אותי, זה, מצחיק!
ידידי, מכירים את הסיפור "הגולגולת?" של עופרה קיפניס? הנה הוא לפניכם. לא יודעת להעלות קובץ, שכחתי איך, אז הוא ממש כאן. הגולגולת מעשיה אפריקאית. נרשם מפי עפרה קיפניס דריד היה דייג. הוא היה צעיר, הוא היה לץ גדול. הוא אהב להשתעשע בכל דבר והיו לו המון חברים שאהבו ללכת אחריו בגלל הליצנות שלו. דריד היה דייג עני, לא הייתה לו סירה. הוא דג בשיטה שקוראים לה דייג-חופים, כלומר עם רשת איתה הוא נכנס למים עד הברכיים, פורש את הרשת על פני המים ממתין עד שהיא שוקעת ואז הוא אוסף. בוקר אחד הלך דריד עם הרשת לאורך החוף עד למקום בו היה רגיל לדוג. התקרב אל החוף וראה גולגולת. גולגולת אדם ישנה מאוד שכנראה התגלגלה בים מספר שנים כי הייתה מולבנת מהשמש ומהמים וגם מכוסה פה ושם בצדפות. הגולגולת שכבה על עשבי ים יבשים ודריד, חצי בפחד חצי בליצנות (כדי לכבוש את הפחד כנראה) אמר לה: "היי גולגולת, איך הגעת הנה?" הגולגולת לא ענתה. "היי גולגולת איך הגעת הנה? מי הביא אותך לכאן?" הגולגות פערה את הלסת וקול חלוד בקע מתוכה: "מילים שאמרתי". דריד קצת נבהל, אבל גם קצת חשב שזה דבר מופלא ורץ חזרה אל הכפר וישר אל ראש הכפר כדי לספר לו את הדבר המופלא. הוא הגיע לשם בלי נשימה פנה לראש הכפר ואמר: "תשמע, תשמע מה קרה לי!". ראש הכפר היה איש בגיל העמידה, גבוה, רחב כתפיים, אפשר להגיד קצת שמן והוא היה רציונליסט. הוא אמר: "מה? מה קרה לך?" "על שפת הים במקום בו אני דג בדרך כלל מצאתי גולגולת אדם ישנה, לבנה, מכוסה צדפות ושאלתי אותה 'מי הביא אותך להנה?' והיא אמרה לי 'מילים שאמרתי'." ראש הכפר הסתכל עליו ואמר לו: "שמע, את הסיפור הזה אתה יכול לספר לרופא המכשף. הוא מאמין בשטויות כאלה. אני לא." "אבל אתה מוכרח להאמין לי כי ראיתי את זה" הפציר בו דריד. "עזוב אותי, עם החלומות וההזיות." חזר ראש הכפר. "אתה מוכרח לבוא, אתה מוכרח!" דריד לא הרפה. ראש הכפר, עם כל כובדו וגובהו קם ואמר: "אני בא, אבל אם אתה מספר לי מעשיות אוי לך ואבוי לך. הנה אחרי בא שומר הראש שלי עם המצ'טה והוא יכרות לך את הראש אם זה שקר" "זה לא שקר" מלמל דריד. ראש העיר עקב אחרי דריד בצעד איטי, מרשים וארוך ואחריו הלך השומר עם החרב העצומה והנה דריד מגיע אל הגולגולת. מסתכל על ראש הכפר, חזרה אל הגולגולת ואומר לה: "תגידי בבקשה לראש הכפר מי הביא אותך הנה..." הגולגולת לא ענתה. דריד שאל שוב: "תעני לי כמו קודם, תגידי, מי הביא אותך הנה?" הסתכל על ראש הכפר, על השומר, על הגולגולת ושוב התחנן אליה. אבל הגולגולת לא ענתה. השומר הניף את המצ'טה וערף את ראשו של דריד. ראש הכפר פנה לחזור לכפר, השומר ניגב את המצ'טה והראש של דריד עף לשמיים, נחת אל החוף, התגלגל ונעצר ליד הגולגולת. ואז פתחה הגולגולת ואמרה: "דריד, מי הביא אותך הנה?" והגולגולת של דריד ענתה "מילים שאמרתי". אף פעם לא חשבתי שזה סיפור מצחיק. חשבתי שהוא מצמרר. אבל, קרה לי שסיפרתי אותו פעמיים, לשני אנשים, כל אחד לחוד, ושניהם הגיבו בצחוק.אחרי זה חשבתי שזה יכול להיות גם משעשע, עובדה. אבל אני לא התכוונתי להצחיק בכלל, התכוונתי לרגש, לצמרר, לעורר מחשבה. אז שאלות לדיון: האם זה שהתכונתי לא' ויצא ב' האם זה רע? האם זה טוב? מה דעתכם, גם אתם חייכתם למקרא הסוף? איך התרחש הפער הזה? אשמח לתגובותיכם. המרגלית.
