אז איך היה?
התחיל קצת מוזר, הרגשתי כאילו הגעתי למסיבה שאני לא משתתפת למרות שהייתי אמורה..
היה קצת צפוף בהתחלה, ואז נהיה יותר מקום.
הייתה מוסיקה ואווירה טובה, היה אביך ודי מגעיל מהבוקר
היו רצים מרגשים- ראיתי אמא שרצה עם בת בכסא גלגלים, חבר'ה שרצו עם חולצה לזכר מישהו- מה שגורם לך להסתכל בפורפורציות על הדברים, ולהבין.
רצתי קל והיה נחמד להשתתף במירוץ, לסיים במהירות סבירה ועל דופק נמוך (ובגלל שהסתובבתי באמצע, גם סיימתי עם השעה עשרים וקצת
אז בכלל..
למעט הרצים שהתעקשו להדחף למסלול של הרולרס, לא דחפו והיה בסדר על המסלול (אחרי ק' 3...)
ואז ראיתי מתי המרתון הבא מתוכנן בתל אביב, והתקוממתי- כל הברדק של השבוע מרגיש מאוד מעושה ולא באמת מתחשב בנו.
ואז גם שמעתי וקראתי בחדשות (לפחות רץ אחד ראיתי מקבל טיפול, לא חשבתי שזה יגיע לזה).
ואני חושבת שאם לא נצביע ברגליים ונתקומם, זה יחזור אלינו.
התחיל קצת מוזר, הרגשתי כאילו הגעתי למסיבה שאני לא משתתפת למרות שהייתי אמורה..
היה קצת צפוף בהתחלה, ואז נהיה יותר מקום.
הייתה מוסיקה ואווירה טובה, היה אביך ודי מגעיל מהבוקר
היו רצים מרגשים- ראיתי אמא שרצה עם בת בכסא גלגלים, חבר'ה שרצו עם חולצה לזכר מישהו- מה שגורם לך להסתכל בפורפורציות על הדברים, ולהבין.
רצתי קל והיה נחמד להשתתף במירוץ, לסיים במהירות סבירה ועל דופק נמוך (ובגלל שהסתובבתי באמצע, גם סיימתי עם השעה עשרים וקצת
למעט הרצים שהתעקשו להדחף למסלול של הרולרס, לא דחפו והיה בסדר על המסלול (אחרי ק' 3...)
ואז ראיתי מתי המרתון הבא מתוכנן בתל אביב, והתקוממתי- כל הברדק של השבוע מרגיש מאוד מעושה ולא באמת מתחשב בנו.
ואז גם שמעתי וקראתי בחדשות (לפחות רץ אחד ראיתי מקבל טיפול, לא חשבתי שזה יגיע לזה).
ואני חושבת שאם לא נצביע ברגליים ונתקומם, זה יחזור אלינו.