אז אתמול

[מיקושה]

אז אתמול

זה היה יום השנה לפטירתו של אבא שלי..
10 שנים..
והזמן טס..
עמדנו שם..מעט מבודחים..מנסים בציניות להעלים רגשות חבויים..להיות חזקים שם בשביל אמא..שגילתה את האהבה הגדולה שלה אליו רק אחרי שנעלם.. ה
יא הייתה רק בת 17 כשהכיר וכבר בגיל 18 ילדה את אחי הבכור..שנתיים וחצי אחרכך הגעתי אני..
אישה ילדה עם שני ילדים.
הבת שלי בגיל שהייתה בו אז.. כבר אמא.. הוא היה מבוגר ממנה ב13 שנים איש יפה גבוה בלונדיני וחרוץ.
והיא, מלכת היופי של השכונה, בשל המקצוע שלה נדרשה להיות לבושה במייטב ..וכך גדלתי עם אמא..יפה מידיי -שתמיד הייתה יפה יותר ממני..
והשנים חלפו והפרש הגילאים עשה את שלו =היאבשיא פריחתה והוא בתחילת קמילתו,
ואז יום אחד הוא מת..בלי שום אזהרה מוקדמת..היאא גילתה מה אהבה.

עמדנו שם כולנו..
אחי אני ואחיותיי עם מקבץ נוסף של אנשים שאבא היה משמעותי עבורם..
והיא עמדה שם..במבט ילדותי שלא נעלם ממנה.. עוד מאז שהייתה נשואה לו..כשנורא רצתה משהו..
מנסה להעלים את הכאב..ולשנן לעצמה בלב..אין יותר ומה שהיה כבר איננו..
אבל אני ידעת..שאחרכך כשהיא תהיה לבד..
היא תבכה..
וחיכיתי לבכות גם אני..
על החסר הזה שהשאיר ועל הגעגוע..

עכשיו לבד

 

[יונק הצוף]

כתבת יפ ה , ונוגע , וכואב
והשבוע לפני 10 חודשים אנחנו בלי אמא

 

[מיקושה]

גם לך..

קשה.

 

[רוצה להתרגש מחדש]

הפחד הגדול ביותר שלי

הוא להתמודד עם עזיבתם העתידית, הבלתי נמנעת של הוריי (שיבדלו לחיים ארוכים).
אני חושבת על זה, ונסיבות החיים הביאו אותי להתמודדות על המחשבות הנ"ל כמה פעמים, לשמחתי לשווא.
אני יכולה רק לנחש איך ההרגשה, לא מעבר, והיות ואני לא מאמינה גדולה בחיבוקים וירטואליים, אני אומר לך שמקווה מצאתם נחמה כל שהיא, לפחות בגילוי האהבה של אמא עבור אבא, אחרי לכתו.
(זה כי אני חסידה גדולה של חיפוש אחרי למידה ומשהו חיובי בכל חוויה בחיים שלי).

 

[מיקושה]

בהתחלה..

היה כעס..
אחרכך הגיעה החמלה והגילוי..
זה הביא מעט נחמה.
בוקר טוב לך יפהפיה

 

[רוצה להתרגש מחדש]

יום מקסים

אני דוחה את הקץ, צריכה להתחיל איזה פרוייקט גדול בבית, שברור לי שאני אדחה עוד ועוד עד שברגע האחרון אני אתפרק עליו בכל המרץ...
בינתיים משוטטת פה ומבזבזת כסף אונליין, וכמה נוירונים שלא בשימוש גם ככה.

 

[מיקושה]

שיהיו בריאים...

אל תבזבזי .
אני הולכת לצבוע שיער יש לי מצברוח..לאדום אדום..מעניין איך יקבלו אותי פה אחרכך..חח אבל אני במשבר מותר לי!

 

[יונק הצוף]

בשבילי גם ורטואלי נחשב

לפעמים בורטואליה אפילו יותר קל להיפתח
ולהכניס פנימה לחיינו אנשים שבחיים האמיתיים
לא בטוח שהייתי עושה את זה
לפחות לא באותה מהירות

ורק בריאות להורייך

 

[רוצה להתרגש מחדש]

הוירטואליה היא מקום נהדר

רק שאתה מוגבל ביכולת לחשוף עד הסוף.
לפעמים יש דברים שממש מתחשק לי לשתף בהם פה
וזה בלתי אפשרי עבורי.
ואתה, מצאת נחמה כלשהי בלכתה של אמך? משהו?
אולי גילית עליה דברים שלא ידעת?

 

[יונק הצוף]

אז ככה

לא תמיד צריך לחשוף עד העצם ..
כשמגיעים לסף מסויים בורטואלי , מן הסתם כבר נפגשים
ורטואליה היא גם בין שני אנשים - לא רק פורום או קומונה - שם אפשר להגיע ליותר פתיחות ופגיעות

בקשר לאמי
הספקנו להיפרד , לקח לה שבועיים בבית החולים
שם נפטרה בכלל מחיידק שעבר אליה דרך הצוות ולא ממחלה שהיתה לה..
אבל היא כבר היתה עייפה , הספיקה לעשות עוד ממיטת חוליה כמה סגירות
אמרה שראתה עולם , שראתה ילדים ונכדים
והיה לה כבר אומץ ללכת

מצאתי נחמה בזה שיש בי כמה מהתכונות שלה
כשאני מבשל אני נזכר בה ונזכר בהנאה שלה מזה שאכלנו ממטבחה
נזכר בחכמת החיים שלה , בעקשנות שלה לפעמים
לא סתם אומרים אין כמו אמא

 

[מיקושה]

 

[יונק הצוף]

נו תראי

אם צבעת לאדום

)

 

[מיקושה]

אדןם אדום

 

[יונק הצוף]

שימי שנראה

 

[פ נ ט i ם]

כל כך מבין אותך...

6 וחצי חודשים לאחר פטירת אבא שלי ועדיין אנחנו לא מאמינים שהוא כבר לא איתנו.

גם כשאני עם אמא שלי, שנינו מרגישים לבד בלעדיו.

 

[...Blue]

 

[הרדוף היחיד]

 

[ליהי פעם שניה]

גם אני מחבקת....

לא פעם אני שואלת את עצמי, כמובן אחרי שאני מתלוננת ללא הרף על אמא שלי, איך יהיו חיי בלעדיה....

תודה לאל, בנתיים זה בגדר שאלה שאין לה תשובה....


שולחת לך חיבוק מנחם...

 

[aphanisis]

מיקולינה.. איך שאת כותבת

את ממיסה אותי ♥
ריגשת אותי מאוד
אין לי מה לומר
..חיבוק

 

[קרוסלע]

קראתי את זה כבר אתמול וכל פעם אני מדמיינת את הפרצוף שאמא שלך עושה ויוצא לי לעשות כזה..זה באמת עצוב