אז המצב הוא כזה
הכרתי מישהי לפני כמה חודשים
יצאנו איזה חודש וחצי משהו אינטנסיבי, היה סבבה בהתחלה
ואחר כך פתאום ביום בהיר אחד כבר לא היה בא לי
היא חמודה והכל, אבל אנחנו לא התאמה, וככל שזה נהיה יותר מחייב ככה פחות נוח לי לנשום
ואם פתאום אני מרגיש שזה לא המקום שלי, אז אני פשוט לא מסוגל להשאר שם
אבל מצד שני אני אומר לעצמי "סתום דביל, אתה תמיד אוכל את הסרט הזה, אולי שב בשקט רגע ותרגע"
טוב
בקיצור עם הרגשות האלו אנחנו נפגשים בבית קפה
שבו אני מרגיש בפנים כאוס אדיר, לא בקטע של רגשות
בקטע של אמת וכנות, כי באמת והכנות ממש ממש לא בא לי להיות שם והייתי רוצה שכל זה פשוט יעלם
קיצר
יושבים שותים, והיא אומרת לי שהיא רוצה לספר לי שיש לה רגשות אלי (בדיוק כשאני רוצה להגיד לה שגם לי יש רגשות אלי)
ושהרבה זמן היא לא הרגישה ככה (ועוד דברים שאני לא ממש התרכזתי בהם בניסיון למשול על הכאוס הקטן הזה שמתרחש לנגד עיני)
מאון לאון לא היה שקוף שאני לא אני באותם רגעים (מהסיבה שאני לא יודע לא להיות אני)
בקיצור זה ניגמר איכשהו ואיש איש ביתו הוא
אבל זה לא העיניין העיקרי
טוב, מה שקרה עם הקשר הזה הוא שחתכתי את זה ביפה ובהסבר כנה שהיא מקסימה ושאני פשוט לא שם
אולי פחד ממחויבות אולי אני עוד לא מוכן נפשית, לא יודע מה, אני לא שם נסיכה
טוב זה נגמר בידידות, שלאחר חודש נוצר עוד מפגש, שיצרו עוד מפגשים, שכשבכולם ברור שאני בעמדתי ושאני גם אם שנינו נרצה כנראה לא במקום הזה כרגע (אולי זה בגלל שזה פשוט לא זה), וככה לפעמים און אנד אוף, אם אני מרגיש שזה נהיה קצת יותר מזה אני נעלם לשקט שלי, או שאם אני יוצא עם מישהי אז אני נעלם (מה אני אגיד לה, אני יוצא עם מישהי?!)
אבל היא רוצה ויוזמת, ו"כן, נשאר חברים" (במובן הידידותי)
ומצד אחד אומרת לי שהיא לא רוצה אותי כיזיז
אבל מצד שני מה אנחנו אם לא זה ?
אני לא משלה ולא משקר והיא יודעת בדיוק מה עובר לי בראש
ואני בכלל לא בקטע של לפגוע בה, אני ניסיתי להעלם ולהמשיך בחיי
אבל היא יוזמת , והבעיה היא שהיא סקס ברמה גבוה, וכבר יש לי סוג של הכרות איתה, אז זה בכלל יש באלגן
אקיצר
לפני שבוע אנחנו אצלי, ומה היא אומרת לי (שאני לא יודע איך זה עלה בכלל)
היא זורקת לאויר ברגיל שהיא מאוהבת בי
ואני כזה כולי פרצוף מופתע ולא מבין " מה את ?!?!?! "
היא "מאוהבת בך, אמרתי לך כבר"
אני "מתי אמרת לי את זה ?!"
היא "בקפה"
אני "אמרת שיש לך רגשות אלי, לא אמרת שאת מאוהבת בי !
היא "אל תדאג זה בקטנה" בניסיון חצי להרגיע אותי, כאילו "עסקים כרגיל"
אני נתתי לזה להגמר שם כי הייתי צריך רגע לעכל את זה
עכשיו אני כבר מגיש שזה לא יכול ללכת למקום חיובי
כי אני לא רוצה לפגוע בה , בטח לא בשביל סקס
למרות שהוא ממש משובח
אבל עכשיו איך חותכים את זה ?
וממתי יש לי רגשות אליך = אני מאוהבת בך ? אפחד לא עידכן אותי בזה
ואולי עזרה מהבנות פה, אם בראש שלה אנחנו לא יזיזים (עם קצת יותר) , אז איפה אנחנו לעזעזל ? ( תדליקו פה תאור)
ואיך יוצאים מהעסק הזה ?
לצאת בכלל מהעסק הזה, או להקשיב לשד האדום שאומר לי "חמוד, היא ילדה גדולה, ואם היא רוצה את הלובלוב שלה, את תן לה אותו, ותפסיק לחשוב עבור אחרים, אתה עושה לי ים עבודה"
מה דעתכם ?
