אז, היי :)

רקמישהי

New member
אז, היי :)

נראה לי שאני פונה למקום הנכון.
כבר הרבה זמן שתכננתי לכתוב פה, אבל עד היום לא עשיתי את זה, עצלנות.
אני... בבעיה.
כבר הרבה זמן שאני לא עושה דברים כאלו ואחרים שמגדירים אותי כדתיה ואני לא מרגישה דתיה.
נכנסתי לשאלות עם עצמי מה אני כן.
כי גם דתל"שית אני לא, אני עוד לא שם, לדעתי.
אני מספרת לאנשים שאני גם לא הכי דתיה בעולם, למרות שאני הולכת עוד עם חצאיות, נראה לי זה מה שנשאר בעיקר, השאר לא כל כך אכפת לי.
הגעתי למצב שלא אכפת לי מהדת.
אני לפעמים מרגישה רע עם זה, שפשוט לא אכפת לי.
זה נורמלי?
אני גם מסתובבת עם אנשים שמגדירים את עצמם כאתאיסטים ודי מדברים על זה כל הזמן, אם יש או אין אלוהים.
אצלי זה מעולם לא היה שיקול, תמיד הייתה התחושה שאני לא באמת שייכת. וזה די קרה פשוט. מעולם לא הרגשתי שייכת לדת. הרגשתי ש"הדת לא אוהבת אותי"

קרה לעוד מישהו שהוא יצא בשאלה לאו דווקא בגלל שאלת קיומו של אלוהים?

(מצטערת על הפוסט המבולבל, יש לי כל כך הרבה שאלות שהם לא באמת נכנסות בבת אחת חח)
 
ברוכה הבאה!

כולנו עברנו את שלב הבלבול, אם את עושה את הדבר הנכון או לא, אם תתחרטי על זה בעתיד ועוד ועוד. זה בסדר, זה תוצר החינוך השמרני שקיבלנו וזה עובר!

לא הבנתי איפה את עומדת מבחינת דת, שומרת שבת, כשרות וכדו' או לא. אבל בייננו, ההגדרות לא ממש משנות. מה שכן, את בתהליך וכשהוא יסתיים, וזה יכול לקחת אפילו שנה שנתיים, את פתאום תקומי יום אחד ותמצאי את עצמך במקום שטוב לך בו, עם מציאות שאת קבעת לעצמך, ושמחה על כך. ואז תדעי שהגעת למקום הנכון.

שיהיה בהצלחה והעיקר תזרמי, תחיי את חייך ואל תנסי לשים את עצמך בתוך מסגרת כי לא תצליחי וזה סתם יבלבל אותך יותר.
 
אלוהים לא בדיוק רלוונטי

גם אם הוא ישנו, יש עוד אלף ואחד דברים שצריכים להסביר את אורח החיים הדתי, ההחמרות המוגזמות, הכוונות והצדקנות יותר מהאפיפיור שהדתיים היום כל כך אוהבים להתפאר בה.

לכן זה נורמלי בעיני שאדם עם מעט שכל בקודקודו לא ירגיש שייך לדת כזו, שיצאה מכלל שליטה, שמנהיגיה כבר לא יודעים מה עוד להמציא כדי לנסות בנואשות לשמר אותה, ושכל מה שמקטלג אותך כשייכת אליה היא מה את לובשת. להרגיש לא שייך לדבר שמושתת על חוסר הגיון, זה נורמלי.
זה משמעות המילה נורמלי כמדומני.
 

רקמישהי

New member
אז זהו

חיפשתי קצת על זרמים אחרים ביהדות, כי להתנתק לגמרי בכללי זה די קשה (אני מדברת על ילדה בכיתה י...)
כל זרם נשמע לי יותר מופרח מהשני.
גם הרפורמים, שהם עוד נחשבים כגדר בדיחה בתיכון שלי נשמעים לי פחות גרועים אבל עדיין לא השאיפה...
וכן גם אני מסכימה שההנהגה יצאה מכלל שליטה ><
אני פשוט.. נמאס מההגדרה הזאת של דתיה. אני בורחת מההגדרה הזאת ל"לא מוגדר". ואני בן אדם ששונא שדברים לא מוגדרים. בעיקר דברים כאלו ><
 

that the way

New member
הנה הגדרה

אולי פשוט תגדירי את עצמך כיוצאת
גם אני לפעמים חיפשתי סוג של שיכות גיליתי שהכי קל להתחבר לקבוצה שבאה מרקע דומה ונמצאים באותה סיטואציה.
welcome
 

רקמישהי

New member
אני באמת ובתמים הולכת לאמץ את זה.

מכל ההגדרות, זאת ההגדרה הכי נכונה.
כי יצאתי. וזהו.
 

LielDotan

New member
היי:)

עזבי אותך מהגדרות, תעשי מה שמתאים לך וטוב לך.

רוצה לחקור את מתן תורה היה או לא היה? לכי על זה.
רוצה ללכת עם חצאית ולחלל שבת? לכי על זה.
רוצה ללכת על עקבים? לכי על זה.

תרגישי בנוח, שתפי אותנו במה שאת רוצה, נשתדל להקשיב.
היי ברוכה:)
 
גם אני!

וברוכה הבאה

האם את גרה בדירת שירות? האם את יכולה לחלל בה שבת, ולעשות בה כאוות רצונך (בערך)?
 

רקמישהי

New member
תודה! (L)

כן, אני גרה בדירת שרות, העדפתי להתרחק קצת מהבית.
האירוניה שאני מחללת שבת, ולא לובשת מכנסיים וכל הדירה שלי ההפך. והן "דתיות"
ו....עשינו כבר שבת כזאת, אני, שתי חברות, ושני ידידים (שניהם בישיבה, אנחנו לא מבינות מה הם עושים שם... אחד מהם גם עזב... הוא גם חזר בשאלה)
הייתה שבת מאד מאד מאד מוזרה.
 
