אושר...

אושר...

אני בנאדם מאושר. לפני 8 חודשים לא הייתי. הייתי משועמם. הייתי מוטרד. הייתי בודד. מאד. מאז הספקתי לאבד את האוטו האהוב שלי בתאונה, לשבת בכלא על שטות של חברים שלי, להיזרק באיחור של 20 יום מהבועה הצה"לית אל החיים האמיתיים, להתרחק מאמא שלי, לחטוף דו"ח תנועה על משהו שלא קרה באשמתי, ועוד כלמיני ומיני כולירות וסרטנים, והנה- אני מאושר. ואפילו יותר. למה? דקלה. היא מצילה אותי מכל זה. אני יכול פשוט לחבק אותה- והכל עובר. אני באמת יכול לומר שהיא עושה אותי מאושר. אבל אצלה זה שונה.. היא כבר אמרה את זה כאן פעם.. היא מאושרת בפני עצמה, אני לא משלים אותה, אלא מוסיף לה. איך אתם בעניין הזה? האם אתם מאושרים כבודדים, או רק כחלק מזוג? האם אתם תולים את האושר שלכם באהבה? האם אתם מפתחים תלות בבני הזוג שלכם? והאם הייתם מסוגלים להבין את ההבדלים, אם אתם מהסוג האחד, ובני הזוג שלכם היו מהסוג השני? תחשבו על זה קצת.. זהו.
 

בשלולית

New member
איזה חמוד...

האמת... שאני מאלה שתולים את האושר שלהם באהבה...אני חושבת..... כי קורה לי לא מעט שאני נהיית מבואסת סתם כי אין לי אף אחד... וזה ממש עושה אותי עצובה... לא יודעת למה זה ככה... הלוואיי והייתי מאושרת גם לבד... אבל זה קשה... זה כייף כשיש מישהו ששואל מה שלומך, שמת לשמוע איך עבר עליך היום, שאוהב אותך, שמתגעגע אליך, שחושב עליך, שרוצה אותך, שמפנטז עליך, שמת לבלות איתך.... זה כייף... וכשאין את זה.. אז יש ריקנות... לי לפחות =\
 
אממ.. אהממ...

יש לך מיליון אופציות פתוחות בכל רגע נתון, ואת אפילו לא יודעת מזה.. ברגע שתפנימי את זה, כבר ישתפר המצב, כי זה יכניס תקווה ללב. וכמובן שתוך זמן קצר תלמדי לנצל את ההזדמנויות האלה, ולתפוס לעצמך איזה גברבר איכותי וחמוווד, שיעשה אותך ממש-ממש מאושרת.. תחזיקי מעמד, ותאמיני! זהו.
 

זכוכיות

New member
אני מאלה שמקטרים תמיד

ואף פעם לא טוב להם (למרות שבראיה לאחור, תמיד נראה ש"לפני כמה חודשים היה טוב")
 
אז הגיע אולי הזמן לשבת עם עצמך...

...ולהחליט מה עושה לך טוב, מה יעשה לך טוב, ולנסות לחיות לפי זה.. כילו, לא להיות מקובעים, אבל לנסות להגיע למשהו ברור יותר מסתם `אושר`.. תנסי, תצליחי. מחזיק לך אצבעות! זהו.
 
דבר ראשון - אתה מקסים!

דבר שני- למרות כל הפולטיקלי קורקט האלה שאומרים כל מיני דברים שגורמים לך לחשוב שאולי משהו בך לא בסדר, אני מאמינה שלאהוב מישהו ולהרגיש שלם עם אותו בנאדם זה רק טבעי - הרי אלוהים ברא את חווה וברא את אדם, הוא לא ברא רק אחד מהם! אנשים נועדו כדי לאהוב, ובכלל אני מאמינה שמי שמעולם לא אהב כל חייו, בעצם לא חי באמת. לכן, לדעתי, זה הכי טבעי בעולם להרגיש שהבן-זוג שלי משלים אותי, שבלעדיו אני חצי - הרי הוא אמור להיות החצי השני, האדם שחולק איתי הכל, אדם שהינו חלק בלתי נפרד ממני, אז ברור שבלעדיו ארגיש לא שלמה. אני לא מסוגלת להיות מאושרת בצורה שלמה בלי בן-זוג. אמנם יכול להיות לי טוב ואני יכולה להנות מכל היתרונות של חיי ה"רווקות", אבל באיזשהו מקום משהו חסר. אני לא חושבת שזה קשור לתלות - אני תמיד דואגת שיהיו לי חיים משלי, גם כשיש לי בן-זוג - פשוט עושה לי טוב לדעת שיש שם מישהו שאוהב ושחושב עליי, זה לא הופך אותי לתלותית. ברור שכשמאוהבים הכל נראה פחות גרוע - ככה זה אצל כולם. אני חושבת שמה שדקלה מנסה להגיד לך הוא שהיה לה טוב גם כשהייתה לבד, ועכשיו כשהיא איתך, טוב לה אפילו יותר. אל תתעסק בהגדרות יותר מידי - משלים אותה או מוסיף לה - זה לא חשוב. מה שחשוב באמת זה האהבה והאושר שאתם מעניקים אחד לשני. כל השאר זה סתם עניין של השקפה, וזה לא אמור להשפיע על כלום.
 
ואם פספסת ת'נקודה שלי, אז לסיכום -

הדבר היחיד שחשוב הוא שטוב לכם ביחד; ובעצם הראייה של שניכם על הדברים לא כל כך שונה - לה טוב יותר כשהיא איתך, ולך טוב רק כשאתה איתה - אבל בעצם, במידה ולא תהיו ביחד (חס וחלילה-טפו, טפו, טפו) - לה יהיה פחות טוב (כי איתך יותר טוב לה), ולך לא יהיה טוב, שזה בעצם אותו דבר... אז אתה לא חייב להבין אותה, אבל אתה כן חייב להבין שכל מה שתיארת הוא טבעי לגמרי, וכל אחד אתה לא מאבד את עצמך בקשר, אז מה שיש ביניכם הוא דבר נהדר, ופשוט שתדל להנות ממנו, בלי יותר מידי "ניתוחים".
 
יאפ... זה הרעיון הכללי..

אני באמת רואה את זה ככה. בהתחלה זה היה קשה, אבל עכשיו זה משהו שמקובל עלי לגמרי בטבעיות.. זהו.
 

נ ו ל י 1

New member
מקסים מה שכתבת...

אני גם מאלה שצריכים מישהו שיהיה לידם ואז הם הכי מאושרים בעולם!
 
למעלה