מפני שבטכנולוגיה שקיימת בימינו
לא נוכל לדעת את טעמם של התמרים מתקופת בית שני. תיאורטית, דרך אגב, אני יכול להציע שני מקורות ל-DNA ממנו אפשר אולי לשבט תמר מאותה תקופה: 1) עלי דקל, אם השתמרו במקום יבש. הבעיה: איך נדע אם זה דקל ממטע תמרים משובחים או דקל בר שמישהו פשוט קצץ ממנו עלים? 2) זרעי תמרים, אם ימצאו עוד. בזכות ההפריה הכפולה של מכוסי הזרע, בעובר יש DNA שחציו מאביו וחציו מאמו. באנדוספרם, לעומת זאת, ישנו כל ה-DNA של האם ועוד חצי מזה של האב. השואה בין DNA מהאנדוספרם של זרעים שונים תאפשר לסלק את הכרומוזומים שיש בהם שונות- שמוצאם מצמח זכר- וכך להשאר עם ה-DNA האמהי הטהור.