {} אוהב ולוהט ולא מהחום שבחוץ. (דרך אגב, אני מקווה שאת שותה מספיק!) ואם נמאס לך לראות את הפרצוף החמוץ אולי תנסי לשים אחד אחר או כמה שונים ויתכן שבשלב כלשהו זה ישפיע גם עליך... שולחת לך שלושה שקים של כוח עם טייסת הנשרים כן...יש שני נשרים שמוכנים לעבוד גם בשבת. אוהבת ומחבקת אני.