אותיות.
אני רואה את זה, אותיות, אותיות,אותיות. מול העיניים שלי. אות ועוד אחת ושוב משפט. והנה אני מחברת סיפור שלם, עליה, על איך היה איתה וכמה קשה בלעדיה. אות נכתבת ואני מרגישה את המטען שהיא סוחבת. המילה לב מכילה איתה הרבה כאב, שתי אותיות סך הכל אבל קשה לכתוב אותה, ואחרי מאמץ אני מפנה מקום למילה הבאה. עוצרת לרגע, ממלאה את ריאותיי באוויר חדש וכותבת את המילה הבאה. א ה ב ה. זה היה קשה, וכל האוויר שהיה לי בריאות נגמר מהמאמץ. כדי לכתוב את השם שלך אני צריכה הרבה יותר מריאות מלאות באוויר, מגלגלת את שמך בלשוני, את שמך המלא לא רק הפרטי, ואפילו לשמוע את שמך בקול גורם לי לחוש תחושה מוזרה. תחושה, שכבר מזמן אבדה לי עליה השליטה. אז אני כותבת את שמך בראשי. אות אחר אות, זה דורש ממני את כולי והמוח שלי מתרוקן ורק שמך מנצנץ לי בראשי, ונדמה שאפילו שמך תופס מקום כי המוח שלי ריק מכל תוכן. עכשיו אני כבר עייפה. המאמץ בלכתוב אותך גדול עליי. אני הולכת לישון. אולי בחלום גם את תכתבי אותי.
אני רואה את זה, אותיות, אותיות,אותיות. מול העיניים שלי. אות ועוד אחת ושוב משפט. והנה אני מחברת סיפור שלם, עליה, על איך היה איתה וכמה קשה בלעדיה. אות נכתבת ואני מרגישה את המטען שהיא סוחבת. המילה לב מכילה איתה הרבה כאב, שתי אותיות סך הכל אבל קשה לכתוב אותה, ואחרי מאמץ אני מפנה מקום למילה הבאה. עוצרת לרגע, ממלאה את ריאותיי באוויר חדש וכותבת את המילה הבאה. א ה ב ה. זה היה קשה, וכל האוויר שהיה לי בריאות נגמר מהמאמץ. כדי לכתוב את השם שלך אני צריכה הרבה יותר מריאות מלאות באוויר, מגלגלת את שמך בלשוני, את שמך המלא לא רק הפרטי, ואפילו לשמוע את שמך בקול גורם לי לחוש תחושה מוזרה. תחושה, שכבר מזמן אבדה לי עליה השליטה. אז אני כותבת את שמך בראשי. אות אחר אות, זה דורש ממני את כולי והמוח שלי מתרוקן ורק שמך מנצנץ לי בראשי, ונדמה שאפילו שמך תופס מקום כי המוח שלי ריק מכל תוכן. עכשיו אני כבר עייפה. המאמץ בלכתוב אותך גדול עליי. אני הולכת לישון. אולי בחלום גם את תכתבי אותי.