אות קין
- פותח הנושא אביטלי28
- פורסם בתאריך
עכשיו שאימי הלכה...
עכשיו כשאימי הלכה, ואבא מלפני שנים, אני מסתכלת סביבי ורואה שלרובם, כולל אנשים מבוגרים סביבי יש הורים זה מרגיש לאחותי ולי חריג. לרובם יש הורים, אם לא אימא, אז אבא, ולהיפך. בדיוק דיברתי על זה עם אחותי ושתינו מרגישות שזה להכנס למשבצת של קבוצת מיעוט הייתי אומרת. לפני מותה של אימי לא חשבתי על הדברים האלו. פתאום זה מקבל משמעות אחרת.
המוות (כל כך קשה לכתוב המוות של אימא. קשה לי בכלל להגיד זאת), הפתאומי של אימא החזיר לי את כל שעברנו עם אבי, את מותו הפתאומי. היה לי אז במי להאחז, באימא למרות שהיא עצמה התמוטטה. עם לכתה של אימי, הכאב זועק לשמיים. כאב ומועקה, תהום עמוקה שאי אפשר להסביר. גם אני חולמת להיות איתה שוב, אולי שם למעלה. אני אומרת לעצמי אם רק הייתי רואה אותה עוד פעם אחת, מחבקת אותה עוד פעם אחת...אם רק הייתי מספיקה להגיד לה כמה שאני אוהבת אותה, לבקש ממנה סליחה על כל מיני דברים. אני קוראת, כותבת ובוכה...
עכשיו כשאימי הלכה, ואבא מלפני שנים, אני מסתכלת סביבי ורואה שלרובם, כולל אנשים מבוגרים סביבי יש הורים זה מרגיש לאחותי ולי חריג. לרובם יש הורים, אם לא אימא, אז אבא, ולהיפך. בדיוק דיברתי על זה עם אחותי ושתינו מרגישות שזה להכנס למשבצת של קבוצת מיעוט הייתי אומרת. לפני מותה של אימי לא חשבתי על הדברים האלו. פתאום זה מקבל משמעות אחרת.
המוות (כל כך קשה לכתוב המוות של אימא. קשה לי בכלל להגיד זאת), הפתאומי של אימא החזיר לי את כל שעברנו עם אבי, את מותו הפתאומי. היה לי אז במי להאחז, באימא למרות שהיא עצמה התמוטטה. עם לכתה של אימי, הכאב זועק לשמיים. כאב ומועקה, תהום עמוקה שאי אפשר להסביר. גם אני חולמת להיות איתה שוב, אולי שם למעלה. אני אומרת לעצמי אם רק הייתי רואה אותה עוד פעם אחת, מחבקת אותה עוד פעם אחת...אם רק הייתי מספיקה להגיד לה כמה שאני אוהבת אותה, לבקש ממנה סליחה על כל מיני דברים. אני קוראת, כותבת ובוכה...
לשרה - הרגש של קבוצת מיעוט
לא חשבתי עליו, זה משהו חדש לגמרי, לי. המחשבה שהיתומים הם קבוצת מיעוט. אולי זה נכון. פעם אנשים מתו בלי סוף, בגיל צעיר, והותירו אחריהם יתומים, וזה היה שכיח. ועדיין - ילדים בלי הורים היו באמת מאוד אחרים, ובאמת כאילו מסומנים.
ועכשיו אנשים מאריכים ימים וההרגשה שלך ושל אחותך היא שלכל בני גילכן יש הורים.
לא חשבתי על זה.
את יודעת עכשיו עולה בדעתי שחברות שהכרתי בגיל האוניברסיטה ושאמן מתה - באמת היתה לי הרגשה שהן חשופות, עירומות כאילו.
ומצד שני, היתה לי הרגשה שהן חזקות ממני וחכמות ממני, עמוקות ובעלות יכולות גדולות בקשר לחיים ולעצמן.
התיאור של הצער שלך ממש פוגש את הצער שלי בשנה ובשנתיים ובשלוש השנים שלאחר מות אמי. גם אי היכולת להגיד המוות של אמא.
