ודאי שזו ו'
לא צריך להרחיק לכת, זה כאן (או שם) לידך: נודע, הודיע ובייחוד יוודע מוכיחות שהשורש המקורי היה וד"ע, אלא שהו' כמו שאר ווי"ן עבריות נעתקה ליו"ד כשהיא באה בראש מילה (וזה היה מזמן מאוד), וכך אנו מוצאים זה בצד זה ילד (פועל ושם), הוליד, נולד, יוולד, מולד, תולדה וכו'. המשותף לכל הווים במילים הללו הוא שאינן בראש מילה ולכן נותרו על כנן (בשינויים פונטיים שלא נרחיב בהם). מסיבה זו האות ו' במילונים עבריים זוכה לדפים מועטים, ומרבית מילותיה הן שאולות (ותיק, וילון, ושט) או חדשות (ותרן, ועדה). אבל כל זה אינו אומר שאפשר לומר לוודע, מכיוון שכל מה שאמרנו עד עכשיו נכון לגבי לשון המקרא, ואילו הפועל ליידע הוא חדש (יחסית), ולא חל עליו התהליך הנ"ל. לשורש ידע בבניין פיעל יש כמה משמעויות וביניהן זו שהוזכרה כאן: למסור אינפורמציה. והיא תמיד ביו"ד. יש גם שורש (חדש) וד"ע, שנוצר לשם בידול משמעות ומובנו: לעשות הכרות עם מישהו (ומכאן להתוודע). אמנם יש קשר סמנטי בין יד"ע ווד"ע אך הם שני שורשים שונים ואין לערבבם