או קיי, ניתוח על רגל אחת.
אמנם אין לי את כל החומר ואם היה לי הייתי בטח סתם טובע במספרים ומסתבך, אבל מהמעט שכתוב בשני הקישורים אפשר, לדעתי, להבין משהו. בוא נשאל את השאלה "מי מוציא יותר כסף ומי מוציא פחות כסף" מתוך הנחה שיש התאמה בין השינויים בהוצאות לבין שיפור או התדרדרות במצב הכלכלי. ובכן, ירידה של 7.6 ברשתות השיווק. רשתות השיווק זה המקום שבו קונים בעיקר בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות, אם שם חלה ירידה אז כנראה שיש לאנשים האלה פחות כסף לבזבז. עכשיו בוא נראה איפה חלה עליה. עליה של %10.1 בשירותי אוכל והארחה, זה אומר שלמי שהיה לו כסף למסעדות ובתי מלון יש עכשיו יותר כסף למסעדות ובתי מלון ממה שהיה לו קודם. מי שקונה ב"מגה" בד"כ לא מוציא כסף על שירותי אוכל והארחה. אני מניח שלרגיעה הבטחונית יש גם חלק בעניין. עליה של 11.9% בענפי נדל"ן והשירותים העסקיים הכוללים שירותי מחשוב, עריכת דין, ראיית חשבון, שמירה וניקיון, גיוס כוח אדם ופעילויות עסקיות אחרות. שוב, מדובר בהגדלת ההוצאות במגזר העסקי, קוני "מגה" לא שוכרים לעצמם שירותי מיחשוב או שמירה ונקיון. עליות קטנות יותר נרשמו בשירותי החינוך והבריאות, קשה לדעת מה זה אומר בדיוק, האם זה הוצאות של אנשים אמידים על רפואה וחינוך פרטיים או שזה אומר שמערכת החינוך וקופות החולים מצליחות לסחוט יותר כסף מהציבור. את זה קשה לדעת. בכל אופן, על פניו נראה שמה שהנתונים מראים הוא שהעשירים מוציאים יותר כסף והעניים מוציאים פחות. שזה אומר שהעשירים מרוויחים והעניים מפסידים. סורפרייז סורפרייז. זה לא אומר ששר האוצר נכשל, להיפך, זה בדיוק מה שהמדיניות שלו אמורה להשיג והיא בהחלט מצליחה.
