אז ככה...

אייבורי

New member
ברור שזה משנה

שהרי אדם לא קם בבוקר, מסתכל לזוגתו בעיניים ומחליט לחלוק איתה את המידע המסעיר. אני איתך בגלל הילד. יש שם גירוי, אני מניח שתמיד אותו גירוי גורם לאותה תגובה תמיד. נ.ב. זה לא הופך את התגובה שלו ליפה או פחות מכוערת.
 

chenby

New member
לא יודעת

אני רואה בחורה בת 21 נשואה עם ילד.. אולי הוא מראש התחתן איתה בגלל הילד? היא עדיין ילדה בעצמה, ואין לי מושג בן כמה בעלה, אבל מן הסתם הוא מרגיש שולט.. גם אם היא מגיבה לו וגורמת לו להגיב ככה (מה שלא נכון אגב כי כל אדם בוחר איך להגיב.. וגם אם היא מטריפה אותו, עדיין לא כל אחד היה עונה לה בצורה כזו.. יש כאלו שהיו מנסים לתקשר בשקט ולמצוא פתרונות.. או רבים וממשיכים הלאה.. ) מה שבטוח זה שגם אם היא מדברת ככה או רק הוא - מערכת יחסים בריאה זה לא. אז או לשנות את השפה, או לשנות את הבעל.. או להשאר באומללות.. זו גם אפשרות.
 

ליה87

New member
בעלי בן 25...והסיבה לריב היא....

קשה לי לקבל את זה שבעל(יבן 25) בן יחיד ועדיין צריך לעזור להורים שלו...ועקב כך יש לי הרבה ריבים בבית כשאני מנסה להגיד לבעלי שמספיק אם זה....אני מרגישה שהם מנצלים את טוב ליבו...כשהוא היה צעיר שנה שלמה לקחו ממנו משכורת של 6000 אלף שקל..וכשהייה לנו משבר עם כסף משבר ממש חזק ועוד תינוק קטן על הידיים..הם אמרו שהיינו עוזרים בכיף..אך אין לנו כסף...אולי אני טועה ואולי צודקת...אך אני רוצה שיפסיק אם זה...שידע גם להגיד להם לא...למשל :נסענו לחתונה של בת דודה של בעלי..ההורים שלו לא יכלו כי לא הייה להם כסף...בחתונה בעלי התחיל "לבכות"לי שאין לו מצב רוח כי כולם באו וההורים שלו לו ושבא לו לשים במקומם כסף...אמרתי סבבה תשים 200 שקל...יומיים לאחר מכן נסענו לקנות לחתולים שלנו דברים..ואמא שלו בקשה חול..בסדר קנינו להם..וכשהיא ראתה שאנחנו קונים גם אמפולות לחתול היא אמרה אני צריכה גם....אם באמת היית צריכה אמפולות למה לא אמרת מהתחלה...היא רק מדברת שהיא יודעת שקשה לנו ושרק בעלי עובד..אבל בפועל כלום...ומזה גם הייה לי ריב עם בעלי שמההורים שלו הגענו למשהו אחר ולדברים כואבים...הוא עוד אומר שהם גם עזרו לנו...אבא שלו לצבוע את הבית שעברנו לשכרות ולהרכיב ארונות..אבל למה אני אשמה בזה שבעלי לא יודע לעשות את זה ואנחנו צריכים עקב כך את העזרה שלו....תעזרו לי לגרום לו להפסיק לצודד כל כך בהורים שלו. הוא בעל טוב ועושה לי הכל מה שאני מבקשת...פשוט כשיש ריב ורוב הריבים שלנו זה בגלל שאני אומרת על ההורים שלו...ביננו אין ריבים ביחים...הבעיה שבכל ריב כזה הוא אומר לי את כל הדברים האלה שרשמתי כבר...אני לעומתו גם לא שותקת וגם עונה לו...אבל לא פוגעת בו ספציפית והוא פוגע בי ספציפית זאת הבעיה...בגלל זה אני לא מביה אם זה מהלב או לא...
 

yellow feather

New member
עובדה: הורים אי אפשר להחליף, אישה כן.

