אז ככה...

אז ככה...

לפני שבוע, בחג האהבה הלכנו לייעוץ נישואין ראשון, וזאת אחרי שכבר נואשתי מכל הנסיונות לדבר, לתקשר ולשקם. בייעוץ היה נורא, חזרנו הביתה טעונים יותר ומתוחים יותר. זהו, הרמתי ידיים! ואז, כשאמרתי לבעלי, שאני כבר מיואשת, מתוסכלת מהחוסר רגישות שלו, עייפה מהנישואין ופשוט לא יודעת כבר מה לעשות הוא שתק והסתגר עם עצמו. מיום למחרת הכל השתנה כאן, השתנה לטובה. הוא עושה נסיונות אין ספור להתקרב ולהגיע אליי מחדש כבעל, אבא טוב הוא תמיד תמיד היה...קיבלתי בעל חדש... אז שלשום, אמנם קצת באיחור, קיבלתי ורד לחג האהבה עם התנצלות כנה. מחר יש לנו ייעוץ נישואין שני, ואני כאן ממתינה... <רק אוסיף שגם אצלי, היה ריחוק, ניכור, חשש מבגידה...> אז זה נכתב כדי לעודד את כל אלו שחושבים שהכל תם ולא נותר כבר למה לצפות. תמיד חשוב להביט קדימה ובחיוב.
 
שמחה עבורכם לורה...

והלוואי ותבהירו ביניכם את העניינים. בעלך מן הסתם לא רוצה לפרק את התא הזוגי, וסוף סוף הבין שכך אי אפשר להמשיך. קבלי גם ממני ורד (כאחוות נשים (
)
 

adam33

New member
לורה...

התהליך שאתם עוברים הוא תהליך שאינו זהה בין זוג לזוג ישנם זוגות שיש להם תהליך טבעי שמה שצריך זה לתת להם את הפוש והם כבר ממשיכים ומדלגים על המכשולים ישנם זוגות שאצלהם צריך לפרק הכל ולבנות פיסה לפיסה וללמד ולתת את הכלים לבני הזוג לעבור מכשולים זה מצריך המון סבלנות ..רצינות..והמון המון אורך רוח.. אני בטוח שבעלך מרגיש גם כך ובמיוחד שהמאמצים שהוא עושה נושאים פרי.. חשוב מאוד התגובה למאמץ שלו מצדך... בהצלחה...
 

רוני37

New member
האכפתיות שבך יפה.

נראה לי שיהיו עליות וירידות. אבל את יודעת הרבה יותר ממני מה לעשות. הלואי שגם לי יהיה את ההגיון המעשי והנשי הזה שלך. תמיד תביטי קדימה!
 
למעלה