newKiticat
New member
אז אוקיי.
אני לא אימא. אני "רק" אחות. ויש לי "רק" אח אחד (ועוד אחת צעירה). וכבר שנה אני מפמפמת לו. על תפקיד טוב. על יחידה קרבית. הגאווה בשיאה. לא עבר גיבוש צנחים והחליט להשקיע פשוט כדי שכן יגיע ליחידה מובחרת בתוך גבעתי. אני הייתי אמורה להשתחרר שבוע או משהו כזה אחרי שהוא יתגייס. בסוף מקדימה שיחרור. ולצד החששות שלי עצמי מעולם האזרחי, החששות שלי לאור גיוסו המתקרב בקיץ הזה. איך זה מסתדר? אני גאה בו כל כך. הוא חותר והוא יצליח והוא מדהים. ועם זאת...בזמן האחרון נבנת תחושת פחד..... איך זה משתלב אחד בשני?
אני לא אימא. אני "רק" אחות. ויש לי "רק" אח אחד (ועוד אחת צעירה). וכבר שנה אני מפמפמת לו. על תפקיד טוב. על יחידה קרבית. הגאווה בשיאה. לא עבר גיבוש צנחים והחליט להשקיע פשוט כדי שכן יגיע ליחידה מובחרת בתוך גבעתי. אני הייתי אמורה להשתחרר שבוע או משהו כזה אחרי שהוא יתגייס. בסוף מקדימה שיחרור. ולצד החששות שלי עצמי מעולם האזרחי, החששות שלי לאור גיוסו המתקרב בקיץ הזה. איך זה מסתדר? אני גאה בו כל כך. הוא חותר והוא יצליח והוא מדהים. ועם זאת...בזמן האחרון נבנת תחושת פחד..... איך זה משתלב אחד בשני?