תרצי או לא תרצי, הוא הבן שלהם, הם גידלו אותו, השקיעו בו, ויתרו על דברים בשבילו, ועכשיו, הוא מאמין שהוא אמור לעזור להם - כזה הוא. שום דבר לא יעזור לך, הוא ימשיך לעזור להם. אלא שאם תמשיכי ללחוץ עליו יקרה אחד מ-2 דברים - הוא ימשיך לעזור להם, אבל בסתר - בלי לידע אותך - זה מה שאת רוצה? להכריח אותו לשמור סודות? או שהוא יפסיק לתמוך כלכלית דווקא ... בך, או אם נאמר את זה אחרת - הוא יחליט להתגרש ממך. זה יהיה טוב יותר עבורך? ואם, איכשהו תצליחי לגרום לו לנתק את הקשר עם אמא ואבא שלו, את לא חושבת שהוא יכעס? עלייך? אולי זה יעבוד משך שנה-שנתיים אבל בסופו של עיניין, זה יצוף ויעלה וזה לא יגרום לו לאהוב אותך, באמת שלא. ובכלל, כרגע את לא עובדת, הוא מפרנס אותך, למה את חושבת שאת צריכה לקבוע לו מה לעשות עם הכסף אותו הוא מרוויח? היית מעדיפה לו הוא היה שולח טוטו באלפי שקלים? מהמר? יוצא "לבלות" עם החבר'ה בבתי מלון ומשאיר שם אלפי שקלים? מבזבז אלפי שקלים על שדרוגים מכונית שלו? קונה יאכטה? ומה תעשי בעוד כמה שנים, אם ההורים שלך יזדקקו לעזרה? לא תרצי לעזור להם? הרי אז יוכל בעלך לטעון, ובצדק, שהוא לא מסכים לעזור להם, נכון? וכדי להמתיק את הגלולה, אני מציעה לך לחשוב על זה שהילד שלכם יגדל והוא יתנהג כלפיכם בדיוק כמו שהוא יראה שאתם מתנהגים להורים שלכם (הסבים שלו) - כלומר, אם הוא יראה שאתם עוזרים להורים שלכם - כל הסיכויים שהוא, בתורו גם יעזור לכם. לא היית רוצה שהילדים שלך יעזרו לך בבגרותך?
 

ליה87

New member
יש עזרה ויש עזרה...

ולא אני לא רוצה שהילד שלי מחר יבזבז אליי במקום על המשפחה שלו...ואני אף פעם לא יבקש ולא יבכה לו.
 

yellow feather

New member
תפנימי

אין שום דרך בה אפשר לקבוע לבן זוג על מה להוציא כסף, לא משנה כמה תצעקי, זה לא יעזור לך ואם תגרמי לבעלך להרגיש מספיק רע - הוא לא יפסיק לתמוך בהורים שלו, הוא יפסיק לתמוך בך. לכל היותר את יכולה לקום וללכת, אבל את זה את לא תעשי, בגלל שהוא מפרנס אותך (מה שמציב אותך בעמדת נחיתות, מראש). אם יש קשר טוב בין בני הזוג, הם מדברים ומחליטים יחד כמה הם יכולים לתת להורים שזקוקים לעזרה, במקרה שלך נשמע שכבר שרפת את האפשרות הזו - ע"י זה שהתחלת מריבות בנושא במקום לנסות לדבר על העניין. לדעתי, בשלב זה, עדיף שתשתקי תקופה, נניח חצי שנה ואחרי כן, נסי לשבת עם בעלך לבדוק מה ההוצאות שלכם וכמה אתם יכולים להרשות לעצמכם לתת להורים שלו, אם בכלל. אם בעלך יהיה שותף להחלטה של כמה לתת - רוב הסיכויים שהוא ירגיש טוב עם הנושא וגם את. אחרים בפורום יעצו לך לשים את הילד אצל ההורים שלו ולצאת לעבודה - זה יאפשר לך להרוג 2 ציפורים במכה אחת - 1. את לא תהיי תלויה לחלוטין בבעלך. 2. אם תשלמו להורים שלו על הטיפול בילד - הם יזדקקו לפחות עזרה ואת תרגישי עם הנושא יותר טוב. בכל מקרה, יש את התרגילים האלה שמיועדים לטיפוח הבטחון העצמי - בהם עומדים מול המראה ואומרים: "אני יפה, אני מוצלח" וכו' - המטרה היא לגרום לעצמנו להאמין ביכולתינו ולרוב זה גם עובד - הבעיה שלך היא שגם אם בפעם הראשונה בה בעלך אמר שלולא הילד הוא היה מתגרש ממך - אולי הוא לא ממש התכוון לזה, הרי שאם הוא ימשיך לומר את זה - בסוף גם הוא יתחיל להאמין בזה (וגם את) - ואחרי שהוא יאמין בזה הוא גם ימצא פיתרון לבעיית הילד.... פיתרון שלא יכלול אותך. לא חבל?
 

