יום שיש לא היה משהו לכתוב עליו, סטנדרטי כזה. ארוחת ערב אצל חברים, אוכל מרוקאי אסלי... אבל בשבת, אוחח, בשבת, הזיקיות רקדו, המוסיקה נעה בין רוגשת, מרגשת עד לסוערת וגבה גלים. והייתי שיכור ולא מיין ולא מגראס ורקדנו צמוד ורקדנו לאט ומהר. ושכבנו וקמנו ואכלנו והזדיינו... זהו. בקרוב אצלך...