אז הבוקר ..........

[רות 2]

אז הבוקר ..........

אני צריכה לפטר עובדת קבועה מזה 12 שנה............ ועוד מספר קבלני משנה נחיפלאים שלעולם לא אמצא להם ,לנאמנותם וחריצותם וידידותם הניפלאה תחליף ................ וזה קשה קשה בדיוק כמו להיות מפוטר............. תחושה של חוסר אונים , חוסר ביטחון , פחד מהעתיד לבוא......... עצוב לי , וקשה לי לתפקד גם ענינים כלכלים הם חלק אינטגרלי בהחלטות של לגור יחד לא איך נכון להתחלק ............כן כן אני יודעת ..אנכנו תמיד ננסה לגמד את העינין החומרי מול העינין הריגשי אבל ..........גם נושא זה הוא חלק מפזל שצריך לחבר בתמונת הזוגיות........... מצד שני עכשיו שסימתי לשתות חצי כוס הקפה וסתכלת בחצי כוס הקפה המלאה שלי ...אני מזכירה לעצמי שוב ושובשמצבי יותר טוב משל אחרים כי לי יש עדין מאיפוא לצמצם מאיפוא לחסוך ויש כאלה שאין להם כבר מאיפוא לצמצם... אז כבד לי בכל זאת ,פוחדת בכל זאת.......

 

[טוקסידומון]

מסכים...

מכל הלב,,,לפטר, לעיתים קשה יותר מלהיות מפוטר,,,אתה נובר בספרים, מחפש דרך, למשוך עוד חודש,,,לקצץ פינות אחרות. כשמגיע הרגע, וברירה כבר אין...עושים את המעשה.זה קשה תמיד, אבל כשמדובר באנשים שעברו איתך דרך ארוכה,קשה שבעתיים,,,גם ההבנה שלהם, למצב,,,לא ממש עוזרת, לא לי,,,אבל ביחוד, לא להם...שלושה כבר הלכו. לא אעבור זאת שוב. כיום זה כולם או אף אחד.בימים קשים, שלצערי עוד יבואו,כולנו נראה זאת באופן שווה בתלושי המשכורת...אבל לפטר, לא אפטר...זה נגמר.

 

[חיפוש ית]

וכשהוא יגיע הרגע

ותידרש לפטר? מה תעשה אז? העובדה שמלאכת הפיתורים נפלה עליכם לא מפילה את האחריות עליכם. גם אם כן, גם אם העסק הוא פרטי והגעתם למצב שבו פיטורים הם הכרח. זה חלק מהחיים. מבינה שזה קשה ולא הייתי רוצה להיות בנעלים שלכם, אבל...

 

[רות 2]

כולם או אף אחד?.....

איך ?...על מי תחשוב ובמי תתחשב ..בזמן אמת...בילדתך ,ביתך... או בו בפרנסת העובד האחר מתי תפעיל את הצד הקיים הזה שניקרא אגואיזם ואו לחילופין דאגה לביתך או לביתו?. אחרי שתמשוך עוד חודש ... אחרי שתקץ עוד... אחרי שימוש בכל הברירות...?? הקפה התקרר לי.......ובקור ואני חייבת להודות וללא בושת פנים אדאג קודם לילדי...... וגם אתה תעשה זאת!

 

[טוקסידומון]

לדאוג לילדה

יעמוד בראש, תמיד...אבל לדאוג, איננו רק כסף, לדאוג, זה מכלול שלם של דברים...בינהם, כבוד,והערכה של דברים טובים, תופס מקום מכובד.חלק מהאנשים הללו סחבו אותי דרך תקופות נוראיות...בלעדיהם, סבלנותם, וטוב ליבם, לא היה עסק...ילדיהם, בני בית בביתי, חשובים הם לא פחות...9% משכורת של כולם,שווה פועל אחד...תעשו החשבון לבד...רואה החשבון טוען שזו התאבדות, במידה מסוימת הוא צודק. אבל הרעיון הבסיסי של העסק, היה תמיד, יחד...זה כוחנו. לא אוותר על זה.