ליה87

New member
חבר'ה...

דיברתי אתמול איתו והקשבתי לעצות כאן...אמרתי לו שאני מסכימה שיעזור להורים...ואני הסכמתי גם עד כה...פשוט עזרה להם..אם אין אוכל נקנה להם...ואם אין כסף לחתונה ללכת ניתן להם...אבל לעזור להם כדי לעזור לחתול שלהם...זה מה שהפריע לי...וגם הם ביקשו חול הסכמתי בלי שום בעיה..פשוט מה שעצבן אותי זה שכשהיא ראתה שקנינו גם אמפולות פתאום גם היא רוצה?..אם זה הייה באמת חשוב לה אז הייתה אומרת ישר לא?.....ובעלי הסכים איתי ואמר שאני צודקת אבל לא נעים לו מהם....למה לא נעים שאלתי?...הרי כשההית קטן מה הם נתנו לך...קראת לאחות של אמא שלך אמא..זה לא אמור להביע משהו.במקום שתסיים את הלימודים הם לקחו אותך מהלימודים בכיתה ח' כדי שתעזור להם בחנות...וצבא לא הלכת כי הם עצרו בעדך..אז איזה חיים הם נתנו לך..רק חיים זה הכל...ואבא שלך..לבדך סיפרת שהוא קמצן ואפילו שיחת טלפון ביקש ממך ושיקר לך שאין לו שיחות...אז לעזור חבר'ה אני מסכימה...אבל שעולים על הראש מה אני צריכה לעשות...בעלי תמים ואומר שאין מה לעשות ככה הייה תמיד שהם עלו לו על הראש ובכו לו שיתן להם כסף...בגלל זה אני צריכה עזרה לעזור לו....הם מנצלים את טוב ליבו!....למה אני צריכה להתגרש? אם ביננו היחסים טובים. למה אני צריכה ללכת?...במקום לעזור לו...להתגרש בגלל הורים..הם בוכים לו..ואז אני מתקשרת אליהם שואלת אם לקנות להם משהו אם יש להם אוכל..הם עונים לי שאין להם בעיות אם אוכל כי גר אצלהם מישהו שמביא להם אוכל...אז קשה לכם וקשה לעוד אלפים במדינה הזאת..אך תגידו תודה שיש לכם אוכל ובית לישון בו..ואני לא אשמה שבעלה העצלן לא רוצה לעבוד פיזית חוץ מנהג משאית...אז צריך לנצל את בעלי שעובד 14 שעות ביום ויום שישי מהבוקר עד 7 בערב בקושי רואה את הילד בשביל 6000 שח בחודש שמהם אנחנו מתפרנסים....אז לנו גם קשה..אבל אף פעם לא נבכה אלא נפתור את הבעיה..כי לכל בן אדם הבעיות שלו וצריך לעשות איתם משהו ולא לשבת ולבכות.
 

I C E M A N 7

New member
תשמעי

החוצפה שלך עולה על כל דמיון (אפילו כשמדובר בפורום הזה) אני הייתי בא בטענות להורים שלך לפני ההורים שלו (מישהו חייב להיות אחראי על גישת הזאת)
 

