אז אחרי הרבה זמן

TinaBa

New member
אז אחרי הרבה זמן

של בריחה והתעלמות מהמצב, הציבו לי היום מראה גדולה מול העיניים. והמצב לא טוב. אז אחרי פגישת אמבוש עם הצוות הטיפול המורחב במרפאה, ניתנו לי שבועיים לנסות להחזיק מעמד עם התפריט, עם היומן אכילה... ואני כל כך מותשת. פשוט אין לי כוח מול זה. רוצה לברוח. להעלם. רק לא להתמודד. רק רוצה שקט. רוצה שיקחו את זה ממני. לא רוצה לחשוב יותר. לא רוצה להצטרך לבחור שוב ושוב ושוב ושוב בבריא. לא רוצה להאבק יותר. לא מסוגלת. מוצפת ביאוש. רוצה להיכנע.
 

TinaBa

New member
באפיסת כוחות


 

TinaBa

New member
מיואשת

למה הכל כל כך מסובך? למה אי אפשר פשוט לאכול כמו בנאדם? פשוט- לאכול וזהו. בלי מחשבות. בלי הצורך לפצות. בלי חישובי חישובים של קלוריות. בלי ההתעסקות הבלתי נגמרת הזאת. אני על סף להישבר. על סף לוותר על הכל. להפסיק ללכת לטיפול ופשוט לאכול בלי הכרה. להאביס את עצמי באוכל. לחזור להיות ענקית. דיי עם הרעב הזה. לא יכולה לסבול אותו יותר. רוצה לטרוף סיר שלם. מקרר שלם. שונאת את המצב שהגעתי אליו. כועסת על כל העולם. שמישהו יבוא ויקח אותי מפה. יסמם אותי. שאני לא ארגיש יותר. רוצה לחתוך. רוצה להקיא. והכי בעולם- רוצה שקט......
 

TinaBa

New member


תודה יקרה, אבל אני לא רואה את עצמי באה לOA. אני בטיפול טוב. רק צריכה להחזיק מעמד...
 

lital172

New member
מתוקה שלי

את מתוסכלת עכשיו ורוצה לשבור את הכלים ולא חושבת צלול. אני ממליצה לך ברגעים כאלו כמו שלמדתי על עצמי. פשוט לשים את הראש. לתת לעצמך לנוח מכל זה. לקבל חיבוק מהבן זוג. ולהתנתק מהכל. לשמור עליך מכל זה. כלכך מובן לי הצורך לשקט הזה. את תמיד מוזמנת לבוא לפה. אני מחכה לך עם חיבוק והרבה שקט ותמיכה. רק תגידי מתי... את לא באמת רוצה לוותר. את בעצמך כותבת את זה. את רוצה להרגיש טוב. את רוצה לא לחשב כל דבר. לא להיות עבד של המחלה הזאת. וכן זה שובר בפנים. והצורך הזה לטרוף ולהכניס ולהקיא ולחתוך... זה רק דרך לשחרר. ויש דרכים אחרים לשחרר. לבכות למי שאת אוהבת. לקרוע דפים, להרביץ עם כרית. [כמובן לא לך] ךצאת להליכה עם מוזיקה מרגיעה. לדבר ולדבר ולדבר. אין דרך להקדים את הטיפול? נשמע שעם כל זה שאת רוצה להעיף הכל לעזאזל את הכי צריכה מישהו שישמע אותך שיתפוס אותך חזק ויעצור אותך מלהתייאש. אאת יכולה. באמת שאת יכולה. הדרך לשם. היא לתת מעצמך 100 אחוז. זה לרדת מהאימונים. זה להמעיט. ולעשות את זה נכון. זה להתאמץ ממש לעמוד בתפריט. זה לשבור מחסומים. וזה בעיקר, להתמודד ולהתחיל לוותר על המחלה. רק ככה יוצאים מזה. תדברי איתי טוב? מחכה לשמוע ממך. שיהיה לילה שקט ושליו. נסי לנוח. את זקוקה לזה.
 