למה אירוניה?

אני לא שומרת שבת, אולי זוכרת אותה בקטע טוב, ואני לובשת חצאיות כי זה סקסי.
אני לובשת גם מכנסיים, אבל בעיקר בחורף כשקר לי.

עשית בחוכמה שעזבת את הבית, כך תוכלי לבדוק את הגבולות שלך.
אני מכירה הרבה דתיים שדווקא במשך השירות (צבאי או לאומי) "הורידו את הכיפה", כמובן לא רק במרכאות. המרחק מהבית, ההווי החברתי סביבכם, העצמאות והרצון לחדש או לארגן מחדש תוויות עצמיות תורמות ליציאה יחסית חלקה מהדת. תנשמי עמוק, תמיד ישנה דרך חזרה, גם אם הלכת רחוק. כולנו עושים טעויות, וזכותנו לבחור אותן בכוחות עצמינו. ויהיה מעולה לגלות שזו בכלל לא טעות, ואין צורך לחזור לשום מקום כי התקדמת ויחד איתך התקדם העולם, ובתוכו משפחתך.
בהצלחה!
 

רקמישהי

New member
עשיתי בחוכמה שעזבתי את הבית אבל...

תמיד יש את הרגשות אשמה שאולי אני סתם נהנת לתת לעצמי לעשות מה שאני רוצה, אולי אני פשוט סתם...
כי כן יצאתי בשנת שרות הזאת לכל מיני מקומות, כל השתכרתי וכן עשיתי שטויות (גם מהסוג שאני מתחרטת עליהן...לא בהגזמה, אבל יש ><)
הבעיה שלי זה, מה הלאה?
השנה עוד שניה נגמרת, וכנראה שנה שניה אני לא עושה.
זה שנה הבאה בבית.
וזה שוב חזרה של שנה אחורה....
 

that the way

New member
יש אולי אפשרות לא לחזור לבית?

מה עם להתחיל חיים בדירת שותפים לעבוד ולילמוד מקצוע?
 

רקמישהי

New member
בגיל 19?

אין לי באמת איך לממן את זה, אפילו פסיכומטרי אין לי- בעיקר בגלל שאננות.
הקטע שאמא רוצה לממן לי את זה. רק שאני אלך. אבל זה מרגיש קצת ניצול, לא?
במיוחד שאני רוצה לספר לה ><
 

that the way

New member
לא יודעת בקשר לגיל

אבל לדעתי הגיל לא אמור להיות בעיה, זה תלוי איך את מרגישה אם את מספיק בשלה לזה, מצד אחד את כבר חיה מחוץ לבית למה לחזור אחורה?
אני שואלת מתוך עניין אני באמת לא מכירה את הסיטואציה.
זה גם תלוי בקשר עם ההורים, אם אחרי שתדברי איתם איך הם יגיבו וכו.
ברור שיותר פרקטי זה לגור אצל ההורים אבל יש יתרונות וחסרונות לכל דבר
 

רקמישהי

New member
לכן אני תוהה אם לקחת את אמא שלי לשיחה...

(לצורך העיניין אבא לא בתמונה)
אני מפחדת מה יהיו התוצאות של העיניין.
כי היא טוענת שהיא תקבל אותי בכל מצב (זה מה שהיא אמרה לפני שהיא יודעת...)
אבל דיברנו פעם על הנושא בעקיפין על ילדים שחוזרים בשאלה (ראינו סימני שאלה ביחד וכאלה...) והיא אמרה שתמיד הורה ירגיש שזה אכזבה שלו.
ואני ממש מפחדת שהיא תעשה לי רגשי בעיניין ><
 

that the way

New member
אני רואה שיש לנו הרבה במשותף :)

גם אני חצי חצי
וגם אמא שלי אמרה פחות או יותר אותו דבר, ולי יש אחות שלפני עברה להיות סוג של דתיה (היינו חרדים), והיא אמרה אותם דברים
אבל בכל אופן היא קיבלה אותנו כמו שאנחנו, זה לא אומר שהיא לא תעשה לך ריגשי... ועוד הרבה... אבל היא עדיין תואב אותך אני מאמינה
דרך אגב האם היא בצד המזרחי?!
 

רקמישהי

New member
היא הצד האשכנזי תאמת

היא מהאמהות המגניבות (אני מרקע דתי לאומי) יש לה פייסבוק והכל -כן היא טוענת שהיא לא עוקבת, אבל היא עדיין עושה לייקים. ומגיבה. זה מצחיק לפעמים.
את סיפרת לה?
 

that the way

New member
כן אבל זה סיפור מסובך

לא תכננתי לספר לה אבל בסוף יצא שכן...
היה כמה שבועות של הלם מצד המשפחה (הייתי נחשבת הדוסית במשפחה), אבל בסוף היא דיי מתחילה לקבל את זה ( זה היה בסה"כ לפני 3-4 חודשים) זה עדיין עוד מתעכל..
 

רקמישהי

New member
מה את ממליצה?

אני מפחדת להפיל את זה על אמא שלי, כי היא נראה לי כבר מנחשת... וזה פשוט מרגיש לי מפגר.

למרות שדיברנו על מוסדות ללימודים גבוהים היא אשכרה אמרה שמות של מקומות דתיים.
ניסיתי להסביר לה שזה לא הכיוון... לא נראה לי שהיא הבינה><
 
למעלה