 

[רות 2]

אני גם מתחברת למתרס הזה......

12 שנה הם איתי..חלקם 14 .. ואני איתם......... בשמחות, באבל,....בעזרה הדדית של שעות נוספות שניתנו מרצונם חריצותם ......... עזרה כספית והלוואות על חשבון.... אוזן קשבת מבחינתי ....... אלוהים עדי שסחבתי את העגלה עד עכשיו...... להתאבד ..עיסקית כי הרעיון העיסקי הוא ביחד.......???????? שכמוני לא יכולה לחשוב בצורה כזו.... ראבק אישה לבד(פייטרית לא קטנה..)עם 3 ילדים וכל שאר ירקות מסביב אתה יודע... ארנונה חשמל ..... אבט שמעולם לא נתן מזונות אלה אם כן ההוצאה לפועל ניכנסי לתמונה..... אני לא יכולה להרשות לעצמי הפריבילגיה שלקחתה לעצמך.... "ליפול ביחד, אני קמה ונופלת לבד ..... ושוב אפול ואקום לבד.....

 

[אני ענת]

מסכימה איתך לחלוטין - רות

אין לי ספק שהתלבטת רבות לפני שהחלטת לפטר אבל לך כאישה לבד באמת אין את הפריבילגיה ליפול. זה קשה, עצם הסיטואציה לומר לעובדת ותיקה כל כך ללכת אבל אין לך ברירה, הפרנסה של ילדייך קודמת לכל. מאחלת לך בהצלחה, ביום הקשה הזה.

 

[טוקסידומון]

ברור לי שזה לא תמיד אפשרי

ונפילה מבחינתי תסתכם בהשתלטות של אחד משני הענקים בארץ על העסק...הם יצתרכו לשפר את הצעתם,,,{חמש שנים התחיבות העסקה לכל הצוות,מלבדי, במקום שנתיים שהם מציעים כיום} כל סגר מקרב אותנו לשם בצעדי ענק, כל חרם עולמי על מוצרי ההתנחלויות והתעקשות המדינה שלא לאפשר לנו לפרסם מאיפה המוצר שלנו מגיע, הינו עוד מסמר בארון שלנו...המתחרים האחרים כבר נפלו, נשארנו הקופרטיבים ואני...מקצועית אני אוכל אותם בלי מלח, וזה למה עדין שורד. אני באופן אישי,לא אעבוד תחתם, יהיה מה שיהיה...אבל הצוות, יקבל משכורת, ככה או ככה...יחד איננה רק מילה. היא התחיבות בין אנשים. היא לא נעלמת כשנגמר הכסף, להיפך,,,זה הזמן הכי משמעותי מבחינתה...

 

[ניצת שושן]

על כך רות

ברור שלא נשאלת השאלה בודאי שראשית אדאג לילדי

 

[blonda3]

מסכימה עם שניכם.....המצב לא קל../images/Emo4.gif

אולי כבר יבואו ימים של סולידריות בעם שלנו? יש כבר ניצנים לכך. אז שזה יימשך. כי המצב בארץ גרוע. שרק לא יהיה גרוע יותר. המון פיטורים, המון עסקים שנסגרים, המון מובטלים,ירידה חדה ברמת החיים, לפעמים קשה יותר לעשיר שיורד מנכסיו מאשר לעני שנולד למצב של עוני. מצב כלכלי זה בהחלט דבר שמשפיע על הרבה דברים בחיים.

 

[*יערית]

אימרה חכמה בלונדה...

"לפעמים קשה יותר לעשיר שיורד מנכסיו מאשר לעני שנולד למצב של עוני." חושבת על זה....

 

[r e d head]

מפטרים, ומקצצים....