מלודי6

New member
אתה יודע, כשלא עובדים, אז יש יותר מידיי זמן

למצוא פגמים. כנראה שהשיעמום עולה לה לראש. החלק המצחיק הוא שהיא כותבת כי "למה אני צריכה להתגרש? אם ביננו היחסים טובים",
ממש טובים. הם כל הזמן רבים על כסף, אין כבוד אחד לשני, אין הערכה, והיחסים טובים... מצחיק. ולמען האמת, נראה לי שהוא ממש אמר לה ברצינות ואפילו בכובד ראש את המשפט שהוא איתה רק בגלל הילד. למה? כי לפי מה שהיא כותבת הוא מסוג הטיפוסים שנותנים מהנשמה גם אם זה עולה להם בחייהם האישיים, כך שהוא נשאר שם איתה רק בגלל הילד, לטובת הילד. הוא כנראה לא רוצה שהילד יגדל בסביבה של אמא שתלטנית וכוחנית, ולכן הוא נשאר שם, למתן את העניין.
 

ליה87

New member
למלודי 6...

תודה רבה על התגובה...על זה שאני בוכה בלי הפסקה בגלל התגובה הנהדרת שלך...גם ככה רע לי הלב ואני מנסה שהכל הייה בסדר להעביר הכל..אבל אתה יודע מה אתה צודק..כנראה אם אני יתאבד באמת הייה טוב לכולם..לבעלי ולבני...תודה על זה שחיזקת בי את הרצון להתאבד..
 

chenby

New member
להתאבד???

למה?בואי נגיד ותתגרשו - האם אין דברים טובים אחרים שמחכים לך? האם אין לך אחריות להשאר חיה ובריאה למען הילד שלך? בקיצור יקירתי, תגובה פולנייה לחלוטין, וילדותית. תתחילי לקחת אחריות על החיים שלך אחריות אומר - בלי תירוצים, בלי האשמות (לא לעצמך ולא לאחרים), בלי למה לא, בלי - את זה אני לא יכולה לעשות, עם מה כן? עם - לאן אני רוצה להגיע ומה אני עומדת לעשות. זוהי אחריות. לאן אני רוצה להגיע, ומה אני עומדת לעשות. להתאבד- הכי קורבנות שיש והכי חסר אחריות שיש - בעיקר שאת אמא לילד. או בעברית - קצת קשה אז נשברים? תלמדי למצוא בך את הקלילות, ואם בעלך רוצה אותך רק בגלל הילד, אז תעזבי אותו ותמצאי מישהו בהמשך שרוצה אותך בגללך ובגלל הילד. להזכירך - את רק בת 21 - הכל הכל הכל הכל הכל לפנייך.
 

מלודי6

New member
את יודעת מה הבעיה המרכזית שלך?

שאת מאשימה את כל העולם מסביבך על מרות חייך ועצבותך, אבל לקחת יוזמה ואחריות על חייך אינך עושה. ואת יודעת מה? מזמן הפסקתי להתרגש מאנשים שסוחטים על בסיס מניפולציות רגשיות. בסה"כ שמתי לך מראה מול הפרצוף. הבכי האינסופי שלך הוא בעיקר מחייך והתגובה הנהדרת שלי היא בסך-הכל חלק מינורי מתוך הר של תגובות, אם את בוכה בגלל התגובה שלי זה רק בגלל שמה שנשקף מתוף התגובה שלי משקף את המציאות, אם מה שכתבתי הרטיט בליבך סימני כאב וצער, כנראה שיש משהו נכון בדבריי. אז במקום לשחק לי על הרגשות, ובמקום להגיד לי שאני מחזקת לך את הרצון להתאבד, תתחילי לקום ולעשות משהו. ואני אספר לך משהו מחיי, למרות שלא כתבתי זאת בפורום, אבל אולי כדאי שתדעי מול מי את עומדת לפני שאת מטיחה האשמות. אני גרושה כתוצאה מכך שסבלתי התעללות מילולית וכלכלית במהלך נישואיי. ואת יודעת מה? חלק מזה היה גם בגלל האופי שהיה לי לפני כן, אבל קמתי, קמתי וטיפלתי בעצמי, קמתי ונרשמתי לטיפול במסגרת מאורגנת נגד אלימות, וגם דרשתי בסופו של דבר להתגרש, ואת יודעת מה? לא יצאתי עם אף שקל ממנו. גרתי תקופה עם שותפות ועכשיו אני לבד בכוחות עצמי עם רכב משלי. המצב הכלכלי שלי לחוץ אך יציב. תפסיקי לבכות על כסף, כסף כסף כסף, כל מה שעולה מבין שורותייך זה כסף. איכס מגעיל. לא טוב לך, עשי מעשה, לכי לעבוד, ייצרי לעצמך את הפרנסה. הוא חי איתך רק בגלל הילד? את אוהבת אותו בכלל? רוצה להמשיך לחיות איתו? תתחילי לשאול את עצמך שאלות. לא בשביל לייסר את עצמך, אלא בשביל להתקדם הלאה לעתיד טוב יותר. לא בשביל שתחיי בעצבות, אלא בשביל שתוכלי לחייך יותר. תפסיקי להאשים את כל העולם בכאבייך, תתחילי לקחת אחריות על חייך ולעשות מעשים קדימה.
 