אני יכולה לספר שהצער לא פחת, אלא שאני בעצמי פחתתי, הפכתי פחות בן אדם ויותר משהו מעין אבן. לא לא אל תדאגי לא הופכים לאבן. אבל בפירוש אני פחות בן אדם. מצד שני גם לקיתי בכל מיני בעיות בריאות... שטשטשו אותי מאוד. אני חושבת שהבעיות באו מצד אחד כדי לטשטש ומצד שני כדי להעניש.
אני מחבקת אותך, ומקווה שמשהו עוזר לך בחיים הקשים שאת חיה עכשיו. מקווה שיש איזושהי שיחה, או איזשהם דברים שאת יכולה לעשות כדי להקל על עצמך. ההקלה חשובה מאוד. איזושהי הסחת דעת.
כי בכל זאת החיים בעצמם - הם כן יפים. העונות שמתחלפות, השמיים, בני המשפחה, החברים, הרחובות הגדושים באנשים, המוסיקה - יש המון דברים טובים, ולאט לאט חוזרת היכולת להתייחס אל כל זה.
שלך
עדיה
לא חשבתי עליו, זה משהו חדש לגמרי, לי. המחשבה שהיתומים הם קבוצת מיעוט. אולי זה נכון. פעם אנשים מתו בלי סוף, בגיל צעיר, והותירו אחריהם יתומים, וזה היה שכיח. ועדיין - ילדים בלי הורים היו באמת מאוד אחרים, ובאמת כאילו מסומנים.
ועכשיו אנשים מאריכים ימים וההרגשה שלך ושל אחותך היא שלכל בני גילכן יש הורים.
לא חשבתי על זה.
את יודעת עכשיו עולה בדעתי שחברות שהכרתי בגיל האוניברסיטה ושאמן מתה - באמת היתה לי הרגשה שהן חשופות, עירומות כאילו.
ומצד שני, היתה לי הרגשה שהן חזקות ממני וחכמות ממני, עמוקות ובעלות יכולות גדולות בקשר לחיים ולעצמן.
התיאור של הצער שלך ממש פוגש את הצער שלי בשנה ובשנתיים ובשלוש השנים שלאחר מות אמי. גם אי היכולת להגיד המוות של אמא.
אני יכולה לספר שהצער לא פחת, אלא שאני בעצמי פחתתי, הפכתי פחות בן אדם ויותר משהו מעין אבן. לא לא אל תדאגי לא הופכים לאבן. אבל בפירוש אני פחות בן אדם. מצד שני גם לקיתי בכל מיני בעיות בריאות... שטשטשו אותי מאוד. אני חושבת שהבעיות באו מצד אחד כדי לטשטש ומצד שני כדי להעניש.
אני מחבקת אותך, ומקווה שמשהו עוזר לך בחיים הקשים שאת חיה עכשיו. מקווה שיש איזושהי שיחה, או איזשהם דברים שאת יכולה לעשות כדי להקל על עצמך. ההקלה חשובה מאוד. איזושהי הסחת דעת.
כי בכל זאת החיים בעצמם - הם כן יפים. העונות שמתחלפות, השמיים, בני המשפחה, החברים, הרחובות הגדושים באנשים, המוסיקה - יש המון דברים טובים, ולאט לאט חוזרת היכולת להתייחס אל כל זה.
שלך
עדיה
היתמות...
אני יתומה משני ההורים , חייתי לבד מגיל 17 (עד שהתחתנתי והקמתי משפחה), זה כל כך יוצא דופן, חלפו הרבה שנים מאז ועדיין לכולם מסביבי יש הורים, אמא שלי עכשיו אמורה הייתה להיות צעירה בשש שנים מהחמים שלי, שהם כל כך פעילים , חיוניים, אנרגטיים...אז איך אפשר לא לפנטז.. אילו... מה הפסידה? מה הפסדנו?
ונכון, החיים ממשיכים, משתנים, שמחים, ורק לאמא אין תחליף ... ועדיין ממשיכים, החיים חזקים מהכל וכדאי לנצל כל יום
אני יתומה משני ההורים , חייתי לבד מגיל 17 (עד שהתחתנתי והקמתי משפחה), זה כל כך יוצא דופן, חלפו הרבה שנים מאז ועדיין לכולם מסביבי יש הורים, אמא שלי עכשיו אמורה הייתה להיות צעירה בשש שנים מהחמים שלי, שהם כל כך פעילים , חיוניים, אנרגטיים...אז איך אפשר לא לפנטז.. אילו... מה הפסידה? מה הפסדנו?