ויש אוירה נאחסית, אצלי במקום העבודה אני לא בטוחה שיש הצדקה למצב הזה, כי העבודה כאן לא תלויה באופן ישיר במצב המשק. ואין שינוי במצב הכספי של החברה או היקף העבודה. אבל מנצלים את המצב ואת האוירה הכללית. יכולה להגיד שזה לא הכי נעים לעבוד כשחרב הפיטורים מסתובבת מלמעלה ושמתנהגים אליך כאילו עושים לך טובה שנותנים לך עבודה. מרוב התלהבות לחסוך שוכחים לפעמים שעובדים ממורמרים נותנים פחות תפוקה.

 

[ניצת שושן]

נדמה לי...

שאני מכירה לך

 

[מזל היחידה]

לא הייתי אומרת שזה אותו דבר

אבל בהחלט כואב כמעט אותו דבר ברגע הראשון בהמשך את תשכחי זה יעבור לך אבל למפוטר זה לא עובר מהר כל כך אני מדברת מניסיון שפוטרתי ללא סיבה מיוחדת וחוץ מהבלגן שזה עשה לי בחיים הכאב עוד שם מידי פעם עולה קשה להסביר אבל פגיע כזאת שלא תישכח. בכל אופן מבינה אותך מנסה לחשוב מהצד שלך ואם הייתי צריכה לפטר מישהו ממש ממש לא נעים זה בטוח לאחרונה הדפסתי 2 מכתבי פיטורין וגם זה אפילו עשה לי רע והרגשתי יד בדבר.

 

[ניצת שושן]

מזליקה

הענין הוא שלרות יש סיבה וכשמנהלים עסק זאת בעיה ונשאלת השאלה האם ליפול ולקחת את כולם אחרי או לפחות לדאוג לשמור על המעט שעוד קיים...

 

[מזל היחידה]

כן תודה מתוקה

בהמשך הבנתי גם את זה בהחלט חושבת שאין לה ברירה וזה מה שעליה לעשות עם כל הכאב צריך להציל את מה שאפשר ולא ליפול יחד עם כולם.

 

[ניצת שושן]

כל כך מבינה

את התחושה הזאת כשצריך לפטר... בכל פעם שהייתי צרכה לעשות צעד כזה התהפכתי לילות... אבל אין ברירה ולפעמים צריך לעשות דברים שרגשית קשה לך אבל הם כורח המציאות ואת יודעת רות? אני חושבת שהאנשים הללו שאת כל כך מפרגנת להם בעצם יודעים את מה שאת מרגישה ויש לי תחושה שעם כל הכאב הם יקבלו זאת בהבנה תהיי חזקה אישה יקרה

 

[רות 2]

צדקת.....כל צדקת ניצת....

הם מבינים ......... הם בעצם הרגישו וידעו שזה עומד לקרא...אפילו לפני (אופטימית בצורה פאטלית). אולי בגלל עברי.......ילדה של שכונות.... השכלתי ולמדתי באוניברסיטה של החיים ...יותר מכל אוניברסיטה לשים דגש בכל הנוגע ליחסי אנוש לכבודו של האדם לחברות ולא משנה מה מעמדו מה מעמדי אז עדין כואב ,מבהיל ,ומנסים ביחד ליפול על הרגלים ולא על התחת תודה לכם על ההתיחסות......

 

[ניצת שושן]

../images/Emo24.gif

 

[michaly43]

קשה לה לפטר-אך קשה יותר למפוטר

נכון-זו מטלה לא נעימה, נעים מת מזמן-כה אומרים לנו אבל רות תחזור הביתה בידיעה שלה יש מהיכן לשים את השניצל על השולחן, לשתות קפה ולהסתכל על חצי הכוס המלאה, והוא?????????? והמפוטר? אחרי שנים רבות???????? יודע שלמצא פרנסה אחרת ייקח זמן רב יודע שדמי אבטלה אינם מספיקים יודע שעכשיו אם היו לו חסכונות לעתידו-מעכשיו הם יפרנסו אותו ומשמעות החיים? לקום בבוקר?לא לדעת מה לעשות פתאום עם הריק הזה? ממש יש לי סימפטיה לרות-אבל יותר למפוטר..... ודאגה אמיתית לדרך שבה המדינה הולכת.....