ווילו רוזנברג
New member
פרק 8 ואחרון לבינתיים.
אני ממשיכה מכאן ^_^ פרק 8 כך עברו להם הימים. היה חום נוראי!! הם הגיעו למדבר נייקו אספה את שיערה השחור והארוך לקוקו גבוהה, והורידה את החולצה השחורה וחשפה גופיית בטן. טאקטו וקן קרעו את השרוולים של החולצות שלהם, ואת חצי מהמכנסיים שלהם. ונתנו לכולם להשתמש בזה ככובע (חוץ מלנייקו שלא הסכימה). שני, ווילו וריקה מתו מחום ועזרו אחת לשנייה להמשיך למרות החום. טאקטו והנרי חשבו על דרך לצאת מהמדבר- כמה שיותר מהר!! והדיג'ימונים- מתו מחווווווווווווווווווווווווווווום!!! "אוף מתי אנחנו יוצאים מכאן?!" התלוננה שני "מאיפה אנחנו אמורים לדעת?!" צעקה נייקו היא התחילה להתנשף "את בסדר?" שאלה ריקה המודאגת, שיערה הג'ינג'י עם הפסים הבלונדינים הפך לבלונדיני לגמרי! "כן, אבל אני אהיה יותר בסדר כשנצא מכאן" "בואו נמשיך ללכת..." מלמל קן מבעד לחולצה שעל פניו. הם המשיכו ללכת... בסופו של דבר שני שברה את השתיקה "בואו נעשה משהו כיפי כדי להעביר את הזמן! בואו נשיר! לדוד משה הייתה חווה אי-" "סתמי כבר!!!!!!!!!!!!!" צרחה נייקו והיא שוב התנשפה, עד שבסופו של דבר התעלפה.. ווילו עצרה במהירות וניסתה להעיר את נייקו בעזרת כמה נדנודים לצדדים,אך זה לא עזר!"אוי לא!!"אמרה ווילו בפחד.."מה נעשה עכשיו??"השלימה אותה שני,"יש למישהו מים?"שאלה ריקה ואז הביטה בטאקטו שאחז בידיו מימיה,הוא נתן את המימייה בחוסר רצון לריקה והיא ניגבה את פניה של נייקו במעט מים,נייקו זזה מעט ואז פקחה את עיניה..ריקה נתנה לנייקו ללגום כמה לגימות מהמימייה והם המשיכו בדרכם לעבר המקום שאליו הם אמורים להגיע..רק שאף-אחד מהם לא ידע מה זה המקום הזה.. לפתע ווילו הרגישה שהיא מתרחקת מהחבורה,הכל נעשה שחור סביבה והיא מצאה את עצמה עומדת במקום שחור ללא שום טיפת אור,היא מצאה את עצמה לבד..פעם ראשונה בחייה לבד.. "ווילו!!ווילו!"צעק הנרי והביט בווילו השוכבת על האדמה,היא נראתה ללא רוח חיים..וזה הפחיד את הנרי יותר מדי.. "היי ווילו!!קומי!!"הצטרפה לצעקות שני,"היא לא שומעת אותנו.."אמרה ריקה שעמדה בצד..נייקו הביטה בריקה ואמרה "ריקה צודקת!נראה לי שהיא באמת לא שומעת אותנו!היא שקועה בעצמה.." "אני מניח שהיא עוברת עכשיו מסע מפרך!"אמר קן והביט בווילו,"אז אנחנו נשארים פה?עד שהיא תתעורר??"אמר טאקטו,"אין טעם שנשאר פה..זה מסוכן!אני ארים אותה ונלך מפה!"אמר הנרי והרים את ווילו,הוא סחב אותה על גבו..והם הלכו משם.. "הלווו..יש פה מישהו??!!"אמרה ווילו,היא הרגישה שהיא מדברת לעצמה,וזה די הרגיז אותה וגם הפחיד אותה באותו הזמן..היא שמעה קולות מוכרים מתקרבים אליה,היא צעדה לעבר המקום שבו נשמעו הקולות והיא ראתה את ריקה ואותה בנות בערך 7 משחקות בגן המשחקים,ואז היא ראתה את קן ונייקו רבים.."כמו תמיד.."היא גיחכה לעצמה..היא עברה בין שנות חייה במהירות כשכל צעד שהיא עושה זה זיכרון אחר,היא נזכרה בדמהדווימון ובכיף שהיה להם ביחד..