ידידי, מכירים את הסיפור "הגולגולת?" של עופרה קיפניס? הנה הוא לפניכם. לא יודעת להעלות קובץ, שכחתי איך, אז הוא ממש כאן. הגולגולת מעשיה אפריקאית. נרשם מפי עפרה קיפניס דריד היה דייג. הוא היה צעיר, הוא היה לץ גדול. הוא אהב להשתעשע בכל דבר והיו לו המון חברים שאהבו ללכת אחריו בגלל הליצנות שלו. דריד היה דייג עני, לא הייתה לו סירה. הוא דג בשיטה שקוראים לה דייג-חופים, כלומר עם רשת איתה הוא נכנס למים עד הברכיים, פורש את הרשת על פני המים ממתין עד שהיא שוקעת ואז הוא אוסף. בוקר אחד הלך דריד עם הרשת לאורך החוף עד למקום בו היה רגיל לדוג. התקרב אל החוף וראה גולגולת. גולגולת אדם ישנה מאוד שכנראה התגלגלה בים מספר שנים כי הייתה מולבנת מהשמש ומהמים וגם מכוסה פה ושם בצדפות. הגולגולת שכבה על עשבי ים יבשים ודריד, חצי בפחד חצי בליצנות (כדי לכבוש את הפחד כנראה) אמר לה: "היי גולגולת, איך הגעת הנה?" הגולגולת לא ענתה. "היי גולגולת איך הגעת הנה? מי הביא אותך לכאן?" הגולגות פערה את הלסת וקול חלוד בקע מתוכה: "מילים שאמרתי". דריד קצת נבהל, אבל גם קצת חשב שזה דבר מופלא ורץ חזרה אל הכפר וישר אל ראש הכפר כדי לספר לו את הדבר המופלא. הוא הגיע לשם בלי נשימה פנה לראש הכפר ואמר: "תשמע, תשמע מה קרה לי!". ראש הכפר היה איש בגיל העמידה, גבוה, רחב כתפיים, אפשר להגיד קצת שמן והוא היה רציונליסט. הוא אמר: "מה? מה קרה לך?" "על שפת הים במקום בו אני דג בדרך כלל מצאתי גולגולת אדם ישנה, לבנה, מכוסה צדפות ושאלתי אותה 'מי הביא אותך להנה?' והיא אמרה לי 'מילים שאמרתי'." ראש הכפר הסתכל עליו ואמר לו: "שמע, את הסיפור הזה אתה יכול לספר לרופא המכשף. הוא מאמין בשטויות כאלה. אני לא." "אבל אתה מוכרח להאמין לי כי ראיתי את זה" הפציר בו דריד. "עזוב אותי, עם החלומות וההזיות." חזר ראש הכפר. "אתה מוכרח לבוא, אתה מוכרח!" דריד לא הרפה. ראש הכפר, עם כל כובדו וגובהו קם ואמר: "אני בא, אבל אם אתה מספר לי מעשיות אוי לך ואבוי לך. הנה אחרי בא שומר הראש שלי עם המצ'טה והוא יכרות לך את הראש אם זה שקר" "זה לא שקר" מלמל דריד. ראש העיר עקב אחרי דריד בצעד איטי, מרשים וארוך ואחריו הלך השומר עם החרב העצומה והנה דריד מגיע אל הגולגולת. מסתכל על ראש הכפר, חזרה אל הגולגולת ואומר לה: "תגידי בבקשה לראש הכפר מי הביא אותך הנה..." הגולגולת לא ענתה. דריד שאל שוב: "תעני לי כמו קודם, תגידי, מי הביא אותך הנה?" הסתכל על ראש הכפר, על השומר, על הגולגולת ושוב התחנן אליה. אבל הגולגולת לא ענתה. השומר הניף את המצ'טה וערף את ראשו של דריד. ראש הכפר פנה לחזור לכפר, השומר ניגב את המצ'טה והראש של דריד עף לשמיים, נחת אל החוף, התגלגל ונעצר ליד הגולגולת. ואז פתחה הגולגולת ואמרה: "דריד, מי הביא אותך הנה?" והגולגולת של דריד ענתה "מילים שאמרתי". אף פעם לא חשבתי שזה סיפור מצחיק. חשבתי שהוא מצמרר. אבל, קרה לי שסיפרתי אותו פעמיים, לשני אנשים, כל אחד לחוד, ושניהם הגיבו בצחוק.אחרי זה חשבתי שזה יכול להיות גם משעשע, עובדה. אבל אני לא התכוונתי להצחיק בכלל, התכוונתי לרגש, לצמרר, לעורר מחשבה. אז שאלות לדיון: האם זה שהתכונתי לא' ויצא ב' האם זה רע? האם זה טוב? מה דעתכם, גם אתם חייכתם למקרא הסוף? איך התרחש הפער הזה? אשמח לתגובותיכם. המרגלית.
