אז הנה שאלה......

[shelycat]

אז הנה שאלה......

אז שאלה..... קרה לכם בחייכם הבוגרים שפשוט לא סיפרתם/נידבתם מידע להוריכם, משהו שבאופן טיבעי הם חושבים שפיסת מידע זאת היא אחד מהדברים האלמנטריים שמספרים להורים (הפסקה/התחלת לימודים, פיטורין/מציאת עבודה, בחירה או פסילה של מקום/אזור מגורים)? איך זה עבר כשהמידע התגלה להם?

 

[limor 2]

אמא שלי היא האדם הראשון שאני מספרת

לו דברים. אין דבר שהיא לא יודעת. לא מסוגלת לדבר איתה ולא לספר לה דברים.

 

[shelycat]

.......

האמת היא שאמא שלי יודעת כל מה שקורה בחיי ואני לא מסתירה מההורים שלי דברים מה גם שאמא שלי היא החברה הכי טובה שלי אחרי עמית. מצד שני להורים של עמית אנחנו מטפטפים את המידע על חיינו די בקמצנות ומה שלא שואלים אותנו הרבה פעמים פשוט לא נספר בהתנדבות כי עמית לא חושב שזה עינינם או פשוט לא מעוניין בדעתם רוב הזמן (זה כך בייחוד עם אמא שלו). כך שיוצא שהם מאוד לא מעורבים בחיינו ומגלים הרבה מהדברים רק בדיעבד ולפעמים גם באיחור של זמן רב מאז שהדבר קרה או נפלה ההחלטה המסויימת ההיא בחיינו.

 

[שמופית]

האמת היא שגם תמיר

לא בדיוק מנדב להורים שלו מידע, אבל זה בגלל שהוא טיפוס שתקן שכזה. לרוב, אני זו שמספרת מה קורה ואמא שלו יודעת שאם היא רוצה לדעת משהו, היא צריכה לבוא אלי ולא אליו...

 

[שמופית]

../images/Emo45.gif גם אני מספרת לאמא שלי הכל....

לא מסוגלת לחשוב על משהו שלא סיפרתי לה, אבל בטח אם היה קורה מקרה כזה, היא היתה נורא נורא נעלבת... לדוגמא, בהתחלה תמיר רצה שנשמור את ההריון בסוד עד שיסתיים השליש הראשון, אבל אמרתי לו שאין מצב שאני מצליחה להסתיר מאמא שלי מידע, והיא בטוח תעלה על זה ותשאל אותי ואז אני לא רוצה לשקר... ובאותו ערב כבר סיפרנו לאמא שלי ולאחותי (אבא שלי נפטר לפני 7 שנים) ונסענו לספר להורים שלו....

 

[רחלילי]

וואו

טוב הדבר העומד על פרק לא נכלל ברשימה שלך. ואני לא אזכירו כאן. מה כן? כשבחרנו בית לקניה לא הראינו להם אותו (לאף צד) אלא רק לחברים עד אחרי שחתמנו על החוזה. זה משום שלפני זה רצינו לקנות בית אחר והבאנו את שני הצדדים והם כל כך ביאסו אותנו (בעיקר משפחת הנאורים) שירדנו מאותו בית. והמשכנו לראות עוד ועוד בתים לבדנו וכשבחרנו את הבית הזה שאנו חיים בו היום הם לא ראו אותו בכלל. כמובן שהם נעלבו אבל זה לא ממש דגדג לנו. וכשהם כן ראו? אמא שלי אחרי סיבוב ממושך ובחינת כל הפרטים, לא מצאה מינוסים אז היא טענה שהתקרה נמוכה מידי, ולא ידענו אם לצחוק או לבכות!!! ועל זה נאמר שהרקדן לא רוקד עקום, זה הרצפה שעקומה!!!

 

[limor 2]

אבל אמא של בעלי זה משהו אחר..

היא לא ממש יודעת דברים. זה דבר נורמטיבי לא לדעת ולא לספר. לספר משהו אחרי חצי שנה זה גם בסדר..

 

[הילית*]

כן, זה קרה וזה עבר ממש גרוע...

 

[גילגולה1]

אם לספר להורים?

אז ככה להורים שלי אני מספרת הכל. אין לי סודות מהם ובמיוחד מאמא שלי, בקשר להורים שלו זה סיפור אחר אני מצנזרת המון. ושמתי

שם הוא אוהב יותר לספר דברים להורים שלי מאשר לשלו אז זה בסדר

 

[אתי@]

אני בד"כ די קמצנית במידע

מספרת רק מה ששואלים, או אם זה ממש חשוב. לא יודעת למה. באמת אין לי מושג מה הסיבה. אני חושבת שהתרגלו אלי ולא כועסים.

 

[fila]

כנ"ל

אני בד"כ מעדכנת אח"כ.....

 

[nonaa]

מזדהה עם אתי@, ממש כאילו

יצאו הדברים מפי ... (וגם לי אין מושג מה מונע ממני לספר יותר להורי) בעלי, לעומת זאת מספר כמעט הכל לאמא שלו והיא גם שואלת המון , אז היא הרבה יותר מעודכנת ...

 

[ayush]

כנ"ל...

 

[rona25]

אני מספרת להם הכל הכל

הם הראשונים - והם יודעים ישר אם החלפתי מקום עבודה, דירה וכל פיפס אחר, ולכן היה לי מאוד קשה לשמור בסוד על היריון (מה אני אעשה, בעלי ביקש ממני בכל לשון של בקשה לא לספר) ואכן הם קצת נעלבו מזה...

בעלי למשל מסוג האנשים שבכלל לא משתף את אמא שלו בשומדבר (אביו נפטר) כי היא פשוט טיפוס שלא מפרגן ודי אדיש אז כנראה הוא פיתח לעצמו מנגנון כזה של לא לספר

 

[Hadar p]

לאבא שלי אני מספרת הכל! כך שאין

מצב כזה שהם לא ידעו!

 

[גלי ב]

אני מספרת הכל לאמא שלי ../images/Emo23.gif

היא ואני החברות הכי הכי טובות

 

[נופר30]

וואי אצלי זה מסובך

שלומי משתף את ההורים שלו בהכל כמעט אני שיתפתי את אבא שלי בהכל הכל ומאז שהוא נפטר אני משתפת את אמא שלי רק במה שנראה לי שלא יציק לה יותר מידי כי גם ככה מאז שאבא שלי נפטר היא קצת קשה לה בחיים אז אני לא רוצה להטריד אותה עם ההריון אני משתפת אותה ממש ממש בהכל כי היא נהנת מזה ומתלהבת שסוף סוף יש לה נכד פה על ידה אבל אחותי היא היא יודעת הכל וכמה שיותר מהר ( אנחנו החברות הכי טובות )

 

[אביבית1]

די קמצנית במידע

אם אמא שלי לא שואלת (למרות שאין אצלה כזה דבר) אני לא מדברת, זה לא בכוונה זה פשוט יוצא ככה.

 

[צילולה]

לא שאלה כל כך קשה..

אני לא מנדבת כמעט פרטים להורים שלי והם צריכים להוציא מני דברים בכוח, אבל זה די הגיוני לאור היחסים שיש לי איתם... לעומת זאת ניר מספר כל דבר ודבר להורים שלו, ומתייעץ איתם על כל מה שרק אפשר..לפעמים יותר מידי...