ואז היא ראתה טירה גדולה ושחורה,באותו הרגע היא הרגישה שהיא מעופפת משם למקום אחר.. הנרי הרגיש שווילו מתחילה להתעורר,הוא הניח אותה על האדמה והיא פקחה את עיניה,ממצמצת בהן בהפתעה.."את בסדר??"שאלה שני את ווילו בדאגה,"כן..אני בסדר,ואני יודעת איפה דמהדווימון!הוא בטירה גדולה ושחורה!"היא אמרה בשמחה וקמה במהירות מהאדמה,נייקו וריקה הביטו אחת בשנייה והחליטו לסמוך על חברתן התמימה והמתוקה.. "אז איפה הטירה הזאת?"שאלה נייקו,"באמצע יער גדול!!"ענתה לה ווילו כשהיא מתארת כל פרט ופרט ביער.. "אני יודעת איפה היער הזה.."אמרה פיית'מון הדיג'ימונית של נייקו,"איפה זה??"שאלה ווילו,"בואו אחרי!"פיית'מון אמרה וכל החבורה הלכה אחריה... "נמאס לי!!!!" צרחה שני. "נמאס לי מכל זה! כל יום תוקף אותנו דיג'ימון! זה מעצבן לאללה!! ותראו אותי! עור ועצמות!!! אני רוצה קצת בשר על הגוף שלי! בעצם, למה שאני לא אהיה שמנה וזהו?!" כולם התאפקו שלא לצחוק. "את יודעת מה? את יכולה פשוט ללכת הביתה" אמרה נייקו בין גיחוך לגיחוך. שני רק נשארה מעוצבנת. "שני... הצילו" שמעו החבר'ה קול קלוש "מי זה היה?" שאל הנרי. כולם החליטו למהר אל היער. כשהגיעו אל היער שמו לב שווילו ונייקו נעלמו. "יופי! איפה הן?" אמר קן בעצבנות. איפה הן?? מה הולך לקרות?? אני מרגישה שהאקשן האמיתי עומד להתחיל!! האקשן ועוד הרבה דברים אחרים! בפרקים הבאים!!^^
אני ממשיכה מכאן ^_^ פרק 8 כך עברו להם הימים. היה חום נוראי!! הם הגיעו למדבר נייקו אספה את שיערה השחור והארוך לקוקו גבוהה, והורידה את החולצה השחורה וחשפה גופיית בטן. טאקטו וקן קרעו את השרוולים של החולצות שלהם, ואת חצי מהמכנסיים שלהם. ונתנו לכולם להשתמש בזה ככובע (חוץ מלנייקו שלא הסכימה). שני, ווילו וריקה מתו מחום ועזרו אחת לשנייה להמשיך למרות החום. טאקטו והנרי חשבו על דרך לצאת מהמדבר- כמה שיותר מהר!! והדיג'ימונים- מתו מחווווווווווווווווווווווווווווום!!! "אוף מתי אנחנו יוצאים מכאן?!" התלוננה שני "מאיפה אנחנו אמורים לדעת?!" צעקה נייקו היא התחילה להתנשף "את בסדר?" שאלה ריקה המודאגת, שיערה הג'ינג'י עם הפסים הבלונדינים הפך לבלונדיני לגמרי! "כן, אבל אני אהיה יותר בסדר כשנצא מכאן" "בואו נמשיך ללכת..." מלמל קן מבעד לחולצה שעל פניו. הם המשיכו ללכת... בסופו של דבר שני שברה את השתיקה "בואו נעשה משהו כיפי כדי להעביר את הזמן! בואו נשיר! לדוד משה הייתה חווה אי-" "סתמי כבר!!!!!!!!!!!!!" צרחה נייקו והיא שוב התנשפה, עד שבסופו של דבר התעלפה.. ווילו עצרה במהירות וניסתה להעיר את נייקו בעזרת כמה נדנודים לצדדים,אך זה לא עזר!"אוי לא!!"אמרה ווילו בפחד.."מה נעשה עכשיו??"השלימה אותה שני,"יש למישהו מים?"שאלה ריקה ואז הביטה בטאקטו שאחז בידיו מימיה,הוא נתן את המימייה בחוסר רצון לריקה והיא ניגבה את פניה של נייקו במעט מים,נייקו זזה מעט ואז פקחה את עיניה..