תרומת האב
עד שהילד מגיע בכלל - היא רגע אחד של אושר יחסי. תרומת האם עד לרגע זה היא הקפדה על אכילה נכונה, המנעות ממזונות שעשויים להזיק, לקיחת תוספי מזון, המנעות מאלכוהול ועשן סיגריות, המנעות ממקומות רועשים, מעקב בלתי פוסק אחרי תנועות כדי לוודא שהעובר בסדר, שינה על הצד במקום על הגב או על הבטן, נדודי שינה, בצקות, שינויים הורמונליים, השמנה, דפיקות לב מהירות, קשיי נשימה, בדיקות שתן ודם תכופות, בדיקות פנימיות כואבות, כאבי צירים, כאבי לידה, כאבי הנקה (מאד מאד כואב בהתחלה) העיקר שבבית הדין צריך להיות בול חצי חצי... בהתחשב בכך שהאב יכול היה להיות גם אדם אחר, אבל האם עדיין הייתה נשארת האם - אני מתפלאה שלא לוקחים את שם המשפחה של האם ומעבירים לילד. אחרי הכל זה בכל זאת בוודאות הילד שלה, והיא כבר בהריון ובלידה הראתה מסירות ונכונות להקרבה מצידה עבורו. לא נראה לי מוזר בכלל שיש נטייה להעדיף את האם. אלא אם יש סיבות שבשלן היא לא מספקת לילדיה סביבה בטוחה ובריאה.