אז הנה זה הגיע

אני אומרת זאת

זה הגיע כמו שכל הסדר גירושים מגיע, מהקשר בין בני הזוג, מהאופי שלהם. וזה מה שאני חושבת.
 

soelistit

New member
גמני

לפעמים מרגישה ככה - אם זה מנחם אותך..........
תכל'ס - לכולנו יש ת'ימים האלה שנראה לנו שאנו כשלון עצלן וחסר תקנה הנושא תו נכות רגשית שנדבק לו שם בלי בושה לעיני כל..... אז זה מעיד עלייך רק דבר אחד לוקינג - שאין לזה מינינג אחר לתחושות האלה - מלבד היותך נורמלית לחלוטין, אדם ככל האדם - וכרגע הרף על ציר השיפוט שלך קצת עלה על גדותיו - קחי נשימה ארוכה - תאפשרי לו להתאפס - ואל תתפתי להאמין למה שהוא בנתיים מנסה למכור לך ללא התחשבות אלמנטרית..... אה - וקחי גם את זה כמובן - והרבה מזה.....
 
אני לא יודעת

מה לומר לך... אני לא יודעת אם זה ציר השיפוט, או שאולי הרצון הזה לא לחזור ולראות אותם אף פעם, שגורם לי להרגיש ככה. ימים יגידו... תודה על החיבוק
 

soelistit

New member
כי

את מרגישה שהם לכאורה גוזלים ממך את החופש... שהם מגבילים את התנועה שלך, את הקצב, את ההתפתחות, את הזוגיות..... אבל - תחשבי עליהם כנכס יקר ערך - "מרבה נכסים מרבה דאגה" האם אדם בעל עסקים ענפים, בעל ממון רב המאלץ אותו לטפל ולהשגיח ולקדם ולטפח את כל הנכסים המצויים בבעלותו - האם הוא יחוש שזה עול ונטל שהיה מעדיף שלא היה קיים? שאינו חפץ בו? האם יהיה מוכן לוותר על כל הונו בכדי שיוכל לנהל את יומו ללא שום לחצים ואילוצים משום כיוון? כן - גם לי קשה לפעמים. קשה לי - במיוחד לאור העובדה שהאקס מתנער מהסדרי המשמורת - ומותיר את הנטל על כתפיי... - כשהם אמורים לחזור ממנו - לפעמים מרגישה מן עול שרובץ עלי - כמו מחויבות לעבודה... אך שוב ושוב מזכירה לעצמי כמו מנטרה - משננת לעצמי - שעם כל הקושי לכאורה שקיים - משם אבנה - כי יש לי את הנכס היקר ביותר בחיים, ולמעשה הוא זה שיהווה מקור סיפוק הכי גדול עבורי, ולהצליח לגדל אותם - רק יגביר את תחושת ההערכה שלי, רק יסגל אצלי תכונות ויכולות שלא הייתי מגיעה אליהם בשום דרך אחרת - ובזכותם יודעת שמממשת חלק מייעודי כאן עלי אדמות, שגם אם חולפים עלי רגעי משבר - יש לי עבור מה להלחם ולהצליח להתגבר עליהם, יש לי ללא ספק מחויבות ואחריות - אך היא גם מהווה בסיס למסגרת ממנה יכולה לשאוב הרבה חום אנושי, הרבה פידבק, וגם - גאווה עצמית על כך שלא נכנעת למכשולים - מעין הוכחה שמסוגלת לכבוש ולהשיג הישגים....
 
המעגלים הסגורים האלה...

לגדל אותם כדי לחיות...לחיות בשביל לגדל אותם...הגידול שהופך למשמעות לחיים....בעייתי. ילדים בשבילי הם לא נכס (רכוש), הם אנשים בפני עצמם. אם הם היו נכס, כבר מזמן לא הייתי שם בשבילם. לא רוצה שהם ישמשו ככלי בידי אף אחד וגם לא כדי לתת משמעות לחיי. אבל יש מי שרואה זאת אחרת. אולי הסברתי את עצמי קצת יותר.
 

d a n i e l s 5

New member
עזבי אותך ממי שחושב אחרת.....

תתרכזי רק במה שאת חושבת ! זה הכי חשוב . אהבתי את "ילדים הם אנשים בפני עצמם" :)
 
אם הייתי יכולה

הייתי עושה זאת. אבל אותם אלה שחושבים אחרת קובעים לי מתי איך ואיפה הילדים יראו אותי (או יותר נכון, לא יראו), איפה ואיך אני צריכה לחיות כדי לראות (או לא לראות), וכו"...
 

d a n i e l s 5

New member
אופס..עוד סיפור ב"ביסים"

רוצה לספר לנו את כל הסיפור מתחילתו ? או שאת מצפה שנדמיין לנו לבד מה זה אומר "איפה ואיך אני צריכה לחיות וכו'" . נראה לי יותר עדיף לשמוע את כל הסיפור ולהגיב בהתאם :)
 

soelistit

New member
ברור

שהילדים הם ישות בפני עצמה - עצמאים רגשית, יצורי אנוש בעלי בחירה משלהם - ורק הצגתי את האספקט של המחויבות - שלעיתים מעיקה - סתם מעצם מהותה - ולא - איני חיה עבורם, חיי אינם מתרכזים סביבם - ולא הם הטעם לחיי - אך כן קיימים רגעים בהם מרימה ראש ומתמודדת מול קשיים לא פעוטים - מתוך הכרה שחייבת לשמור על תנאי מחיה סבירים (בכל המישורים - זה נאמר כאנלוגיה בלבד) - כדי לספק להם אוירה וקרקע יציבים ונעימים לצמיחה אישית...
 
כן,

ברור לי שזה ברור לך.... :) אלה רק ההגדרות שמסתבכות ומסבכות לפעמים.. מחזירה לך חיבוקים לרגעים הקשים, כי אין לי כרגע מילים...
 

n o g a1

New member
אין לי מושג למה כתבת את זה

אבל... אמא חרא אמיתית לא יודעת שהיא כזו לכן באופן אוטומטי אינך אמא חרא. ככל הנראה ,את אמא שחרא לה. אמא חרא את לא! שבוע טוב
 
לא בהכרח

לפעמים יודעים כשמשהו לא טוב, ועדיין הוא ממשיך להיות לא טוב. תודה על החיבוק.
 
גם אם

אקבל את מה שאני צריכה, זה לא ישנה את העובדה שבמצב נתון, זוהי ההרגשה, וזוהי המציאות.
 
מתוקה......

תלמדי.. להיות "חרא" של אמא...מתארת לעצמי שזו תחושה וריגוש זמני של נקיפות מצפון... אולי בשל אי עמידה בציפיות או רף מסויים..שהעמסת עלייך. אבל לשמחתיינו ...זו רק תחושה....זה רק טיימינג שעובר לו...וזה משהו שנדבק בך ויורד כשתחליטי..
אמה מה... יש אנשים {מעטים}....שהם לאורך כל המסלול המקוצר בחייהם...הם ערימת אחת של
.
 

ד ו ל ה

New member
הערב, גם אני...../images/Emo4.gif

אין לי סבלנות אליה היום (אין לי סבלנות לאף אחד היום) והיא צריכה אותי בכמויות גדולות הילדה הזו צרכנית תשומת לב לא קטנה והערב, הערב לא היה לי מהיכן לתת יותר ועניתי בקוצר רוח בולט ששלח אותה למיטה בפנים מכורכמות ושלח אותי למחשב לפרוק את רגשי האשם... אוףףףףף....חרא של הרגשה!
 
למעלה