ריקה נתנה לנייקו ללגום כמה לגימות מהמימייה והם המשיכו בדרכם לעבר המקום שאליו הם אמורים להגיע..רק שאף-אחד מהם לא ידע מה זה המקום הזה.. לפתע ווילו הרגישה שהיא מתרחקת מהחבורה,הכל נעשה שחור סביבה והיא מצאה את עצמה עומדת במקום שחור ללא שום טיפת אור,היא מצאה את עצמה לבד..פעם ראשונה בחייה לבד.. "ווילו!!ווילו!"צעק הנרי והביט בווילו השוכבת על האדמה,היא נראתה ללא רוח חיים..וזה הפחיד את הנרי יותר מדי.. "היי ווילו!!קומי!!"הצטרפה לצעקות שני,"היא לא שומעת אותנו.."אמרה ריקה שעמדה בצד..נייקו הביטה בריקה ואמרה "ריקה צודקת!נראה לי שהיא באמת לא שומעת אותנו!היא שקועה בעצמה.." "אני מניח שהיא עוברת עכשיו מסע מפרך!"אמר קן והביט בווילו,"אז אנחנו נשארים פה?עד שהיא תתעורר??"אמר טאקטו,"אין טעם שנשאר פה..זה מסוכן!אני ארים אותה ונלך מפה!"אמר הנרי והרים את ווילו,הוא סחב אותה על גבו..והם הלכו משם.. "הלווו..יש פה מישהו??!!"אמרה ווילו,היא הרגישה שהיא מדברת לעצמה,וזה די הרגיז אותה וגם הפחיד אותה באותו הזמן..היא שמעה קולות מוכרים מתקרבים אליה,היא צעדה לעבר המקום שבו נשמעו הקולות והיא ראתה את ריקה ואותה בנות בערך 7 משחקות בגן המשחקים,ואז היא ראתה את קן ונייקו רבים.."כמו תמיד.."היא גיחכה לעצמה..היא עברה בין שנות חייה במהירות כשכל צעד שהיא עושה זה זיכרון אחר,היא נזכרה בדמהדווימון ובכיף שהיה להם ביחד..ואז היא ראתה טירה גדולה ושחורה,באותו הרגע היא הרגישה שהיא מעופפת משם למקום אחר.. הנרי הרגיש שווילו מתחילה להתעורר,הוא הניח אותה על האדמה והיא פקחה את עיניה,ממצמצת בהן בהפתעה.."את בסדר??"שאלה שני את ווילו בדאגה,"כן..אני בסדר,ואני יודעת איפה דמהדווימון!הוא בטירה גדולה ושחורה!"היא אמרה בשמחה וקמה במהירות מהאדמה,נייקו וריקה הביטו אחת בשנייה והחליטו לסמוך על חברתן התמימה והמתוקה.. "אז איפה הטירה הזאת?"שאלה נייקו,"באמצע יער גדול!!"ענתה לה ווילו כשהיא מתארת כל פרט ופרט ביער.. "אני יודעת איפה היער הזה.."אמרה פיית'מון הדיג'ימונית של נייקו,"איפה זה??"שאלה ווילו,"בואו אחרי!"פיית'מון אמרה וכל החבורה הלכה אחריה... "נמאס לי!!!!" צרחה שני. "נמאס לי מכל זה! כל יום תוקף אותנו דיג'ימון! זה מעצבן לאללה!! ותראו אותי! עור ועצמות!!! אני רוצה קצת בשר על הגוף שלי! בעצם, למה שאני לא אהיה שמנה וזהו?!" כולם התאפקו שלא לצחוק. "את יודעת מה? את יכולה פשוט ללכת הביתה" אמרה נייקו בין גיחוך לגיחוך. שני רק נשארה מעוצבנת. "שני... הצילו" שמעו החבר'ה קול קלוש "מי זה היה?" שאל הנרי. כולם החליטו למהר אל היער. כשהגיעו אל היער שמו לב שווילו ונייקו נעלמו. "יופי! איפה הן?" אמר קן בעצבנות. איפה הן?? מה הולך לקרות?? אני מרגישה שהאקשן האמיתי עומד להתחיל!! האקשן ועוד הרבה דברים אחרים! בפרקים הבאים!!^^
סיימתי את זה די מהר..^_^