TinaBa

New member
יקרה,

תודה על מה שכתבת. אני לא במצב לדבר/לשתף/להיפגש... רק במצב לקרוס. אולי יותר קל ככה פשוט להיות זומבי ולעקוב אחרי התפריט. כבר לא יודעת כלום.... אבל תודה שאת פה..
 

Kalphana Vera

New member
שקט.

הנה קצת: http://www.youtube.com/watch?v=1pOjcAiMZO4 (ויש לי עוד הרבה להגיד, ולהזדהות, ולדאוג, אבל כרגיל מישהו אמר את זה יותר טוב ממני. שלא כהרגלי צירפתי את המילים, כי כשקראתי אותך חשבתי שאולי ככה את מרגישה. זה תמיד קורה לי עם ההודעות שלך) Reborn and shivering Settled on new terrain Unsure, unkind, insane It's faint and shaken Day one, day one Start over again Step one, step one I'm barely making sense For now I'm faking it 'Til I'm psuedo-making it From scratch, begin again But this time I as I And not as we Gun-shy and shivering Tear it without a hand Feign brave but still intent Little and hardly here Day one, day one Start over again Step one, step one I'm barely making sense For now I'm faking it 'Til I'm psuedo-making it From scratch, begin again But this time I as I And not as we Eyes wet toward wide open fright, If God is taking bias, I pray he wants to lose,
(מקווה שלא שברתי אותך יותר מידי, ואני דואגת לך מאד, ומחבקת)
 

TinaBa

New member
אני אוהבת את השירים שאת שולחת לי.

השיר הזה במיוחד ממש מדבר אלי. תודה על הדאגה והחיבוק. מקווה שגם את שומרת על עצמך....
 

חורה

New member


הלוואי שידעתי בדיוק מה להגיד, אבל אני לא יודעת מה שאני כן יודעת זה שאני מבינה אותך ומזדהה
 
להצטרך לבחור שוב ושוב ושוב

אני מתחברת לזעקה הזו. כשכל רגע שבו לא עושים משהו חולה הוא מאבק, כשכל דבר בריא הוא אחרי מלחמה עליו, החיים קשים קשים. לפעמים נראה בנקודה הזו שהחיים יותר קשים בבריאות מאשר בחולי, וזה באמת לוקח את המוטיבציה. אבל יקירתי... זה לא ככה. החולי הוא יותר קשה. וגם אם כרגע כל צעד בריא הוא מאמץ ומאבק, עדיין להיות חולה זה יותר רע, וגובה מחירים יותר גבוהים. את במאבק הזה כי הבנת שאת לא מוכנה לחיות את החיים חולה, ואת צודקת. גם אם נראה כרגע שזה לא ייגמר לעולם, אני מבטיחה שכן. לא לתמיד זה יהיה מאבק. יגיעו ימים אחרים,שבהם הבריאות תהיה המצב הטבעי. מבטיח, רק אל תוותרי על להגיע לשם, כל כך מגיע לך....
 

TinaBa

New member


את כל כך צודקת (זה כבר נהפך להרגל
). אני בנתיים רק רוצה שהשבועיים הקרובים פשוט יעברו בשלום. או אפילו רק הסופ"ש הזה. לא מצליחה להסתכל מעבר לזה. אבל-כן, יש בי עוד קולות חלושים שאומרים שככה אני לא רוצה לחיות את החיים שלי. שיש הרבה יותר מזה בעולם... זה מה שעוזר לי לא לאבד תקווה לחלוטין. כרגע כל מה שאני מסוגלת זה לעשות את המינימום- רק לשרוד את הימים הקרובים ולתפקד את המינימום מתוך עננת הקלונקס. מקווה לדווח עוד כמה ימים שהסופש עבר בשלום. אני כל כך מקווה שיהיה טוב....
 
למעלה