הכרתי מישהי לפני כמה חודשים
יצאנו איזה חודש וחצי משהו אינטנסיבי, היה סבבה בהתחלה
ואחר כך פתאום ביום בהיר אחד כבר לא היה בא לי
היא חמודה והכל, אבל אנחנו לא התאמה, וככל שזה נהיה יותר מחייב ככה פחות נוח לי לנשום
ואם פתאום אני מרגיש שזה לא המקום שלי, אז אני פשוט לא מסוגל להשאר שם
אבל מצד שני אני אומר לעצמי "סתום דביל, אתה תמיד אוכל את הסרט הזה, אולי שב בשקט רגע ותרגע"
טוב
בקיצור עם הרגשות האלו אנחנו נפגשים בבית קפה
שבו אני מרגיש בפנים כאוס אדיר, לא בקטע של רגשות
בקטע של אמת וכנות, כי באמת והכנות ממש ממש לא בא לי להיות שם והייתי רוצה שכל זה פשוט יעלם
קיצר
יושבים שותים, והיא אומרת לי שהיא רוצה לספר לי שיש לה רגשות אלי (בדיוק כשאני רוצה להגיד לה שגם לי יש רגשות אלי)
ושהרבה זמן היא לא הרגישה ככה (ועוד דברים שאני לא ממש התרכזתי בהם בניסיון למשול על הכאוס הקטן הזה שמתרחש לנגד עיני)
מאון לאון לא היה שקוף שאני לא אני באותם רגעים (מהסיבה שאני לא יודע לא להיות אני)
בקיצור זה ניגמר איכשהו ואיש איש ביתו הוא
אבל זה לא העיניין העיקרי
טוב, מה שקרה עם הקשר הזה הוא שחתכתי את זה ביפה ובהסבר כנה שהיא מקסימה ושאני פשוט לא שם
אולי פחד ממחויבות אולי אני עוד לא מוכן נפשית, לא יודע מה, אני לא שם נסיכה
טוב זה נגמר בידידות, שלאחר חודש נוצר עוד מפגש, שיצרו עוד מפגשים, שכשבכולם ברור שאני בעמדתי ושאני גם אם שנינו נרצה כנראה לא במקום הזה כרגע (אולי זה בגלל שזה פשוט לא זה), וככה לפעמים און אנד אוף, אם אני מרגיש שזה נהיה קצת יותר מזה אני נעלם לשקט שלי, או שאם אני יוצא עם מישהי אז אני נעלם (מה אני אגיד לה, אני יוצא עם מישהי?!)
אבל היא רוצה ויוזמת, ו"כן, נשאר חברים" (במובן הידידותי)
ומצד אחד אומרת לי שהיא לא רוצה אותי כיזיז
אבל מצד שני מה אנחנו אם לא זה ?
אני לא משלה ולא משקר והיא יודעת בדיוק מה עובר לי בראש
ואני בכלל לא בקטע של לפגוע בה, אני ניסיתי להעלם ולהמשיך בחיי
אבל היא יוזמת , והבעיה היא שהיא סקס ברמה גבוה, וכבר יש לי סוג של הכרות איתה, אז זה בכלל יש באלגן
אקיצר
לפני שבוע אנחנו אצלי, ומה היא אומרת לי (שאני לא יודע איך זה עלה בכלל)
היא זורקת לאויר ברגיל שהיא מאוהבת בי
ואני כזה כולי פרצוף מופתע ולא מבין " מה את ?!?!?! "
היא "מאוהבת בך, אמרתי לך כבר"
אני "מתי אמרת לי את זה ?!"
היא "בקפה"
אני "אמרת שיש לך רגשות אלי, לא אמרת שאת מאוהבת בי !
היא "אל תדאג זה בקטנה" בניסיון חצי להרגיע אותי, כאילו "עסקים כרגיל"
אני נתתי לזה להגמר שם כי הייתי צריך רגע לעכל את זה
עכשיו אני כבר מגיש שזה לא יכול ללכת למקום חיובי
כי אני לא רוצה לפגוע בה , בטח לא בשביל סקס
למרות שהוא ממש משובח
אבל עכשיו איך חותכים את זה ?
וממתי יש לי רגשות אליך = אני מאוהבת בך ? אפחד לא עידכן אותי בזה
ואולי עזרה מהבנות פה, אם בראש שלה אנחנו לא יזיזים (עם קצת יותר) , אז איפה אנחנו לעזעזל ? ( תדליקו פה תאור)
ואיך יוצאים מהעסק הזה ?
לצאת בכלל מהעסק הזה, או להקשיב לשד האדום שאומר לי "חמוד, היא ילדה גדולה, ואם היא רוצה את הלובלוב שלה, את תן לה אותו, ותפסיק לחשוב עבור אחרים, אתה עושה לי ים עבודה"
מה דעתכם ?
