בהחלט באותו הראש.
שלום לכולם, בשל קשיים טכניים בקושי התחברתי לאינטרנט בזמן האחרון. אז עדכונים: עובדת מחר - ינסה להגיע למפגש, לא מבטיחה כלום. בקשר לטיול קרוב לוודאי שאגיע (היפ היפ הריי!) סיסי, אני איתך, באש ובמים. אם יש מתארגן משהו לרגל יום שישי השלוש עשרה - לא חושבת שאצליח להגיע יש יותר מדי ימי-הולדת לדלג בניהם, אבל יש לי כמה סרטים מפחידים שאשמח להשאיל לכם. בניהם: HELLRAISER, בית כברות לחיות, EVIL DEAD (כל השלושה!) ורבים וטובים אחרים. זה המקום (וגם אם לא, מה תעשו לי) לספר סיפור על פדיחה עתיקה שלי (שאנשים שמכירים אותי כבר שמעו מלא פעמים). אז ככה, אני נורא אוהבת סרטי אימה. כשהייתי גורה (נגיד בסביבות ח´ אני לא זוכרת בדיוק), נסעתי מדי שבוע לאוניברסיטת ת"א במסגרת נוער שוחר מדע (כן, הייתי מאלה). בכל אופן פעם אחת בדרך חזרה בקו 25, ישבתי בספסל האחורי ליד החלון איפה שהקולים, התיישב לידי איש אחד והתחיל לדבר איתי, כמובן ששיתפתי פעולה. עברנו מהר ללדבר על איזה סרטים אני אוהבת, עניתי מיד שאני אוהבת לראות סרטי אימים. -גלינג- האיש הסתכל עלי כלא מאמין, ממש אורו עיניו, להלן תקציר המשך השיחה: האיש: לא ידעתי שבנות אוהבות סרטים כאלה, זה לא מגעיל אותך, מפחיד אותך? אני (בגאווה וטון קשוח): לא, מה פתאום. אני כל הזמן נשארת ערה עד מאוחר לראות את הסרטים האלה בכבלים. האיש: כן, גם אני! את נורא בוגרת לגילך, את יודעת? אני, בהתלהבות, בולעת את המחמאה ושואלת: ראית את הסרט ביום (לא זוכרת) שעבר, זה עם ג´ק ניקולסון? האיש (תמיהה): באמת, לא ידעתי שג´ק ניקולסון משחק בסרטים פורנגרפיים? אמרתי לו: מה?! מסתבר שהאדיוט שמע סרטי מין במקום סרטי אימים (נא לקרוא שוב את השיחה), דיברתי חלש, נשבה רוח מהחלון, אנשים שומעים מה שהם רוצים לשמוע... ירדתי מהאוטובוס קילומטרים מהבית, נבוכה ואדומה. וחזרתי הבייתה ברגל. מאז אני מקפידה לומר סרטי אימה, למרות שמי שממש רוצה יכול לשמוע סרטי זימה. עכשיו כשאני חושבת על זה להגיד סרטים מפחידים זה מצויין.