ליה87

New member
למלודי6...

מלודי תביני אותי אני לא רוצה לקום וללכת אני אוהבת אותו ויודעת שאין היום גברים כמוהו..הקוונה לאופי...ויש לי אופי קשה..אבל קשה מאוד לשנות אופי..אני רוצה חיים מאושרים ולא מעורבים בכעס ואשמות בגלל ההורים דיברתי אתמול איתו והקשבתי לעצות כאן...אמרתי לו שאני מסכימה שיעזור להורים...ואני הסכמתי גם עד כה...פשוט עזרה להם..אם אין אוכל נקנה להם...ואם אין כסף לחתונה ללכת ניתן להם...אבל לעזור להם כדי לעזור לחתול שלהם...זה מה שהפריע לי...וגם הם ביקשו חול הסכמתי בלי שום בעיה..פשוט מה שעצבן אותי זה שכשהיא ראתה שקנינו גם אמפולות פתאום גם היא רוצה?..אם זה הייה באמת חשוב לה אז הייתה אומרת ישר לא?.....ובעלי הסכים איתי ואמר שאני צודקת אבל לא נעים לו מהם....למה לא נעים שאלתי?...הרי כשההית קטן מה הם נתנו לך...קראת לאחות של אמא שלך אמא..זה לא אמור להביע משהו.במקום שתסיים את הלימודים הם לקחו אותך מהלימודים בכיתה ח' כדי שתעזור להם בחנות...וצבא לא הלכת כי הם עצרו בעדך..אז איזה חיים הם נתנו לך..רק חיים זה הכל...ואבא שלך..לבדך סיפרת שהוא קמצן ואפילו שיחת טלפון ביקש ממך ושיקר לך שאין לו שיחות...אז לעזור חבר'ה אני מסכימה...אבל שעולים על הראש מה אני צריכה לעשות...בעלי תמים ואומר שאין מה לעשות ככה הייה תמיד שהם עלו לו על הראש ובכו לו שיתן להם כסף...בגלל זה אני צריכה עזרה לעזור לו....הם מנצלים את טוב ליבו!....למה אני צריכה להתגרש? אם ביננו היחסים טובים. למה אני צריכה ללכת?...במקום לעזור לו...להתגרש בגלל הורים..הם בוכים לו..ואז אני מתקשרת אליהם שואלת אם לקנות להם משהו אם יש להם אוכל..הם עונים לי שאין להם בעיות אם אוכל כי גר אצלהם מישהו שמביא להם אוכל...אז קשה לכם וקשה לעוד אלפים במדינה הזאת..אך תגידו תודה שיש לכם אוכל ובית לישון בו..ואני לא אשמה שבעלה העצלן לא רוצה לעבוד פיזית חוץ מנהג משאית...אז צריך לנצל את בעלי שעובד 14 שעות ביום ויום שישי מהבוקר עד 7 בערב בקושי רואה את הילד בשביל 6000 שח בחודש שמהם אנחנו מתפרנסים....אז לנו גם קשה..אבל אף פעם לא נבכה אלא נפתור את הבעיה..כי לכל בן אדם הבעיות שלו וצריך לעשות איתם משהו ולא לשבת ולבכות.
 

