אז זה נגמר .

לילוש445

New member
אז זה נגמר .

כתבתי פה בעבר וייעצתם לי ועזרתם לי מאד , ואכן נפרדתי מחבר שלי שהיינו שנתיים יחד .
אני לא יודעת איך אמורה להיות פרדה אחריי כל כך הרבה זמן של יחד , אבל פשוט הרגשתי שאין בי אהבה לתת לו יותר , אין געגוע מצידי , אין תשוקה שאצלו זה בדיוק להפך .
אני כועסת על עצמי על האדם היקר שאיבדתי , אבל יודעת שעשיתי את הצעד הנכון .
אבל אני לא מעכלת , כולי ריקה מבפנים , אדישה , מדחיקה .
איך אני אמורה להמשיך מכאן ?
לאיפה הולכים כל הזכרונות ?!
ומה יהיה ברגע שאני יעכל ....
 
ייעצו מה שייעצו את הפרידה את עשית, וגם גם מה

שיהיה הלאה באחריותך. ייקח זמן כמה שייקח אין תחרות.
את לא חייבת להמשיך ישר, מותר לעשות מה שבא במשך
תקופה. אם יש לך חוסר במשהו אהוב מהשנתיים האלו כי לא היה זמן,
כי הוא לא סימפט זאת, או כי סתם יצא שהזנחת.

הזכרונות ישארו, לטוב ולרע. אפשר לקחת מזה את הרגעים הטובים
שתמיד נשארים יותר זמן בסוף. ואפשר גם לקחת אותם למוטיביציה
לנסות ולהגיע שוב למצב של מערכת יחסים עם רגעים כאלו,
עם מישהו אחר לגמרי.

ברגע שתעכלי תקחי מקלחת, לכי לישון, ומחר זה ייצא עם כל הבררה
בצורת חלום שעדיף לשכוח ולא לזכור, התת מודע בלילה יתן לך
חלומות של כל מה שתתעסקי איתו יותר מדי בלי מוצא ביום-יום.
רק כדי שתקבלי מנה מזה. ברגע שסתם חלשים מתגעגעים ועולה
זכרון טוב, לחשוב טוב-טוב אם זה סתם ייפוי של המציאות
ולמה הגעתם למצב שלהפרד היה יותר נכון, ולצאת מזה.

לא איבדת אותו, הוא לא מת, וזה לא תיכון עם אהבה ושנאה בלבד.
אפשר אחרי תקופת צינון לחזור לאחל למשפחתו ולו באירועים.
לעשות שיחת הפקת לקחים והחזרת שבויים של כל מה שאצלו ושלך
ולהפך...
 
שלום

אם את לא אוהבת אותו, אין לך מה להצטער שאינכם בקשר. לא בטוח שהפסקת לגמרי לאהוב אותו, לפעמים כדאי להמשיך ולבדוק את זה. טוב להיות בטוחים בהחלטותינו, אבל לפעמים כדאי גם לבדוק אותן מחדש. תיהני מהזיכרונות היפים והמשיכי הלאה.
 

The Heretic

New member
אם את יודעת שעשית את הבחירה נכונה

יהיה לך אחר כך קל יותר להתמודד כשיהיו רגעים של ספק.
 

Anonimous2009

New member
ערב טוב ליל :)

פעם האמת יצא לי לכתוב על זה משהו,
אז אני אתן לך לקרוא ולהפנים חחח D:

כתבתי אתזה בלשוני, מן הסתם שתיקראי אתזה בלשונך ,, :)

"מותש...
פשוט מותש... ממך.
נמאס לי לחשוב עלייך, אני לא יודע אפילו איך אני עושה את זה, את פשוט מרחפת לך בתוך מרחבי הראש שלי. נמאס לי מהמחשבות. רוצה לכבות הכל, להמשיך לחיות, לחייך ולא בגללך, להכיר אנשים חדשים, להכיר נשים חדשות, לפלרטט, להתגרות, לשחק את המשחקים הקטנים האלה..... זה באמת הרבה לבקש?

והכי מצחיק, שאני לא כזה מתגעגע אלייך, אני אפילו לא כזה מתרגש כשאני רואה או שומע ממך, אבל את הדבר האחרון שהיה, אז כל פעם שצף הרצון או הגעגוע לתחושה הזאת, את עולה, כי את הדבר האחרון שהלב והמוח מכירים, אז.... אין מה לעשות. השעמום מעורר אותך, ואת צפה למעלה שוב, ואז אני עסוק ושוכח, ואז בלילה את צפה שוב... אני מתחיל לשנוא אותך בלי רצון, אני שנאתי אותך על זה ששיחקת בי, אבל לא אכפת לי כבר אז אני לא מרגיש כלום, את פשוט קיימת באותו עולם שבו אני קיים, אני ממשיך הלאה, אבל כשהרצון עולה, הדימיון מרכיב את הפנים שלך, רק כי את הדבר האחרון שהוא זוכר......

אני רוצה חדש, פנים חדשות לדמיון, כי לצערי, את מזמן כבר לא גורמת לי לחייך.....
אני לא שונא אותך, אני לא אוהב אותך, את פשוט קיימת באותו עולם שבו אני קיים. אני גם לא מתגעגע אלייך, אני כן מתגעגע למה שהיית... למה שסימלת, כבר לא.
רוצה חדש.

אוהב לחייך, זה הסמים שלי, רוצה לחייך, לא בגללך, בגלל אחרת, שתהיה שווה את המחשבות שלי
שתהיה שווה את המילים שלי ......"


מקווה שעזר ולו במקצת :)
שיהיה לך ערב נעים :)
 
למעלה