אז...בעיה

[eynat6]

אז...בעיה

ממרומי הירח בבית 10 שלי קצת קשה לי לרשום את ההודעה, אבל אני אנסה. העניין הוא ששמתי לב שאני נוטה להסתכל על דברים מנקודת מבט אישית מדי. מטרת ההודעה הזאת היא בטח לא לקטר, בטח כבר נמאס לכם, אני יותר בקטע של לחפש פתרון פרקטי. אני מוצאת עצמי פעמים רבות מסתכלת על דברים בצורה לא הגיונית, כשאני יודעת שהיא כזו, מנקודת מבט מעורבת מדי אישית. בכל מקרה, אני יודעת שזו לא צורת ההסתכלות הנכונה, אבל לא יודעת איך להימנע מזה. איך יוצרים 'אפקט' של יותר אוויר כשאין לך יותר מדי מזה במפה? איך הופכים את העניינים לפחות אישיים? אני מחפשת משו ממש יישומי, שניתן לבצע, אני מודעת לעובדה שזה נובע מחוסר אוויר, אסטרולוגיה מספקת לך תשובה לגבי 'מאין זה מגיע', אבל לא לגבי פתרון שניתן ממש ליישם. איך לומדים את היכולת הזאת? כאילו- איך לומדים לחשוב פחות עם רגש ויותר עם שכל? האם זה אפשרי? עד לא מזמן חשבתי שבכלל אין לי בעיה אבל לאחרונה זה נעשה מטריד. כאילו אתה יותר מדי מעורב רגשית בחיים שלך..אני בדרך כלל נוהגת לטאטא את מה שלא בסדר, אבל זה חוזר ונשנה. ומציק. שוב- זה לא במטרה לקטר, אני מחפשת פתרון. מה דעתכם? האם עודף המים שלי יעפיל על הדברים..? גם אם אין לכם רעיון, זה בסדר. אבל אם יש- תרשמו. אני ארצה לשמוע.

 

[eynat6]

אני יודעת ששילוב של אש- מים במפה

הוא שילוב 'אישי'. האם מכאן זה מגיע?

 

[eynat6]

כאילו

אתם חושבים שזה איזה שיעור שאני עוברת בתקופה הזו? כי זה נמצא בכל פינה.

 

[neophile]

בשביל לענות לך השאלה

אנחנו צריכים גם לערוך לך מפת לידה וגם לבדוק מעברים שזה הרבה עבודה . אם היית מספקת תאריך וזמן לידה ו\או מפה זה היה עוזר לנו לבחון את העניין וגם אז ניתן רק תשובות חובבניות

 

[יאיר טריבלסקי]

נסי לכתוב את זה כך: אז...מתנה.../images/Emo77.gif

קודם כל, פשוט לראות את התכונות שיש לך ושזכית בהן, כמו מתנה. למה בעייה? זה הופך לבעייה, כשאת מתייחסת לזה כך. במצב כזה את מוצאת את עצמך מזמינה אליך באופן לא מודע אנשים 'הגיוניים' שיאשרו עבורך את ההנחה הזו, וביקורת עצמית שעושה ממך קציצות כשאת לא מצליחה להיות 'הגיונית', כדברייך. אז בואי נבדוק לרגע: מהו הגיון? יש את עולם הרגש, שהוא זה שמפעיל אותנו מבפנים, ויש את ההגיון, זה שיודע לתרגם אותו למציאות בשטח כדי להשיג את מה שהרגש הזה רוצה, להסביר לעצמו למה הרגש טעה ולתת לעצמו בראש, או להשוות את עצמו לאחרים כדי לראות היכן הוא עומד. ההגיון הוא כלי עבודה מבחינתנו, והוא גולם, בדיוק כפי שהמחשב הוא גולם, ומוציא החוצה את מה שמכניסים אליו. העניין הוא שהרגש הזה, הוא והאגו, פועלים מבפנים גם על נושא ההגיון, ומספרים לך סיפורים על עצמך: את לא הגיונית מספיק.. לא טובה מספיק.. מעורבת מדי אישית.. לא כמו כולם שהגיוניים ומעשיים כל כך.. בקצור, את, עינת, לא בסדר. כשתכנת ה'לא בסדר' עולה לאויר, כל כלי הגיוני נרתם כדי לשרת אותה, מבלי לראות שמה שמפעיל אותה מאחור הוא הרגש, ולא ההגיון. אחרי הכל, הוא רק כלי, לא הנהג- הנהג הוא את.. ולכן יקירתי, איך שתתייחסי לזה - כך זה יתממש. תספרי לעצמך סיפור שזה 'לא בסדר' - זה אכן יהיה לא בסדר. עד כאן? אנשים רבים בעולם נעדרים זוית ראייה אישית, מה לעשות. הם נפלאים בהתבוננות מעשית, אבל הכלי שמתרגם את זה לזוית האישית שלהם, איננו. בינינו, מה אנחנו אוהבים לקרוא? מה באמת מעניין אותנו? הזוית האישית שבדברים. הרי הקטע הטכני הוא משעמם, ו..טכני. הזוית האישית היא סוד הקסם. אני אישית כותב ממנה, והופך אותה לאישו שבעזרתו אני מתרגם את המציאות הטכנית באופן אישי, ומכאן גם לא רק מרויח כסף, אלא גם בונה את השקפת העולם האישית שלי, ומגדיר את זהותי. בינינו, הכל אישי, ורק יש הרבה אנשים שלא מחוברים ל'אישי' הזה: תאמיני לי שלא היית רוצה להיות במקומם..

