אז איך היה?
קודם כל - היה לי ממש כיף לקחת חלק באירוע הזה, האווירה הייתה נהדרת, המעודדים, רוב האנשים שהשתמשו במסלול, ההפקה המהירה והמתוקתקת (הסמס בעשר וחצי בלילה משוונג "ערה..? סתם- "ליאת, לילה טוב..), די השכיח ממני את העובדה שבסופו של דבר אלו 4 סיבובים בפארק, זה ממש לא הורגש, אלמלא אותה רוח בחלק של הטיילת.
מהתחלה? ובקצרה - כמו כל דבר שמצריך השכמה בשלוש וחצי - הייתי מאוד נרגנת, ישנתי בקושי שלוש שעות, קמתי עם ביחלה נוראית וכל מה שניסיתי להכניס לפה- סירב לשתף פעולה (לא לדבר על ג'ל רביעי בק' 31..איזו תחושה..למות.)
שמחתי שלבשתי קצר מאוד (אחרי שראיתי את התמונות בפייסבוק, אולי כדאי לעבור למכנסיים קצת פחות מתנפפים/עולים..)
ויותר מזה שמחתי שהסכמתי עם הגישה השמרנית יותר של רונה ולא הלכתי על הקצב שאני רציתי, כן עשיתי את ה-30 מהירים יותר, אבל יחסית- בסדר. הממוצע יצא כמתוכנן.
את רוב הריצה עשיתי עם רץ נחמד - עד ק' 41 (מי שמכירה את מאיר מרצי מודיעין- שתמסור ד"ש חם) וזה ממש עזר, דיברנו, והחזקנו בקצב.
ההקפה הרביעית כבר הייתה ממש קשה, הרוח התחזקה או שאני נחלשתי, או גם וגם, אבל בסדר. אם היו יותר רצים להסתתר מאחוריהם מפני הרוח הייתי ממש מבסוטה.
אז בסוף היה אחלה, מסתבר שלא צריך נופים מלהיבים או עיר מגניבה (ז"א - זה נחמד והכל, אבל לעומת הריצה שבוע שעבר בת"א שהרגישה כמו עיר נטושה כשרק מדי פעם קופצים להםעוברי אורח זועמים שרוצים לחצות את הכביש - הריצה היום עולה עליה בהרבה.
אז אחרי תשע שנים הגיע המרתון השני, אני כנראה לא מפורקת אחריו כמו הראשון, אמנם בהפרש של 15 דקות יותר, אבל עוד שבוע אחזור לרוץ שוב!
ושוב, תודה לרונה- על הקול השפוי שכל אחד צריך לשמוע מדי פעם, בעיקר כשאנחנו עמוק באימונים- שמכניסה דברים לפורפורציות, תכנית אימונים אנושית, ותמיד שם.
היה אחלה תם ולא נשלם.
קודם כל - היה לי ממש כיף לקחת חלק באירוע הזה, האווירה הייתה נהדרת, המעודדים, רוב האנשים שהשתמשו במסלול, ההפקה המהירה והמתוקתקת (הסמס בעשר וחצי בלילה משוונג "ערה..? סתם- "ליאת, לילה טוב..), די השכיח ממני את העובדה שבסופו של דבר אלו 4 סיבובים בפארק, זה ממש לא הורגש, אלמלא אותה רוח בחלק של הטיילת.
מהתחלה? ובקצרה - כמו כל דבר שמצריך השכמה בשלוש וחצי - הייתי מאוד נרגנת, ישנתי בקושי שלוש שעות, קמתי עם ביחלה נוראית וכל מה שניסיתי להכניס לפה- סירב לשתף פעולה (לא לדבר על ג'ל רביעי בק' 31..איזו תחושה..למות.)
שמחתי שלבשתי קצר מאוד (אחרי שראיתי את התמונות בפייסבוק, אולי כדאי לעבור למכנסיים קצת פחות מתנפפים/עולים..)
ויותר מזה שמחתי שהסכמתי עם הגישה השמרנית יותר של רונה ולא הלכתי על הקצב שאני רציתי, כן עשיתי את ה-30 מהירים יותר, אבל יחסית- בסדר. הממוצע יצא כמתוכנן.
את רוב הריצה עשיתי עם רץ נחמד - עד ק' 41 (מי שמכירה את מאיר מרצי מודיעין- שתמסור ד"ש חם) וזה ממש עזר, דיברנו, והחזקנו בקצב.
ההקפה הרביעית כבר הייתה ממש קשה, הרוח התחזקה או שאני נחלשתי, או גם וגם, אבל בסדר. אם היו יותר רצים להסתתר מאחוריהם מפני הרוח הייתי ממש מבסוטה.
אז בסוף היה אחלה, מסתבר שלא צריך נופים מלהיבים או עיר מגניבה (ז"א - זה נחמד והכל, אבל לעומת הריצה שבוע שעבר בת"א שהרגישה כמו עיר נטושה כשרק מדי פעם קופצים להםעוברי אורח זועמים שרוצים לחצות את הכביש - הריצה היום עולה עליה בהרבה.
אז אחרי תשע שנים הגיע המרתון השני, אני כנראה לא מפורקת אחריו כמו הראשון, אמנם בהפרש של 15 דקות יותר, אבל עוד שבוע אחזור לרוץ שוב!
ושוב, תודה לרונה- על הקול השפוי שכל אחד צריך לשמוע מדי פעם, בעיקר כשאנחנו עמוק באימונים- שמכניסה דברים לפורפורציות, תכנית אימונים אנושית, ותמיד שם.
היה אחלה תם ולא נשלם.