../images/Emo19.gifזהו סוס לוונטיני ../images/Emo3.gif הכל כתוב
ערב טוב לכולללם....תתחלקו תתחלקו...
חוטאת במילים יקרה
,שקלתי היטב את עניין הפירסום והפרס ותודה על המינוי
החלטתי לחסוך בהוצאות והבאתי את המענה לשאלתך, את הכספים נפנה למסיבת סוף השנה
ככלל, תמיד עדיף לא להתחייב אך רצוי להבטיח
רוץ בן סוסים מאת נדב לוי " איזה מן דג זה שואל ותוהה, כל מי שנתקל בדג היפהפה לראשונה. כמעין חזון תעתועים מגלים כי התנהגות הדג המוזר, הינה פנטסיה מוחלטת. סוסוני הים מוכרים לאדם מאז ימי קדם. היוונים חשבו שהם צאצאי הסוסים שמשכו את מרכבתו של
פוסידון - אל הים, וציירו את דמותם על כדים. פליניוס הרומי כתב כי אפר של סוסוני ים יכול לרפא עיוורון, אימפוטנציה ופריחות, ואף הוסיף כי אפר סוסוני הים הוא תרופה בדוקה לקרחות. כיום מובן מאליו כי סוסוני הים הם דגים לכל דבר, אם כי השתנו למדי במהלך האוולוציה. שלא כמו רוב הדגים,סוסוני הים מכוסים סיבי שלד חיצוני, כשריון שנועד לספק להם הגנה מפני טורפים." כמו הזיקיות, גם סוסוני הים מסוגלים להחליף צבעים בתוך זמן קצר - מחום צהבהב חדגוני ועד לצבעים עזים וססגוניים. מטרת שינוי הצבעים היא להתאימם לסביבה ולסייע להם להסוות את עצמם מפני אוייבים. הם מסוגלים להצמיח גדילי עור על גופם כדי להיטיב לחקות אצות, או אלמוגים. ההסוואה נועדה הן להגנה והן להתקפה. סוסוני הים הם ציידי מארבים: הם נוהגים לכרוך את זנבם מסביב לאצה וממתינים לסרטנים ולטרף חי אחר שישחה בסמוך, ואז עטים עליו ושואבים את ארוחתם דרך אבובית דמוי החדק שלהם. לסוסוני הים יכולת הסוואה כמעט מושלמת, עד שכמעט בלתי אפשרי להבחין בהם בסביבתם הטבעית. סוסוני ים אינם שכיחים, אולי משום שהם מבעלי החיים היחידים בעולם - הן ימיים והן יבשתיים - המדגימים אסטרטגיות רבייה יוצאות דופן שבהן הזכרים מבצעים את רוב ``העבודה השחורה`` של נשיאת העוברים. הביולוגיה של סוסוני הים היא כזו שהזכר דוגר על הביצים ומגדל בעצמו את הצאצאים בכיס מיוחד שאליו מועברות הביצים על-ידי הנקבה. משום כך הוא אולי מהאבות היחידים בעולם שיכולים להיות משוכנעים שהם אבות הילדים. זוהי אסטרטגיית רביה של פוליאנדריה (ריבוי זכרים על נקבות). לרוב הנקבות הן שמגדלות את הצאצאים בעולם החי. אפילו בקרב בני אדם, הנשים נוטלות את החלק המרכזי בגידול הילדים והזכרים (וביניהם הגברים) לרוב מתעמתים ביניהם על הנקבות (והנשים).(
...
) משום כך הגברים והזכרים כאחד נוטים לרוב להיות ``קשוחים``, גדולים ותוקפניים יותר (אף שידוע לכל כי יש יוצאי דופן הן בקרב בני האדם והן בקרב חיות הבר).(
) סוסון הים
זכה לשמו בזכות ראשו שכצורת ראש השחמט. גופו מכוסה לוחיות קשות וזנבו חסר ומשמש לאחיזה לא לשחייה. בעת הרבייה לופתים הנקבה והזכר זה ואת זה בזנבם. ונקבה מטילה את ביציה לתוך כיס הדגירה של הזכר. כעבור חודשים יוצאים הדגיגים הזעירים ושוחים לדרכם.