נכון, הם נראים חזקים, בטוחים ויציבים, אבל את שופטת את עצמך רק כי העולם שלך מעיז לתהות, לשאול שאלות, לא ללכת על הבטוח אלא על הלב, וממנו גם לשאוף לתשובות. את חייבת להבין שרוב האנשים האלה שאת מקנאה בהם כל כך, מפחדים פחד מוות מהעולם הרגשי והאישי הזה: או שנפגעו ממנו בעבר, או שהם מפחדים לטבוע בו. הם יעשו לפעמים הכל כדי לסרס את אנשי הרגש, יזכירו להם בפטרונות שהם 'לא מעשיים', שהחיים הם לא משחק, ושהם בעמדת נחיתות. אבל בינינו-למה שהחיים לא יהיו משחק, או הרפתקה? למה לא להבין שזה שאת הולכת עם הקו הרגשי הופך אותך לחווה דברים באופן ישיר ועוצמתי, בניגוד לאלה שחווים זאת דרך פילטר מתבונן ומרוחק משהו, נמצאים בתחושה שהעולם נמצא שם מולם, ואין להם אפשרות לגעת בו באמת? דיברתי עם לא מעט כאלה, תאמיני לי, ואישית מעדיף את התחושות העוצמתיות שלי על פני ההגיון הקריר והמסרס שאמנם גורם לך להרגיש בטוח יותר כי אתה לא ממש מעז לגעת ברגש ובחיים עצמם, אבל גם חי פחות. הירח בבית 10 הוא מתנה: זהו פילטר אישי רב עוצמה, שמעביר הכל דרך הפריזמה שלו, ותפיסת המציאות האישית שיוצאת ממנו היא זו שמעניינת באמת. את אולי לא במצב שיכולה ממש להעריך את זה עדיין, אבל אנשי הרגש הם האנשים החיים באמת. כל השאר צריכים מדי פעם ליצור להם דרמות כאלה ואחרות כדי להרגי שיש שם חיים, באזור הלב, אחרת הדברים לא יזוזו. ניחנת במקום יצירתי, בעל זוית אישית, שאם תמצאי את המקום שבו תוכלי לבטא אותו - כמו כתיבה, למשל - אותו עולם הגיוני שאת מעריצה כל כך ימחא לך כפיים, לא תאמיני עד כמה.. נסי לנקות ולטאטא את השופט הפנימי הנוקשה שלך שאומר לך שאת 'לא בסדר': את בסדר גמור, עינתוש, ואפילו מקסימה מתמיד! ושלא תעיזי לרגע לחשוב שנמאס לנו או משהו: בסופו של דבר כולנו די דומים, במקום כזה או אחר, ולגיטימציה עבורך לשאול את השאלה לפעמים היא גם לגיטימציה לאחר לשמוע ולהבין דרכך אולי דברים שלא העז לשאול.אז.. המשיכי לשאול, להתחבט, לפרכס, להכנס בקירות של עצמך, כי רק האמיצים באמת מגיעים בסופו של דבר לשלמות הפנימית הזו, שיש לאנשים שלא ויתרו על המהות הפנימית שלהם, למרות הסביבה השופט הפנימי והתסריטים האלה שלוחשים לנו כל הזמן בשקט שאנחנו לא בסדר..

עד כאן?

 

[eynat6]

וואו

איזה יופי