אז החלטתי לכתוב פה.
כי לפעמים אני מרגישה שאף אחד לא מסוגל להבין אותי. כבר עברו 8 חודשים ואני כאן יושבת ובוכה כאילו איבדתי אותו הרגע. את אבא שלי. ואני לא מצליחה לעבור את זה, אני לא מצליחה לעבור הלאה. כל דבר מזכיר לי אותו, ואני בולעת את הבכי בשביל שאף אחד לא יצטרך לשמוע אותי מייללת ככה. כי אין מה להגיד, לא לי ולא להם. ואני מתגעגעת אליו. אני כ"כ מתגעגעת אליו. ואני מסרבת להאמין שעוד ימשיכו לעבור עוד הרבה חודשים כאלה בלעדיו בבית. ואני לא מסוגלת לעכל את זה, ונמאס לי לנסות. אבא שלי חלה בסרטן (מזדיין) בריאות. גרורה של סרטן קודם בבלוטת התריס. וכעבור שנה של טיפולים, שמתוכם חודש בביה"ח, הסרטן ניצח אותו. ונשארנו משפחה כואבת ומתגעגעת. ואני הצעירה, עדיין לא בת 16.. וקשה לי כ"כ להמשיך כרגיל.
מה אני אעשה?....
כי לפעמים אני מרגישה שאף אחד לא מסוגל להבין אותי. כבר עברו 8 חודשים ואני כאן יושבת ובוכה כאילו איבדתי אותו הרגע. את אבא שלי. ואני לא מצליחה לעבור את זה, אני לא מצליחה לעבור הלאה. כל דבר מזכיר לי אותו, ואני בולעת את הבכי בשביל שאף אחד לא יצטרך לשמוע אותי מייללת ככה. כי אין מה להגיד, לא לי ולא להם. ואני מתגעגעת אליו. אני כ"כ מתגעגעת אליו. ואני מסרבת להאמין שעוד ימשיכו לעבור עוד הרבה חודשים כאלה בלעדיו בבית. ואני לא מסוגלת לעכל את זה, ונמאס לי לנסות. אבא שלי חלה בסרטן (מזדיין) בריאות. גרורה של סרטן קודם בבלוטת התריס. וכעבור שנה של טיפולים, שמתוכם חודש בביה"ח, הסרטן ניצח אותו. ונשארנו משפחה כואבת ומתגעגעת. ואני הצעירה, עדיין לא בת 16.. וקשה לי כ"כ להמשיך כרגיל.
