אז חזרתי לעבודה...

Hadar design

New member
אז חזרתי לעבודה...

אז חזרתי לעבודה...
נו טוב, כמה שעות שממלאות זמן ולא יותר מזה
אף פעם לא לקחתי את העבודה כמשהו שמוביל אותי
אני אוהבת את מה שאני עושה, אבל זו בסה"כ עבודה
משהו שאיפשר לי להכניס משכורת ולהנות מהחיים עם אהובי.

אז חזרתי לעבודה...
נו יופי, אני שם חצי יןם, ועובדת ברוורס
יוצאת משם ושוכחת שהייתי שם בכלל
יופי, כולם מתלהבים שחזרתי
אבל אין לי מושג על מה הם מדברים
הוא חסר לי יותר, אני עצובה יותר, שבורה יותר
יופי, אז חזרתי לעבודה וכולם שמחים
אבל אני כל כך לא!

אז חזרתי לעבודה...
נו נהדר, ואני נוסעת ברכבת בבוקר
וכולם מסביב מעצבנים אותי
אני מנסה לשמוע רק את עצמי
אבל הכל נראה חסר טעם
איך כולם עובדים, מדברים בטלפון, כועסים, צוחקים
והוא לא נמצא, ואף אחד לא מבחין בזה, והעולם ממשיך כאילו כלום.

אני מתגעגעת, ועברו עליי ימים נוראים השבוע
יותר קשים מקודמיהם, אני בוערת מגעגועים
הוא חסר לי בכל מובן
לא מדבר איתי, לא מחייך אליי, לא אוסף אותי אליו
לא מביט בי, לא מנשק, לא משמיע קול
לא יכולה להתקשר אליו לספר לו איך היה בעבודה
לא יכולה לחזור הביתה לזרועת האוהבות שלו
לבד ובודדה מול העולם.

למרות, למרות שיש סביבי אנשים
למרות שלא חסר אנשים שאוהבים אותי
למרות שאני מלאת עשייה
למרות שאני כל כולי מתאמצת כל כך

אז חזרתי לעבודה... נו יופי, ממש יופי
כולם שמחים ואני לא.
 

yamkachol

New member


 


החזרה לשגרה היא יציאה שלך לפחות לחצי יום מהבית, להיות בין אנשים לחוות עוד.. וזה קשה לראות אך כולם צוחקים, נהנים והוא איננו ? אך העולם לא נעצר מלכת.. והכי קשה היה לחזור לבית הריק שמלא בריחו?
אם הזמן למדתי כמה החיים שלי חשובים ולמדתי להעריך את החיים ואז גם חזרתי לחיות מבל להאשים את עצמי אך אני חיה והוא לא פה..תהליך שחייבים לעבור .

 


מאחלךת לך שיבואו ימים יותר קלים
שהחיים יהיחו נסבלים ומלאים בעשייה
ואת שאת נוסעת ברכבת כתבי לו מכתבים במחשבות
הוא בשמים שומע את כל מה שאת שולחת אליו
שמשעמם לך נהלי איתו שיחות דמיוניות
זה אולי ימלא אותך בקצת שלווה ולו לרגע קל
 
למעלה