ונכון, החיים ממשיכים, משתנים, שמחים, ורק לאמא אין תחליף ... ועדיין ממשיכים, החיים חזקים מהכל וכדאי לנצל כל יום
עדיה תודה רבה...
על תגובתך והתייחסותך. אני קוראת כל שנכתב בפורום. קוראת את דברייך, ומבינה את כוונתך במילה "להעניש". מה גם שייסורי המצפון הם עונש בפני עצמו. בלי אימא אני מרגישה "חלשה", חסרת טעם לחיים. אין לי חשק לכלום. כמה שאנשים יבינו את המצב, לא לכל אחד יש קשר כזה חזק עם ההורים, וחלקם חושבים שאחרי חמישה חודשים "מחלימים" מאימא. כמו תגובה שקיבלתי ששאלו אותי איך אני, ואמרתי "אותו דבר", התשובה שקיבלתי היא "לא יכול להיות".
נראה לי גם כי אנשים שיש להם משפחות משל עצמן עם ילדים, קל להם יותר להמשיך הלאה, מאחר ויש להם למה ולמי לקום בבוקר. לגבי "הסחת הדעת" למה את מתכוונת? כמו שאמרתי אין לי חשק לכלום, לא יודעת מה לעשות עם עצמי, חושבת על אימא וכואבת אותה כל הזמן. אני כל הזמן עייפה וגם אחותי אותו דבר, מה שלא היינו קודם.
על תגובתך והתייחסותך. אני קוראת כל שנכתב בפורום. קוראת את דברייך, ומבינה את כוונתך במילה "להעניש". מה גם שייסורי המצפון הם עונש בפני עצמו. בלי אימא אני מרגישה "חלשה", חסרת טעם לחיים. אין לי חשק לכלום. כמה שאנשים יבינו את המצב, לא לכל אחד יש קשר כזה חזק עם ההורים, וחלקם חושבים שאחרי חמישה חודשים "מחלימים" מאימא. כמו תגובה שקיבלתי ששאלו אותי איך אני, ואמרתי "אותו דבר", התשובה שקיבלתי היא "לא יכול להיות".
נראה לי גם כי אנשים שיש להם משפחות משל עצמן עם ילדים, קל להם יותר להמשיך הלאה, מאחר ויש להם למה ולמי לקום בבוקר. לגבי "הסחת הדעת" למה את מתכוונת? כמו שאמרתי אין לי חשק לכלום, לא יודעת מה לעשות עם עצמי, חושבת על אימא וכואבת אותה כל הזמן. אני כל הזמן עייפה וגם אחותי אותו דבר, מה שלא היינו קודם.
אות קין?
אות קין, היה סימן שניתן למי שהרג, וניתן לו כדי שאחרים לא יפגעו בו.
אני יודעת שאת יודעת.
אמא שלך נפטרה לפני 12 שנה, אני יכולה להבין שאת מתגעגעת,
שאת מרגישה בחסרונה, שאת רוצה אותה--
אבל את לא עשית שום דבר רע, ואני בטוחה שאוהבים אותך,
ואני בטוחה שאת מצליחה ועושה הרבה דברים מועילים--אני מקוה שגם בשבילך.
מחזקת ומאחלת לך טוב.
אות קין, היה סימן שניתן למי שהרג, וניתן לו כדי שאחרים לא יפגעו בו.
אני יודעת שאת יודעת.
אמא שלך נפטרה לפני 12 שנה, אני יכולה להבין שאת מתגעגעת,
שאת מרגישה בחסרונה, שאת רוצה אותה--
אבל את לא עשית שום דבר רע, ואני בטוחה שאוהבים אותך,
ואני בטוחה שאת מצליחה ועושה הרבה דברים מועילים--אני מקוה שגם בשבילך.
מחזקת ומאחלת לך טוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.