מלודי6

New member
בחיי שאת מצחיקה

עשית "גזור הדבק" מההודעה הקודמת. מה חשבת? שאם תעתיקי ותציגי בשנית את אותם דברים בדיוק אז עכשיו זה יראה אחרת? אז חוזרת על עצמך כמו מסטיק לעוס, רק שלא שמת לב שהטעם נגמר, או שפשוט את אוהבת את הטעם ככה. לא נראה לי שיקרה ביניכם שינוי לחיוב בזמן הקרוב. את לא עושה לו טובה, ואת לא מסדרת לו את החיים. זאת המשפחה שלו, עם המשפחה שלו הוא יצטרך להסתדר בכוחות עצמו, אחרת יהיו לו שתי אמהות. את יכולה להציע הצעות ולתמוך, אבל בין להחליט בשבילו מה טוב לו ומה לא טוב, ולהתערב לו בכל פיפס קטן או גדול בחיים ולהשתלט על החלטותיו, אם זה מה שנחשב עבורך כחיובי ותורם, אז אתם בבעיה רצינית. כרגע, ממה שאת מספרת, את לא עושה מה שטוב עבורו אלא עושה מה שטוב עבורך, תתחילי להפנים זאת, זוהי המציאות. ודרך אגב, את בדיוק כמוהם, מנצלת את טוב ליבו, כי אם אין לו אומץ לעמוד על שלו ולהתמודד מולך שלא תחליטי עבורו מה נכון ומה לא נכון, אז זה גם כן סוג של ניצול. החלק הכי יפה במה שכתבת הוא ש"ויש לי אופי קשה..אבל קשה מאוד לשנות אופי", אם זה מה שאת חושבת ומאמינה בו, אז תחשבי שאותו דבר חל גם על כל אדם אחר, כולל בעלך ומשפחתו... קצת חומר למחשבה.
 

ליה87

New member
תופתעי לגלות...

שדווקא השלמנו...והכל בסדר....דברנו הבנו..ובסוף הייה הסקס הטוב ביותר שלנו שאין תחליף לו..ויש משפט כנראה שלו למדת...שההבדל בין אמא לאישה..שאמא זאת רק אמא..ואישה יכולה להיות גם אמא וגם אישה..קצת חומר למחשבה..ובחיים זה ככה פעם הוא לו עבד ואני כה ועכשיו זה הפוך אין מה לעשות זה הזוגיות..תלמדי לך לעתיד..ביי מאמי..אוהבת
 

נומלה

New member
את מתעסקת בדברים הלא נכונים

במקום להסביר מה את (את את) רוצה את מסבירה לו למה ההורים שלו לא בסדר. אולי תסבירי לו שהמצב הכספי שלכם לא משהו תבהירי לו מהן ההוצאות הרבות שעל הפרק (חינוך חסכון לדירה, מטפלת לילד) ותסכימו על הסכום המירבי בחודש שהוא יכול לקחת להוציא על ההורים שלו ושלא יפגע במשפחה שלכם הקטנה. עיזבי את ההורים שלו ומה הם רוצים והתרכזי ב"מה אתם צריכים".
 

seeyou

New member
גם את רוצה לעסוק בחקר ה-"אמת"?

חבל על הזמן שלך. אם זה הכול -מה שהוא אמר אז מצבך עדיין טוב ביחס להרבה זוגות. תזכרי,בכול קשר יש שקר. אם היה אומר, שאוהב אותך היית יותר מאושרת? עצה שלי -לא להיות "עבד" למילים אלא למעשים . תעשי סיכום למעשים שלו תשאלי את עצמך למה את נמצאת איתו -בגלל שיהיה לך טוב או על מנת שיהיה לו טוב. יוסי
 

ליה87

New member
אני אוהבת...

אני אוהבת אותו...ואת האמת אני מרגישה זאת כי הוא באמת נותן לי הכל...את כל מה שאני רוצה..וברגעי משבר או ריב הוא אומר לי פתאום דברים כמו איזה שמנה את, אני לא נמשך אלייך, את חייה על חשבוני אני מפרנס אותך, וכשהכל נשכח הכל בסדר...פשוט אולי הוא באמת נישאר איתי בגלל הילד ואומר לי את האמת הרגעי משבר...או שאומר זאת מעצבים...אני לא יודעת איך לדעת למה הוא אומר לי את זה..מאמת או מעצבים...אך דברים נכונים...בגלל זה אני מבולבלת.
 
למעלה