אז איך להתמודד עם זה?-

[גבריאל56]

אז איך להתמודד עם זה?-

כתבתי פה לפני כמה ימים, וכותבת שוב...
נפרדנו, הכרתי מישהו אחר, לא קרה הרבה איתו, אבל קרה מספיק (מבחינתי) בשביל שיהיו לי רגשות אשם. אחרי זה חזרנו (אני והחבר) והוא טס לחו"ל. הצטרפתי אליו עם חששות (רק אחרי הפרידה. איך יהיה איתו? מה נבין ביחס לקשר שלנו? נריב? יהיה מושלם?) וחזרתי. חזרתי עם תחושה שאני רוצה רק אותו. רוצה להיות רק איתו.. הוא המשיך להמשך הטיול שלו ויחזור עוד שבועיים.
ובינתיים- קשה לי. הבנתי שלא קשה לי הלבד בבית, אלא קשה לי התחושה שאני מפחדת שכל דבר קטן יכול להרוס את זה. כאילו אני מרגישה תחושת אשמה ענקית על זה שהיה לי ריבאונד ולא רוצה שהחבר יגלה, לא רוצה שמשהו יהרוס עכשיו, שהוא יכעס עליי מחו"ל, שהוא ישכח אותי.... למה אני עם התחושה הזאת? מתי זה כבר יעבור..?

 

[Megie]

זה כבר מובן יותר..

עשית דברים כשלא הייתם יחד-כן, זה עדיין לא בסדר..והתשובה תיהיה מפוצלת-יש שיגידו לך שזה הכרחי לספר לו, כי אם הוא יגלה לבד-שם זה יתפוצץ..ויש שיגידו שזה היה במהלך פרידה ולא באמת קשור אליו, אז עדיף לא להכניס את זה לקשר הבריא..
אני אומרת-הכל תלוי במה שקרה בינכם, אבל כן..בכל מקרה לספר.
אם בעצם הייתם בנפרד תקופה מסויימת, הגיוני שתחפשי ריבאונד כדרך להתמודד ולהתגבר. אולי כדאי לחכות קצת כשהוא יחזור לארץ ותוכלו לדבר על זה ב-4 עיניים..אם הוא אוהב אותך, הוא יבין..בסה"כ הייתם פרודים, אם את כמוני-את לא באמת תצליחי לשמור על קשר בריא שיצליח כשאת מסתירה משהו..אני לא הייתי מסוגלת ונשמע שגם את, בכל מקרה-עדיפה האמת המכוערת על השקר היפה..אלו העובדות והוא יצטרך לדעת אותם ולבחור בעצמו איך להגיב..אבל שוב, זאת דעתי..יש שיגידו לך להשאיר את הדברים ככה..הכל תלוי בך.

 

[גבריאל56]

טוב אפשר להגיד שסיפרתי לו

הייתי חייבת. אבל בכל זאת, הוא בטיול שלו ולא רציתי לגמרי לספר הכל כדי שלא יתבאס/ יחשוש בזמן שהוא שם, הוא הגיב יפה מאד, אבל אני דווקא בגלל זה, מאד מאד בסרטים מזה שהוא יבין שם שהוא לא רוצה אותי. מחשבות אינפנטיליות ומפגרות סך הכל- אנחנו גרים יחד, חיים יחד כבר שנתיים, אמנם היחסים שלנו עברו טלטלה לאחרונה אבל עדיין- זה שהוא בחופשה בשביל עצמו חא אומרת שהוא אוטומטית ישכח. אני רק צריכה שיגידו לי קצת מילה טוב, שהכל יהיה בסדר.. חח מרגישה חא נעים לחפור על זה לחברות שלי יותר מדי, בעיקר כשישי מלחמה בחוץ.. תודה רבה על התגובה שלך

 

[Megie]

היי גבריאל

קודם כל, בשמחה.
לדעתי את סתם דואגת... זה טוב שסיפרת לו ואני בטוחה שזה גרם לו להעריך אותך מאוד.
תחכי שיחזור כדי שתוכלו לעבוד על הקשר בפועל..
אני מאמינה שאתם זוג מספיק חזק כדי לעבור גם את זה...
אין סיבה שהוא יעשה או יחפש לעשות דברים ואם כן, אז הוא לא היה צריך את המקרה הזה כאישור לפעול-הוא היה מחפש בלי קשר..
תאמיני בזוגיות שלכם ואל תאכילי את עצמך בסרטים מיותרים, תתני לו לחזור לארץ ותראי איך הכל מסתדר

אם את צריכה לדבר, את מוזמנת לתיבה הפרטית שלי גם בלי קשר ופה כמובן בלי קשר

 

[לימור 3880]

האשמה שלך טבעית..

השאלה היא האם באמת הייתם פרודים.

אם כן, אז בסדר, מה שהיה היה, ולא חושבת שיש סיבה להעלות את מה שחווית בתקופה הזאת.

אם לא סופית, אז יש מקום להתוודות.

אהבה היא דבר שאו שחיים אותו ללא עכבות, או שבכלל לא, אי אפשר לבנות קשר על בסיס רעוע של חשש, זה לא יחזיק .

אם את מרגישה צורך, תהיי כנה איתו ... אבל אני לא חושבת שיש בכך טעם אם גם ככה לא הייתם יחד בתקופה הזו , השאלה היא למה את מרגישה אשם, האם בגדת בו

באיזו צורה?